התיק של ינון

האם ניתוח טכני עובד?

11/04/2008 • ינון אריאלי

השאיפה האנושית הבסיסית להתעשר בקלות ובמהירות, תרמה לכך שגישת הניתוח הטכני נהפכה לפופולארית למדי בשנים האחרונות. הרעיון כי ניתן לנתח באמצעות כלים מתמטים את גרף השתנות מחיר המניה על מנת לחזות את התנהגותה בעתיד, נשמע מעניין, אך ככל הנראה הוא אינו כה מוצלח, אחרת היינו חוזים לפחות בכמה מיליונרים חדשים מידי שנה. זאת אולי הבעיה הבסיסית ביותר של תומכי גישת הניתוח הטכני.

בעוד שהגישה הפונדמנטלית מציגה כמה עשרות גורואים מפורסמים שהצליחו להכות את השוק לאורך עשרות שנים, עדיין לא קם אפילו מנתח טכני אחד שהצליח להכות את השוק בעקביות לאורך תקופה ממושכת.

תורת הניתוח הטכני גורסת בצדק, כי שינויים במחיר מניה אינם רנדומלים לחלוטין. משקיעים רבים (או יותר נכון סוחרים), מושפעים מאלמנטים פסיכולוגיים ולכן מובן כי עובדה זו תשתקף גם בהתנהגות מחיר המניה ותשבור את האקראיות בתנודות המחיר. אולם, מכאן ועד למסקנה כי מחיר המניה משקף את הכל ושניתן לנצל עובדה זו על מנת להגדיל את הסיכויים לחזות בצורה מדוייקת את כיוון תנועת המחיר בעתיד, המרחק הוא גדול מאוד.

למרות ששיטת הניתוח הטכני מושתת על כלים קבועים פחות או יותר, הניתוח הטכני עצמו יהיה תמיד סובייקטיבי. הדבר דומה לנסיון להתאים עקומה מסויימת למספר נקודות שאנו רואים על המסך. ברור כי ההתאמה הטובה ביותר תהיה תלויה בסוג העקומה אותה נבחר. כיצד ידע המנתח האם לבחון את גרף המניה באמצעות ממוצע נע של 52 שבועות, 14 ימים, נר יפני באורך כזה או אחר ואולי דווקא סדרת פיבונצ’י תיתן את התיאור האופטימלי?

היות ואין כל אפשרות לדעת את צורת העקומה מראש, נוכל להתאים מגוון רחב מאוד של עקומות ולקבל מסקנות שונות לחלוטין זו מזו. פה טמונה גם החולשה העיקרית של הניתוח הטכני – הפרשנות של הניתוח עצמו אינה אובייקטיבית, בדומה למקרה בו שני קוראים בכף יד יכולים להסתכל על אותה היד אך להסיק מסקנות שונות לחלוטין לגבי עתידו של הנבדק.

קושי מהותי נוסף נעוץ בהכרח בתזמון מדוייק של תנועת השוק.

החבר הטוב ביותר של המנתח הטכני הוא הטרנד, (באנגלית זה נשמע טוב יותר, The trend is your friend), מגמת העליה או הירידה בהתנהגות מחיר המניה, עליה מנסה הסוחר “לרכב” על מנת להרוויח.

לדוגמא, כאשר מחיר מניה מסויימת יורד מתחת לרמת מחיר חשובה (בשפת המנתחים הטכנים מדובר בשבירת קו תמיכה), רבים מהסוחרים מתחילים למכור את החזקותיהם על מנת למנוע הפסדים נוספים. מחיר המניה מתחיל לצנוח ומקבל רוח גבית נוספת מסוחרים נוספים, המפעילים את פקודות הסטופ-לוס שנקבעו באמצעות אותם אינדיקאטורים טכניים בסיסיים.

אפקט הדומינו הזה, בו כל המשקיעים פועלים בכיוון זהה, הוא אשר יוצר את הטרנד. אולם, על מנת להרוויח מהטרנד, על המנתח לזהות את המגמה מבעוד מועד. אמנם, ייתכן כי ניתן לזהות מגמות מסויימות בהתנהגותה של מניה, אולם בדרך כלל ניתן לזהות אותן בדיעבד ורק לאחר תקופה ארוכה יותר של מספר חודשים לפחות.

ברור כי יהיו מספר סוחרים ברי מזל בודדים שהימרו על תחילת הטרנד היורד מבעוד מועד והרוויחו מביצוע שורט על המניה, או מספר מנתחים מעטים אחרים אשר יכנסו אל המניה בנקודה קרובה לסיומו של הטרנד היורד, וירוויחו מהטרנד העולה שעשוי לבוא בעקבותיו. אולם, פרט לחברות הברוקראז’ היושבות מאחורי הקלעים ונהנות מאיסוף עמלות המסחר המצטברות, רובם ככולם של הסוחרים דווקא יאבדו את הונם בהדרגתיות.

אילו תורת הניתוח הטכני היתה שימושית, אין ספק כי המשקיעים המוסדיים, שברשותם משאבים כספיים וטכנולוגיים אין סופיים כמעט, היו יכולים להרוויח סכומי עתק על ידי שימוש בטכניקות אלו. אולם, למרבה הפלא דווקא המשקיעים המוסדיים, המעודדים את ציבור הסוחרים הקטנים להשתמש בגישה הטכנית, אינם משתמשים כלל בשיטה זו לצורך בחירת ניירות הערך שלהם.

האם נתקלתם בעבר בסקירה של אנליסט כלשהו שהתבסס בהמלצת הקניה שלו על פרמטרים טכניים? אל תפשפשו בזכרונכם יותר מידי. גם הם אינם מאמינים בניתוח טכני. ואכן, בוול-סטריט, כמו גם באקדמיה, סבורים כולם מזה עשרות שנים שתורת הניתוח הטכני היא חסרת כל ערך ממשי, ושמחיר נייר ערך נגזר אך ורק מהערך הפונדמנטלי של החברה.

הדיון בנושא תקפות הניתוח הטכני אינו תם ובוודאי שלא נשלם. גישת הניתוח הטכני היא אכן תורה שלמה, אך לבטח אינה מדע. אני, כפיסיקאי ומתמטיקאי, מאמין במדע. אי לכך, אני אמשיך לקרוא בעיון רב את הדוחות הפיננסים של החברות השונות ואעריך את שווין של חברות על פי השיטה הפונדמנטלית, לפחות עד שיקום הגורו הטכני הראשון שיכה את השוק בעקביות לאורך תקופה ממושכת מספיק.

רוצים לדעת איזה מניות אני קונה עכשיו?
לחצו כאן לצפייה בתיק שלי

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות

איך לקנות מניות שעולות במאות אחוזים בשנים הבאות? 

X