לבחור סוס מנצח בביומד: “כללי הזהב” ו-3 מניות שחובה לבדוק

ישראל היא מעצמה בתחום הביוטכנולוגיה – מידי שנה צצות עוד ועוד חברות חדשות המבטיחות לפתח מוצר מהפכני למחלות כלשהן, ולהשתלט על נתח שוק משמעותי. זה ידוע שקשה לקלוע לחברה שתהפוך להיות הטבע של המחר, ולכן יש כאלו שסבורים שהדרך היעילה להיחשף למגזר היא על ידי השקעה בסל של מניות מהתחום. הבעיה היא, שבמקרה כזה אינכם יורדים לעומקה של כל חברה, ויכולים לרכוש את “הסל” הזה במחירים מופקעים.

זה בדיוק מה שקרה למי שבחר להשקיע במדד הביומד הישראלי, שמאז שהושק במרץ 2010 הוא כבר הספיק לרדת ב- 40%. זה נכון שהשוק הישראלי כולו מקרטע לאחרונה, אבל לשם השוואה, באותה תקופה ירדו מדד ת”א 25 ומדד היתר רק ב- 10% ו- 25% בהתאמה. הרבה פחות.

לכן, ההעדפה שלי היא לבחון את החברות בפינצטה, ולאתר את אלו שיש להם סיכוי טוב יותר להצליח. אפשרות נוספת היא להתרכז בתחום רפואי ספציפי, ולרכוש מספר חברות המכוונות למחלות באותו תחום. ואיך מאתרים את המוצלחות מביניהן? ובכן, היות ורובנו לא כימאים או ביולוגים, נצטרך להתמקד בעיקר בפרמטרים כגון איכות הנהלת החברה, אופן התנהלותה, נתח השוק אליו פונים מוצרי החברה, ובעיקר – הסבירות להגשים את החלום ולהצליח לממן את שלבי המחקר והפיתוח הממושכים. הנה מספר נקודות שהימצאותן אצל חברת ביו תגדיל מאוד את הסיכוי שלכם לקלוע לאלו שיהפכו את החלום למציאות.

הימצאות בשלבי מחקר מתקדמים: בדרך כלל, יעברו בין 15-20 שנים לפחות מהרגע בו יתחיל המחקר ועד לרגע בו תתבצע המכירה הראשונה (אם בכלל). מרבית החברות יכשלו ויסיימו את חייהן איפשהו במהלך התקופה הזו. גם אם המניה של אלו שיצליחו תזנק בשלבים המוקדמים של הפיתוח מידי פעם בפעם לאחר הודעות חיוביות בדרך, אם החברה תצליח להתקדם במעלה הניסויים הקליניים לעבר קבלת האישור המיוחל מרשויות התרופות בעולם, יהיה מספיק זמן ליהנות ממנה גם מאוחר יותר.

לכן, במרבית המקרים לא חכם להשקיע בחברה הנמצאת רחוק מידי ממועד קבלת האישור לשיווק המוצר מרשויות התרופות בעולם. זמן טוב הוא למשל בקרבת סיום שלב הניסויים הקליניים השני (השלב בו נבחנת יעילות התרופה ותופעות הלוואי שלה, השלב הלפני אחרון בניסויים הקליניים).

החזקות משמעותיות של בעלי עניין: מנהלי החברה, הם אלו המנווטים את פעילותה והמכירים את מטרותיה בצורה הטובה ביותר. ככל ששיעור ההחזקות שלהם בחברה גבוה יותר, המשמעות היא שהם לא רק מאמינים בהצלחתה, אלא גם מעריכים שהם ירוויחו כסף מהחזקת מניותיה, ויותר מכך – מוכנים לסכן את כספם במקרה של כישלון. עבור חברות בראשית הדרך, חפשו בעלי עניין המחזיקים לפחות 20-30% ממניות החברה. אחוז נמוך יותר, פשוט אומר שהם רוצים לגלם את הסיכון על הגב שלכם.

בתור דוגמא אתם יכולים להסתכל על קמהדע או על פרוטליקס: בשתיהן בעלי העניין החזיקו נתח משמעותי מהחברה עוד מראשיתה, ושתיהן אכן הצליחו לקבל אישור FDA לתרופות הדגל שלהן.

הנהלה בעלת רקורד וניסיון מוכח בתחום: מנהל מנוסה יכיר את מגבלות גיוס ההון של חברה צעירה, ולכן יתרכז בפיתוח מוצרים שאין להם מתחרים משמעותיים, ושניתן לפתחם תוך פרק זמן סביר. למנהלים בעלי רקורד של הצלחות בעבר גם יהיה לרוב קל יותר לגייס הון נוסף לו תזדקק החברה לאורך הדרך. אם נחזור לשתי הדוגמאות שהזכרתי קודם, מנהליה של קמהדע – ראלף האן ודוד צור, הם בעלי רקורד וניסיון רב. הם פועלים בענף הגנריקה מאז שנות ה- 80, והובילו כבר בהצלחה חברה מהתחום (ראד כימיקלים).

שכר סביר למנהלי החברה: מנהלי החברה עושים עבודה חשובה ומובן שהם לא צריכים לעשות אותה בחינם, אך אין היגיון שיקבלו שכר מופרז בשלבים בהם החברה אינה רווחית, ובוודאי לא בזמנים בהם החברה נאבקת על חייה. 2008-2009, שנים קשות עבור התעשייה, הן מבחן טוב לעניין. מנהלי קמהדע לדוגמא, ויתרו ב- 2008 על ההטבות והמענקים שהיו צריכים להגיע אליהם לאור התקדמות החברה לעבר היעד, וקיצצו כ- 10-20% בשכרם בשנת 2009. למרות שהם החזירו לעצמם חלק מהסכומים האלו בשנים שלאחר מכן, זאת התנהלות המאפיינת הנהלות המסתכלות על הטווח הארוך ולא על הכיס הפרטי שלהן.

יש עוד נקודות רבות שתוכלו לבחון, כמו למשל מיעוט מתחרים למוצרי החברה, פוטנציאל מכירות אמיתי ומשמעותי שיצדיק את עלויות המחקר והפיתוח הרבות, מיעוט בראיונות בתקשורות והתרכזות בעשייה, מיעוט בסקירות אנליסטים או אחוזי החזקה נמוכים של קרנות נאמנות במניות החברה, מה שיכול להעיד שהיא עדיין מתחת לרדאר של המשקיעים הגדולים. בסופו של יום, אם תשתמשו בהגיון הבריא שלכם, תמנעו מהשקעה במניות של חברות ביומד בשלבים מוקדמים מידי של החלום, ותחזיקו אותן בסבלנות לאורך תקופה מספיק ארוכה,יש סיכוי שתצאו ברווח משמעותי.

מניות ביומד זה לא תחום לבעלי לב חלש. לדוגמא, לפני כשלושה חודשים הצעתי לכם להסתכל על קמהדע שמאז עלתה בכמה עשרות אחוזים, ולעומת זאת פרוטליקס, שגם עליה דיברתי, דווקא צללה לאחר קבלת אישור ה- FDA. הזכרתי גם את Arena Pharmaceuticals שזינקה ב- 600% ואת Talon Therapeutics שהכפילה את שוויה בחודשים האחרונים, ומנגד היו כמובן גם חברות נוספות שהזכרתי שנשארו באותה נקודה מאז או ירדו למטה. אם אתם רוצים לבחון מספר חברות נוספות שהולכות לקבל את גזר הדין של ה- FDA בקרוב, תסתכלו למשל על Salix Pharmaceuticals, Gilead Sciences, Abbott Laboratories או על Ironwood Pharmaceuticals. לא בדקתי אותן לעומק כך שתצטרכו לעשות את שיעורי הבית שלכם בעניין.

גם בארץ תמשיך להיות שנה מעניינת מאוד במגזר הביומד. אתם מוזמנים לבדוק את ביוליין, שצפויה לסיים את שלב הניסויים הקליני השני בתרופה שלה לטיפול במחלות מעי דלקתיות עד סוף השנה, או את אפוסנס, שצפויה לסיים עד סוף הרבעון השלישי את הניסוי הקליני שלב 2b, הראשון מבין שלושה בחולי סרטן בעלי גרורות מוחיות. שתיהן נראות מעניינות וחוו ירידות מחיר גדולות בשנה האחרונה. תציצו גם על כן פייט-  גם היא חוותה ירידת מחיר משמעותית בשנה האחרונה, וצפויה לפרסם עד השנה תוצאות מניסויים קליניים בתרופה לדלקת מפרקים ופסוריאזיס.

* * *

לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, ולכן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי לאימייל yinon@bursa4u.com . הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, הוא לא מחזיק אף אחד מהניירות שהוזכרו.

פוסטים מעניינים נוספים:

מניות מעניינות להשקעה

נהנתם מהפוסט? רוצים לראות איזה מניות אני מחזיק עכשיו? לחצו כאן לצפייה בתיק שלי!



* * *
הנחיות הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות או לפניות שלכם באתר או בדואר האלקטרוני, לרבות פניות באמצעות פלטפורמות אחרות דוגמת עמוד ה-FaceBook, ולכן אוכל לטפל רק בפניות טכניות הקשורות לרישום לאתר או לקורסים. הדברים המובאים בבלוג הינם לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, ויש לו עניין אישי בניירות הערך שהוזכרו.