כל מה שרציתם לדעת על קופת גמל להשקעה

קופת גמל להשקעה: לחסוך ולהשקיע לטווח ארוך עם נזילות תמידית ואפשרות לפטור ממס

לאחרונה, השיקו במשרד האוצר מוצר חדש – קופת גמל להשקעה, שלדעתי הוא כלי חיסכון נהדר עבור משקיעים פסיביים (כאלו שלא רוצים לבחור מניות או אג”ח בעצמם). אם אתם עדיין לא יודעים מה זה, אני ממליץ לכם להקדיש כמה דקות ולקרוא את העמוד הזה. זה יכול לעזור לכם לפרוש עם מיליון שקל ביד וגם לסדר לילדים שלכם מתנת שחרור ענקית של מאות אלפי שקלים. מעניין אה?

מהי קופת גמל להשקעה?

מדובר בקופת גמל לכל דבר, כלומר אתם מפקידים כסף לתוך הקופה והוא מנוהל על ידי בית השקעות שתבחרו במסלול המתאים לכם (סולידי מוטה אגרות חוב, בשוק המניות בסיכון גבוה יותר או במסלול משולב). אבל, בשונה מקופות הגמל המסורתיות, כאן יש שני יתרונות מהותיים:

1. נזילות תמידית: ניתן למשוך את כספי החיסכון ללא “קנס” בכל עת במשיכה הונית (חד-פעמית). במקרה כזה תשלמו מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, בדיוק כפי שנהוג באפיקי השקעה אחרים. אם תמשכו את הכספים בצורה הונית מעל גיל 60 ותהיה לכם קצבת פנסיה גבוהה מכ- 4,500 ש”ח בחודש מאפיקים אחרים, תשלמו מס בשיעור מופחת.

2. פטור ממס במשיכה קצבתית: אם תמשכו את הכספים בצורה קצבתית מעל גיל 60, תקבלו פטור ממלא מתשלום מסים. זאת הטבה אדירה שיכולה להגדיל את הפנסיה שלכם בצורה דרמטית.

כמה אפשר להפקיד לקופת גמל להשקעה?

ניתן להפקיד עד 70,000 ש”ח לשנה לאדם על בסיס תקופתי (למשל אחת לחודש) או באופן חד-פעמי (למשל אחת לשנה). לכן, משפחה עם 4 נפשות יכולה לפתוח 4 קופות גמל להשקעה זהות (עבור כל בן משפחה) וכך להפקיד בפועל סכום משפחתי כולל של 280,000 ש”ח בשנה.

למי זה טוב?

אפיק ההשקעה הזה יכול להיות שימושי מאוד עבור אנשים המעוניינים לחסוך לטווח ארוך אבל עדיין רוצים לשמור את האפשרות למשוך את הכסף בצורה חד-פעמית במקרה שיהיה צורך דחוף בכך (הנזילות התמידית הזו היא יתרון כמובן, אבל צריך להיזהר שלא להשתמש בה כדי לנסות לתזמן את השוק, למשל, למשוך את הכספים מהקופה כשיש ירידות בשווקים…).

לכן, קופת גמל להשקעה תהיה מיטבית עבור חיסכון לטווח ארוך עבורכם כתוספת לפנסיה, או כחיסכון עבור הילדים שלכם (נגיד, מהיוולדם ועד הגיעם לגיל בגרות).

האם זה תחליף לחיסכון בקרן פנסיה?

לדעתי לא!

ההיגיון אומר שהפקדה לקופת גמל להשקעה צריכה להיות בנוסף לחיסכון המסורתי בקרן פנסיה, וזאת משום שבקופת גמל אין מרכיב ביטוחי כמו בקרן פנסיה, ובנוסף הפקדות לקופת גמל להשקעה אינן מזכות בהטבת מס בשכר. מה שכן, ייתכן וזה חכם להפקיד לקופת גמל להשקעה כספים שמעל לתקרת ההפקדה המקסימאלית לקרן הפנסיה (כספים שעל הפקדתם לפנסיה ממילא לא תקנה הטבת מיסוי בשכר).

מה זה שונה מהשקעה באמצעות תעודות סל, קרן נאמנות או פוליסת חיסכון של חברת ביטוח?

  1. דמי ניהול נמוכים יותר: דמי הניהול בקופות גמל, בעיקר המנייתיות, נמוכים יותר בהשוואה לדמי הניהול של קרנות הנאמנות או פוליסות החיסכון המקבילות. היות ומדובר בחיסכון לטווח ארוך, כל עשירית של חיסכון בדמי הניהול יכולה להגדיל את סכום ההשקעה שלכם בצורה דרמטית בסוף הדרך.
  2. תשואה גבוהה יותר: היסטורית, קופות גמל הניבו תשואות טובות יותר מאפיקי השקעה מקבילים אחרים. בנוסף, יש קופות גמל המתבססות על השקעה במדדים, בדומה לתעודות סל, כך שמשקיעים המעוניינים בתשואת המדדים יכולים לבחור בהן.
  3. אין תשלום מס במעבר בין מסלולים או בתי השקעות: ניתן לעבור בין מסלולים ואף לעבור לקופת גמל בבית השקעות אחר מבלי לפגוע ברציפות ההשקעה, כלומר מבלי לשלם מס רווחי הון באמצע הדרך. דחיית תשלום המס שקולה לתשלום שיעור מס מופחת, כך שזה יתרון אדיר שאינו קיים בתעודות סל או בקרנות נאמנות (בפוליסות חיסכון יש גם כן שמירה על רציפות השקעה במעבר בין פוליסות).

איזו קופת גמל לבחור?

אין דבר כזה “קופת הגמל הטובה ביותר”, היות ולכל אחד מכם אופי ומטרות השקעה שונים. אחד מעוניין לחסוך לטווח בינוני בסיכון נמוך ויעדיף קופת גמל במסלול סולידי הנשען על שוק האג”ח, בעוד חוסך אחר מתכנן לחסוך לפנסיה לעוד עשרות שנים ומוכן לעלות ברמת הסיכון ויעדיף את הקופות המנייתיות.

בכל מקרה, כדי לבחור את הקופה המתאימה ביותר עבורכם, כל מה שאתם צריכים זה לגלוש לאתר גמלנט של משרד האוצר, ולבחון את קופות הגמל השונות שמתאימות לצרכים שלכם. בחנו את ההרכב והתשואות של הקופות השונות על פני תקופות זמן שונות – ארוכות ובינוניות כאחד, וכך תוכלו לבחור את הקופה המתאימה לכם.

זכרו – מה שחשוב הוא החיסכון עצמו, שיגדיל לכם את הקצבה הכוללת בעתיד, ופחות באיזו קופה תבחרו, כך שאין צורך לעשות כאן דוקטורט בקופות גמל… במילים אחרות, אם אתם מתלבטים, העדיפו קופת גמל של אחד מבתי ההשקעות המובילים.

איך פותחים קופת גמל להשקעה? בקלות, דרך האינטרנט

התחרות בין בתי ההשקעות על ניהול כספי הגמל שלכם בשיא, ואתם נהנים מזה. לא רק שדמי הניהול בגמל ירדו, גם הפתיחה של קופת גמל התקדמה סוף-סוף למאה ה-21, ועכשיו אפשר לעשות את זה דרך האינטרנט אפילו בלי לקום מהכיסא.

בתור דוגמא, נסתכל על תהליך פתיחת קופת גמל להשקעה באתר של מיטב-דש. התהליך פשוט: רושמים כמה כסף אתם רוצים לחסוך מידי יחודש, ממלאים פרטים אישיים, מגדירים כיצד יופקדו הכספים וזהו. הקופה תיפתח, הכספים יופקדו אליה מידי חודש, ובעוד כמה עשרות שנים, כשתגיעו לפנסיה, תהיה לכם תוספת נחמדה לפרישה.

* * *

אדגיש כי ההפניה למיטב-דש הינה לצורך דוגמא בלבד. אין לי קשר לחברה ואיני מקבל מהם תגמול כספי עבור האזכור. אין לראות בדברים המלצה לפתיחת קופת גמל.

חיסכון ופנסיה

עוד שנה נהדרת לתיק הרובוט הישראלי. מי המניות ל-2017?

2016 הייתה שנה מצוינת עבור תיק מניות הרובוט הישראלי, ש”טס” 38.7%…

למי שעדיין לא מכיר (או שכח), תיק הרובוט מתבסס על אסטרטגיית ההשקעה האוטומטית של מנהל ההשקעות ג’ון דורפמן, שמטרתה לאתר חברות רווחיות וללא יותר מידי חובות, שמניותיהן הן הזולות ביותר בבורסה על פי מכפיל הרווח שלהן (מכפיל הרווח הוא מדד תמחורי פופולארי, המחושב על ידי חלוקת שווי השוק של החברה ברווח הנקי שלה ב-12 החודשים האחרונים). כלומר, הרעיון הוא לעבוד בסך הכול כמה דקות כל שנה בסינון ודירוג המניות לפי קריטריונים קבועים, לא לעשות כל ניתוח מעמיק נוסף, ובכל זאת לנצח את השוק. החלום הרטוב של כל משקיע…

איך דורפמן מסנן את המניות האלו? הוא מתחיל מכל החברות האמריקניות הנסחרות בשווי שוק גבוה מ-500 מיליון דולר, מוחק את אלו שהפסידו כסף ב-12 החודשים האחרונים ואת אלו שיש להן חובות לזמן ארוך הגבוהים מההון העצמי שלהן. מתוכן, הוא בוחר את 10 המניות עם מכפיל הרווח הנמוך ביותר, קונה אותן בשווי כספי זהה (הוא עושה את זה בתיק וירטואלי בלבד), מחזיק אותן ברציפות למשך שנה, ולאחר מכן מחליף אותן במניות רובוט חדשות. התיק הווירטואלי של דורפמן הניב תשואה שנתית ממוצעת של 15.58% ב-17 השנים בהן הוא מפעיל אותו, זאת לעומת 4.17% בשנה בלבד שהשיג ה- S&P500 באותן שנים (התיק האחרון שלו היה בינואר 2016, ומאז הוא הפסיק לפרסם אותו). אני מיישם את האסטרטגיה בשוק המניות המקומי מאז 2012.

בשנה האחרונה, תיק מניות הרובוט הישראלי נסק למעלה ב-38.7%, והשאיר אבק למדד ת”א 35, שאיבד 0.3% מערכו, וגבר שוב גם על מדד SME60 (לשעבר מדד היתר50), שהניב דווקא תשואה מרשימה של 26.3%. למעשה, פרט למניה אחת (דלק רכב) כל שאר המניות בתיק הניבו תשואות דו-ספרתית מדהימות.

5 שנים מאז שהתחלתי לנהל את תיק הרובוט הישראלי, הוא כבר פתח פער משמעותי מעל המדדים המקומיים. מאז ההשקה ב-2012, הוא הניב תשואה שנתית ממוצעת של 32.5%, הרבה מעל מדד ת”א 35 (6.1% בממוצע שנתי) וגם מעל מדד SME60 (שהניב תשואה שנתית ממוצעת של 17.7%). מה שמעניין הוא שהתנודתיות של תיק הרובוט כמעט זהה לזו של המדדים עצמם, כלומר, התנודתיות של התיק דומה לתנודתיות הטבעית של השוק הישראלי.

האם השיטה תמשיך לעבוד גם בעתיד?

לאף אחד אין כדור בדולח, ולכן אני לא יכול להבטיח את זה. עם זאת, אסטרטגיות של קנית מניות של חברות איכותיות הנסחרות במכפילים נמוכים נוטות להשיג תשואה עודפת על המדדים לאורך זמן, וזה לא השתנה, כך שאני מעריך שהתיק ימשיך לנצח את השוק גם בעתיד. שוב, הוא לא יגבר על השוק כל שנה, אבל בטווח הארוך אני מעריך שהוא יצליח לנצח את המדדים.

איך עובדת שיטת הרובוט הישראלית שלי?

כרגיל, נמחק את כל החברות עם שווי שוק נמוך מ-200 מיליון שקל (כדי לנקות מניות בעלות סחירות נמוכה מידי), נוריד את אלו שיש להן חובות לזמן ארוך שגבוהים מההון העצמי ואת אלו שלא היו רווחיות ב- 12 החודשים (המדווחים) האחרונים. מתוכן נבחר לתיק (בשיעור החזקה זהה) את 10 המניות עם מכפיל הרווח הנמוך ביותר. חשוב להדגיש כי לפי השיטה, פרט לעמידה בקריטריונים האלו, לא צריך לעשות שום בדיקות נוספות למניות שבחרנו.

אז מיהן 10 מניות הרובוט ל- 2017?

החל מהשנה, החלטתי שהצפייה ברשימת מניות הרובוט החדשה תהיה בעלות סמלית של 100 ש”ח. למה לא בחינם? אני מאוד אוהב לתת דברים בחינם ולעזור למשקיעים, אבל הגעתי למסקנה שלהמשיך לתת את הרשימה הזו בחינם מידי שנה יהיה לא הוגן כלפי החברים ב”תיק של ינון“, שמשלמים 100 ש”ח בחודש כדי לעקוב אחר תיק ההשקעות האקטיבי שלי. לכן, מהשנה תוכלו לקבל את הרשימה עבור תשלום סמלי.

לצפייה ברשימת מניות הרובוט לשנת 2017 לחצו על כפתור התשלום למטה ובצעו את התשלום בצורה מאובטחת באמצעות חשבון הפייפאל שלכם או באמצעות כרטיס אשראי (לבחירתכם), ואשלח אליכם במייל את רשימת המניות העדכנית בצירוף הנחיות מדויקות ליישום השיטה.

אם אתם חברים ב”תיק של ינון” כמובן שאתם זכאים לקבל את הרשימה ללא עלות נוספת לדמי המנוי. לחצו כאן ותוכלו לראות את הרשימה העדכנית.


שתהיה שנת רובוט מוצלחת…

ינון

אסטרטגיות השקעה, תיק הרובוט הישראלי

לקראת זינוק? חברת הביומד הישראלית שמתקרבת לאקזיט

אחת מחברות הביומד הישראליות שאני עוקב אחריהן כבר מספר שנים היא חברת המכשור הרפואי אליום מדיקל. החברה עוסקת במחקר, פיתוח וייצור סטנטים רפואיים ובתחום הכירורגיה הזעיר פולשנית. כיום, הכנסות החברה מגיעות בעיקר ממכירת שני מוצרים: סטנטים פריפריאליים וה- EndoFast. הסטנטים של אליום מכוונים בעיקר להשתלה בגברים הלוקים בתסמינים של חסימה בדרכי השתן. לצערנו, מדובר בתופעה שכיחה מאוד שמופיעה אצל חלק נכבד מהאוכלוסייה הגברית המבוגרת. היתרונות של הסטנט של אליום הם שניתן להכניס אותו בקלות למקום הנדרש, ובנוסף, יש לו עוגן ייחודי המצמצם באופן ניכר את הסיכון לתזוזה לאורך זמן. סטנטים מסוג זה עדיין נדרש להחליף מידי פעם וזו פרוצדורה לא נעימה. אבל, אליום פיתחו לסטנט מנגנון פרימה ייחודי, המאפשר הוצאה שלו בקלות, ללא כאבים וללא פגיעה באיבר בו הוא מושתל (כל התמונות הינן מתוך המצגת האחרונה של החברה).
המשיכו לקרוא »

מניות מעניינות להשקעה

האם הפנסיה שלכם תספיק? התשובה במסלקה הפנסיונית

תהיו רגע כנים עם עצמכם: מתי לאחרונה עברתם על הדוח השנתי שאתם מקבלים מקרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות שלכם? במידה ויש לכם יותר מקרן אחת (ולרובנו יש) – האם עברתם על כל הדוחות מכל הקרנות? האם אתם יודעים כמה כסף אתם חוסכים מידי חודש, מה התשואה שהחיסכון הזה צובר מידי שנה והאם הסכום שיהיה לכם בגיל הפרישה יספיק לכלכל אתכם לאחר הפרישה?

העניין הוא, שאנחנו מחליפים מידי פעם בפעם עבודות, וקרן הפנסיה שהייתה לנו בעבודה הקודמת לא תמיד עוברת איתנו. כך, אפשר לאבד את הוותק והתנאים שהיו לנו בקרן הקודמת. גם אם לא עברנו עבודה, קרנות פנסיה עשויות לעדכן כלפי מעלה את דמי הניהול מעת לעת, בהתאם לתקנון שלהן. חשוב להבין שאפילו עלייה מזערית של כמה עשיריות בדמי הניהול, יכולה להקטין את החיסכון הפנסיוני שלכם בעשרות אלפי שקלים לאחר שנות חיסכון ארוכות. אם לא תעקבו אחרי הקרנות שלכם, איך תדעו את זה?
המשיכו לקרוא »

Uncategorized

מניות הנטנט של וול-סטריט

בנג’מין גראהם, אבי השקעות הערך, חיבב במיוחד את אסטרטגיית ההשקעה במניות נט-נט. האסטרטגיה מתבססת על קניית מניות של חברות הנסחרות בהנחה משמעותית לשווי הנכסי הנקי השוטף שלהן (Net current asset value, NCAV), כלומר שווי השוק נמוך מסך הרכוש השוטף בניכוי כל ההתחייבויות שלהן. למעשה, גראהם אף הלך צעד אחד קדימה וחישב שווי שמרני יותר – Net-Net Working Capital value, NNWC, אותו הוא הגדיר על ידי חיבור המזומנים ושווי המזומנים ביחד עם 75% מחשבונות הלקוחות ו- 50% מהמלאי, ומזה יש להחסיר את כל התחייבויות החברה. ההנחה הייתה שבמקרים קיצוניים החברה תצליח לגבות רק חלק מחשבונות הלקוחות ותמכור רק חלק קטן עוד יותר מהמלאי על פי השווי הנוכחי שלו, ולכן, ההתחשבות הייתה רק בחלק מהנכסים השוטפים ולא בכולם.

מניות כאלו, לא רק שהן נסחרות בהנחה גדולה לשווי ההנכסי הנקי, אלא גם שכל הרכוש הקבוע, המוניטין, ושאר ההשקעות לטווח ארוך שלהן ניתנים למעשה בחינם. במקרה כזה, גם אם החברה תכשל ואפילו תיסגר, מחזיקי המניות ירוויחו לא רע אחרי שימכרו את הנכסים ויחלקו את השלל ביניהם. עדיין, ברור שלא כל החברות האלו ישרדו, ולכן כדי להגדיל את מרווח הביטחון גראהם חיפש חברות ששווי השוק שלהם נמוך מ- 66% משווי ה- NCAV שלהן.
המשיכו לקרוא »

אסטרטגיות השקעה

זהו חברים, משבר הברקזיט הסתיים…

מישהו זוכר את משבר ה-Brexit? פחות משבוע עבר מאז ההכרזה המפתיעה (או שלא) של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי, והסערה כבר שכחה. פשוט מדהים איזו סערה בכוס תה זו הייתה וכמה מהר המשקיעים חזרו לסורם. בכל זאת, כאשר כמעט שליש מהאג”ח הממשלתיות בעולם נסחרות בתשואה אפס או שלילית, גם מי שחושש משוק המניות הבין במהרה שאין לו שום מקום אחר להיות בו. כנראה שחוזרים לתקופת עליות…

סקירות מאקרו

תיק הרובוט מביס שוב את השוק. מי המניות ל-2016?

עוד שנה נהדרת לתיק הרובוט הישראלי. למי שעדיין לא מכיר (או שכח), תיק הרובוט מתבסס על אסטרטגיית ההשקעה הפסיבית (או האוטומטית) של מנהל ההשקעות ג’ון דורפמן. בדומה להשקעה באמצעות תעודות סל, הרעיון של אסטרטגיות פסיביות, הוא לבחור סט קריטריוני סינון קבועים, בדרך כלל כאלו המתבססים על פרמטרים פונדמנטאליים (מכפילים ויחסים פיננסים), לקנות את 10-20 המניות האטרקטיביות ביותר העומדות באותם קריטריונים, ולהחליפן אחת לשנה במניות האטרקטיביות ביותר באותה עת. כבר הוכח במאות מחקרים כי מניות של חברות איכותיות עם מכפילים נמוכים מנצחות את השוק לאורך זמן, ולכן חלק נכבד מהשיטות האלו מצליחות לגבור על המדדים בטווח הארוך.

שיטת הרובוט עצמה, בנויה על בחירת 10 מניות של חברות רווחיות (רווח נקי חיובי ב- 12 החודשים האחרונים), לא קטנות מידי (מעל שווי שוק של 500 מיליון דולר), לא ממונפות יותר מידי (חובות לזמן ארוך נמוכים מההון העצמי), הנסחרות במכפילי הרווח הנמוכים ביותר בשוק, החזקתן במשך שנה ולאחר מכן החלפתן ב- 10 מניות חדשות. התיק הווירטואלי של דורפמן הניב תשואה שנתית ממוצעת של 15.58% ב-17 השנים בהן הוא מפעיל אותו, זאת לעומת 4.17% בשנה בלבד שהשיג ה- S&P500 באותן שנים.
המשיכו לקרוא »

אסטרטגיות השקעה, תיק הרובוט הישראלי