איך לבחור ברוקר ולישון בשקט

פרשת התרמית והקריסה של חברת ג’נרל טרייד העלתה אצל רבים מהמשקיעים את השאלה “איך נדע אם הברוקר דרכו אנו סוחרים בטוח?”

אתחיל מהשורה התחתונה: פתחו חשבון השקעות רק אצל ברוקר שהוא חבר בורסה מאושר על ידי הרשות לניירות ערך הישראלית (או מדינה אחרת אם אתם רוצים ברוקר זר). את הרשימה תוכלו לראות כאן באתר של הבורסה. חברי הבורסה מפוקחים על ידי הרשות לני”ע כך שהסיכון לכספכם הוא אפסי.

למה בכלל צריך ברוקר כדי להשקיע בשוק ההון ומאלו ברוקרים להיזהר?

למי שבמקרה לא יודע, בשביל לסחור בניירות ערך אתם חייבים לפתוח חשבון השקעות אצל ברוקר דרכו יתבצעו פעולות המסחר שלכם בבורסה. הרשות לניירות ערך, שאחראית על המסחר בבורסה, הסמיכה מספר חברות (ברוקרים) לבצע את פעולות המסחר עבור כלל המשקיעים.

הבנקים הם הברוקרים הגדולים ביותר במדינה, ובנוסף אליהם הסמיכה הרשות גם גופים נוספים שמורשים לבצע בעבורנו את פעולות המסחר בבורסה. הברוקרים הפרטיים הם בתי השקעות מוכרים ויציבים כמו איי.בי.איי או מיטב-דש, המנהלים כספי חיסכון ארוך טווח (כמו קרנות פנסיה וקופות גמל) במיליארדי שקלים.

לצערי, פרט אליהם קמו עם השנים גם גופים נוספים, לא מאושרים ולא מפוקחים על ידי הרשות לני”ע, שמציעים שירותי מסחר דומים. לעיתים, הם מציעים עמלות מסחר נמוכות למדי והבטחות באשר לעזרה להשגת תשואות חלומיות כדי למשוך את המשקיעים אליהם. משקיעים רבים מתפתים להבטחות השווא האלו ופותחים אצלם חשבון. לפעמים העסק הזה יכול לעבוד גם שנים מבלי שיהיו בעיות, אבל במוקדם או במאוחר צצות בעיות פיננסיות אצל אותם גופים ואז המשקיעים עלולים לאבד את כספם.

יש אף מקרים חמורים יותר בהם אותם גופים מבצעים תרמית במסגרתה המשקיע למעשה סוחר באופן וירטואלי. איך זה קורה? אותם גופים לא משדרים את הוראות המסחר של המשקיע אל הבורסה, אלא מציגים פקודות קניה ומכירה פיקטיביות שמשודרות על ידי “הבית” במטרה לגרום למשקיע להפסיד את כספו בהדרגה לטובת “הבית” (בדומה למה שקורה בקזינו, רק ששם מדובר בפעילות חוקית והמהמרים מפסידים את כספם בגלל יתרון סטטיסטי שיש לבית). בנוסף, חלק מאותם גופים מקשים על המשקיעים שרוצים למשוך את כספם באמצעות מסכת שכנועים ודרישה לחתימה על אינספור טפסים משונים.

סימנים מעידים שהברוקר שלכם מסוכן להשקעה

1. הוא לא חבר בורסה (לרשימת הברוקרים המאושרים על ידי הבורסה).

2. הוא מבטיח לכם הבטחות להשגת תשואות חלומיות.

3. הוא מציע לכם עמלות נמוכות באופן חריג.

4. הוא מנסה להחתים אתכם על המון טפסים ומגבלות משיכת כספים מהחשבון.

אז איך לבחור ברוקר בטוח להשקעה?

זה פשוט מאוד – גלשו לעמוד רשימת הברוקרים המאושרים על ידי הבורסה (רשימת חברי הבורסה) ובחרו את הברוקר שלכם רק משם. כל הברוקרים שם מפוקחים על ידי הרשות לני”ע מה שמקטין את הסיכון לכספכם לכמעט אפס (למעשה, מדובר בסיכון נמוך יותר מהסיכון לכסף בחשבון הבנק שלכם…). בנוסף, גם במקרה של פשיטת רגל של הברוקר, משהו שהוא כאמור בסבירות אפסית, כספכם ימשיך להימצא בחשבון הנאמנות של הברוקר וניירות הערך שרכשתם ימשיכו להיות רשומים על שמכם בבורסה.

חברי הבורסה מציעים עמלות מסחר נמוכות ותחרותיות מאוד ודמי ניהול מינימאליים (כ-15 שקלים בחודש), כך שגם בעניין הזה אין לברוקרים לא מאושרים יתרון כלשהו עליהם.

אם אתם מעוניינים בחשבון השקעות אצל ברוקר זר, למשל כדי להוזיל את העמלות, בחרו בברוקר אמין בלבד המאושר על ידי הרשות לני”ע באותה מדינה (למשל ה-SEC בארה”ב). ברוקר אמריקני פופולארי, מאושר על ידי ה-SEC ויציב פיננסית הוא למשל Interactive Brokers (למי שרוצה תמיכה בעברית, אפשר לפתוח חשבון אצלו גם דרך מתווך ישראלי מוכר ואמין כמו אינטראקטיב ישראל).

לקריאה נוספת בנושא ולרשימת ברוקרים מומלצים גלשו לקטגוריית הברוקרים בבלוג.

בחרו ברוקר

איפה להשקיע את הכסף שלי ב-2018?

בכנס החברים שהתקיים לאחרונה, הצגתי את התובנות שלי לגבי השווקים וכיצד אני חושב שזה צריך להשפיע על הרכב תיק ההשקעות שלנו, אם בכלל.

הנה עיקרי הדברים:

2018 נפתחה בסערה כהמשך ישיר לעליות החדות שראינו בוול סטריט ב-2017. למרות שרבים מרגישים כאילו השוק השורי הנוכחי הוא הארוך בהיסטוריה, מסתבר שזה ממש לא כך. מאז התחתית במרץ 2009, עברו אמנם 9 שנים, שזה לא מעט עבור שוק שורי ממוצע, אבל כבר ראינו לא מעט תקופות בעבר בהן היה ראלי ממושך יותר וחזק יותר. למשל, הראלי של שנות ה-70-80 והראלי של בועת הדוט-קום נמשכו כמעט 13 שנה. בהשוואה לזה, הראלי הנוכחי עדיין צעיר.

אבל מבחינה תמחורית הדברים נראים אחרת. למשל, אם בוחנים את מכפיל ה-P/E 10 של פרופסור רוברט שילר (מחיר כל מניה במדד לחלק לרווח הנקי למניה הממוצע ה-10 שנתי שלה), רואים שהתמחור הנוכחי של שוק המניות האמריקני נמוך רק מהערך שנקבע בשיא בועת הדוט-קום, שהיה יקר בצורה חריגה במיוחד.

מה שאולי יותר מדאיג, הוא שהפחד של המשקיעים נעלם כמעט לגמרי לאחרונה. מדד הוויקס, או בשמו המוכר יותר – מדד הפחד (הבוחן באמצעות סטיית התקן של האופציות על מדד ה-S&P500 את הסבירות שהמשקיעים נותנים לתנודה חדה של השוק למעלה או למטה) נמצא בסביבת ערכים הנמוכה ביותר אי פעם. הפעם הקודמת שראינו היעדר פחד שכזה היתה בשיא בועת הסאב-פריים בשלהי 2017 ואני לא צריך להזכיר לכם איך זה הסתיים.

חייבים להודות שקיימות מניות שיש הצדקה לרמות המכפילים הגבוהות בהן הן נסחרות. פייסבוק לדוגמא כמעט הכפילה את הרווח הנקי למניה בשנה האחרונה, כך שמכפיל רווח של 33.7 הוא לא לגמרי בלתי מוצדק. מצד שני, יש חברות שאינן צומחות ושם אין הצדקה למכפיל כה גבוה.

קחו למשל את ג’ונסון & ג’ונסון, שהרווח הנקי שלה למניה לא גדל כמעט בכלל בשנה האחרונה, אבל היא נסחרת במכפיל רווח גבוה מאוד של 25.6, שלא היה מבייש אפילו חברת טכנולוגיה צעירה ומבטיחה. למעשה, מכפיל המכירות של JNJ גבוה מ-5, בדומה למכפיל המכירות בו היא נסחרה בשיא בועת הדוט-קום. התמחור הזה נראה מופרז.

אז מה קרה כאן? במשפט אחד, מחיר המניות האמריקניות הגדולות פשוט עלה מהר יותר מהגידול ברווח למניה. במילים אחרות, המשקיעים רתמו את הסוסים לפני העגלה.

וורן באפט צוטט כמי שבוחן את תמחור השוק באמצעות מכפיל המכירות שלו – שווי השוק המצרפי של כל החברות האמריקניות הציבוריות ביחס לתמ”ג של ארה”ב. היסטורית, שווי השוק של החברות הציבוריות עמד על כ-90% מהתמ”ג, וכל פעם שהוא היה גבוה ממנו בצורה משמעותית שוק המניות היה יקר. כרגע, שווי השוק של החברות גבוה ב-49% מהתמ”ג. פרמיה תמחורית שכזו נרשמה רק פעם אחת בהיסטוריה – בשיא בועת הדוט-קום. חייבים להודות שזה מפחיד…

שימו לב לעוד דבר מוזר מאוד שמתרחש בשוק כנראה בגלל היעדר הפחד של המשקיעים. התרשים של פרופסור Hussman מלמד כי יש מתאם גבוה בין מכפיל המכירות של השוק (הקו הכחול שהסקאלה שלו בצד ימין) לבין התשואה השנתית הממוצעת של ה-S&P500 ב-12 השנים העוקבות.

כל משקיע מתחיל יודע שככל שמכפיל המכירות גבוה יותר (הקו הכחול נמצא בנקודה נמוכה יותר בתרשים), המשמעות היא שהשוק יקר יותר, ולכן אנו מצפים שיניב תשואה שנתית נמוכה יותר בהמשך. אבל בשנים האחרונות (הסתכלו מתחת לחץ האדום) המתאם הזה נשבר – המכפיל עולה (הקו הכחול יורד) אבל התשואה הממוצעת בשנים העוקבות דווקא עולה (הקן האדום עולה). זה עיוות שוק לא רציונאלי, שבו התמחור של המדדים מתייקר אבל מי שקונה מאוחר יותר דווקא משיג תשואה גבוהה יותר.

אגב, מי שמאמין לקורלציה בין הפרמטרים האלו, רואה שמי שיקנה את ה-S&P500 כעת ישיג תשואה שנתית ממוצעת קרובה ל-0% בעשר השנים הקרובות (ראו את הערך של הקו הכחול מימין לחץ הירוק).

כל המדדים האלו מרמזים ששוק המניות האמריקני נסחר ברמת תמחור יקרה מאוד. אבל שכחנו משהו – הריבית בארה”ב עדיין נמוכה מאוד ברמה היסטורית וזה כנראה לא הולך להשתנות בצורה דרמטית בעתיד הקרוב. האם זה משנה את המסקנה לגבי רמת התמחור של השוק?

ובכן, זה ידוע שהשקעה במניות עדיפה על השקעה באג”ח כאשר תשואת הרווח של המניות (הרווח הנקי למניה לחלק למחיר המניה, כלומר גודל הופכי של מכפיל הרווח) גבוהה מהתשואה לפדיון של אג”ח ארוכות. היסטורית, המרווח בין תשואת הרווח של המניות לבין התשואה לפדיון של אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים היה 2.6%. לאחרונה, אג”ח ל-10 שנים נסחרו בתשואה לפדיון של 2.64%, כלומר תשואת הרווח ההוגנת של שוק המניות היא 5.24% או מכפיל רווח של 19.1. המכפיל הנוכחי הוא גבוה יותר, 23.0, אבל לא בצורה משמעותית כפי שמרמזים הפרמטרים התמחוריים הקודמים שהצגנו.

גם כאשר הריבית תעלה בשנים הקרובות המסקנה לא תשתנה באופן דרמטי. בסוף 2018 הפד מעריך שהריבית תהיה 2.25% ותעלה ל-2.75% בסוף 2019. אם נשווה את המכפילים העתידיים ההוגנים (16.7 ב-2018 ו-15.4 ב-2019) למכפילים החזויים של האנליסטים (שמחושבים באמצעות הנחות הגידול ברווח למניה שצופים האנליסטים), נראה שהפער נשאר לא גבוה מידי. קחו בחשבון שייתכן והריבית תעלה לאט יותר מהתחזיות של הפד, ואז המכפיל ההוגן העתידי יהיה גבוה יותר והפער הזה יצטמצם. במילים אחרות, שוק המניות האמריקני יקר יותר מהשווי ההוגן שלו, אבל אין כאן בועה תמחורית קיצונית, כפי שטוענים חלק מהמומחים והמשקיעים המפורסמים.

אבל אסור לשכוח את הסיכונים. הראשון מביניהם, הוא שהחברות האמריקניות לא יעמדו בתחזיות הצמיחה והגידול ברווח שמצפים מהם בשנים הקרובות. אחד ממנועי השיפור הצפוי ברווחיות החברות השנה הוא כתוצאה מרפורמת המס של טראמפ. העניין הוא ששיעור המס הממוצע שמשלמות החברות הוא כבר עתה קרוב מאוד לשיעור המס החדש (21%). החברות הגדולות, הגלובאליות, אפילו משלמות שיעורי מס נמוכים יותר מזה, כך שהורדת המס עשויה להתברר כאשליה ולא יותר מזה.

סיכון נוסף הוא עלייה אינפלציונית מעבר לתחום היעד הממשלתי (3%). מצד אחד, למרות תוכניות ההקלה הכמותיות האדירות ברחבי העולם, קשה לי להאמין שנראה התפרצות אינפלציונית של עשרות אחוזים כפי שהיה בעבר הרחוק. פשוט כי הסביבה הכלכלית העולמית היא דפלציונית בעיקרה. אנחנו בעידן של עודף היצע, התקדמות טכנולוגית תדירה שמוזילה את עלויות הייצור, ומחירי הסחורות עדיין נמוכים יחסית. מצד שני, מחיר חבית נפט כבר נמצא מעל 60 דולרים, וגם מחירן של סחורות אחרות חזר למגמת עלייה בשנה האחרונה, וזה יכול להוביל לפריצת רף האינפלציה העליון של הפד. במקרה כזה, לא תהיה לו ברירה אלא להעלות את הריבית מהר יותר מכפי שהוא מתכנן כדי למגר את האינפלציה. בנוסף, סביר להניח שהפד גם יעצור את מכירת האג”ח מהמאזן שלו כדי שלא לזעזע את השוק, אבל זה לא יעזור – זה יכול להפחיד את המשקיעים ולהפיל את השווקים.

סיכון נוסף טמון בכלכלה הסינית, שהיא חור שחור אחד גדול. למרות ההצהרות של הממשל הסיני על צמיחה של כ-7% בתמ”ג, קשה לדעת את התמונה הכלכלית-פיננסית האמיתית בתוך המדינה. הבעיה היא שבסין התפתחה בשנים האחרונות בועת הלוואות אדירה, שמאיימת על היציבות של המערכת הבנקאית במדינה. למעשה, הצמיחה הנוכחית של סין ממומנת ברובה על ידי הגדלת החוב, וזה מצב לא תקין שלא יכול להימשך לנצח.

למזלם של הסינים יש להם מאגרי זהב ומט”ח גדולים מאוד, שיכולים לעזור להם להוציא חלק נכבד מהאוויר בבועה הזו בהדרגה. הלוואי שזה יקרה, אבל אף אחד לא מבטיח שלא יצוצו קשיים בדרך. אם הקשיים האלו יהיו גדולים, זה יכול לייצר גלי משבר שיגיעו לכל העולם, לבטח לוול סטריט.

סיכון גדול נוסף טמון בשוק האג”ח, בעיקר באירופה. רוב כלכלות אירופה נראות היום הרבה יותר טוב בהשוואה למצבן לפני מספר שנים, אולם ההתאוששות הזו עדיין נתמכת על ידי תוכנית רכישות האג”ח של הבנק המרכזי. הוא רוכש כזכור אג”ח בהיקף של כ-60 מיליארד יורו בחודש. זה הרבה כסף.

היקף הרכישות האדיר הזה הוביל את הבנק המרכזי למצות את רכישת כל האג”ח של המדינות החזקות, ולכן בשנה האחרונה הוא נאלץ לרכוש גם אג”ח של מדינות נכשלות וגם של חברות בדירוגים נמוכים יותר. זה יצר עיוות תמחורי חמור בשוק האג”ח האירופי, כאשר אג”ח של מדינות חלשות ובעלות פרופיל סיכון גבוה נסחרות בתשואה לפדיון נמוכה למדי. דוגמא קיצונית הן אג”ח של יוון לשנתיים, הנסחרות בתשואה לפדיון של 1.3%. זה נמוך יותר מהאג”ח המקבילות של ארה”ב. הכלכלה היוונית עדיין מדממת, כך שברור שמדובר בתמחור לא הגיוני, אפילו הייתי אומר בועתי, שכולו נגרם בגלל שהבנק המרכזי יצר ביקוש מלאכותי גבוה לאותן אג”ח.

הבעיה היא, שבניגוד לארה”ב שם יש שוק אג”ח משני סביר, באירופה אין מי שיקנה מהבנק המרכזי את האג”ח האלו כאשר הוא יהיה מעוניין להתחיל למכור אותן בחזרה כדי להקטין את המאזן שלו. זה יכול לייצר בעיה חריפה לבנק המרכזי כשהוא יחליט להתחיל להעלות את הריבית בגוש היורו. אם בנוסף גם תהיה אינפלציה גבוהה מהמתוכנן, וכאמור זה תרחיש לא בלתי סביר, זה יכול להקפיץ את תשואות האג”ח בצורה דרמטית (כלומר מחיריהן יקרסו), וזה לבטח ישפיע לשלילה גם על שוקי המניות.

אז מה השורה התחתונה וכיצד להשקיע השנה?

לדעתי, שוק המניות בוול סטריט, כמו במקומות רבים אחרים בעולם, נסחר בתמחור יקר יחסית, אבל לא בועתי. העובדה שהריבית צפויה להישאר ברמה נמוכה עוד מספר שנים צפויה להשאיר את המשקיעים באפיק המנייתי, כך ששוק המניות יוכל להמשיך במגמה חיובית. מטבע הדברים, כל בוקר יכול לצוץ ברבור שחור ולקלקל את החגיגה, אבל את זה אף אחד לא יכול לחזות. לכן, העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לכם, היא להמשיך להשקיע כרגיל, על פי אלוקציית הנכסים שמתאימה לכם.

אני חושב שלא צריך להתרגש מהסופר-ראלי בוול סטריט מאז תחילת השנה וגם לא מהירידות של הימים האחרונים. השקעות זה כמו ריצת מרתון, ולכן לא צריך להתרגש אם אחד הרצים פתאום נותן ספרינט. ברור שהוא לא יוכל להתמיד בזה לאורך זמן, כך שאחרי כמה קילומטר או שניים ייגמר לו הכוח והוא יתעייף. ואז, אנחנו שנמשיך לרוץ בקצב ובאסטרטגיה שלנו, נעקוף אותו. זה בדיוק מה שאני מעריך שיקרה לאורך זמן לתיק מול המדדים.

מבחינת הרכב התיק, לדעתי יש היגיון לגוון את התיק עם מניות ערך הנסחרות בזול, מניות צמיחה, תיבול של מניות קטנות בעלות פוטנציאל משמעותי, וכן לשמור על יתרת מזומנים של כ-20% כדי לנצל הזדמנויות חדשות שיגיעו מעת לעת. זה בדיוק הרכב “התיק של ינון“, שלדעתי ערוך היטב לכל התפתחות בשוק.

שתהיה שנה מוצלחת ומעניינת.

סקירות מאקרו

ביטקיון – העתיד או הבועה הגדולה בהיסטוריה?

* הביטקיון – המטבע הוירטואלי (או הדיגטלי) הפופולארי, פותח כמעט כל מהדורת חדשות כלכלית, ולכן לא מפתיע שמחירו טס לשמיים ומושך אחריו מיליוני משקיעים שחולמים על התעשרות מהירה.
* האם יכול להיות שטכנולוגיית הבלוקצ’יין עליה מתבסס הביטקיון תתרחב אבל המטבע עצמו דווקא יעלם מהעולם?
* מה יקרה ביום בו הרגולטור יחליט לפזר את ה”חגיגה” הוירטואלית הזו?
* והכי חשוב – האם מדובר במהפכה טכנולוגית-פיננסית מדהימה או בבועה הגדולה ביותר בהיסטוריה שתשרוף את כספם של המשקיעים?

(אם אין לכם סבלנות לקרוא הכל, קפצו לסוף וקראו את השורה התחתונה…)

המשיכו לקרוא »

סקירות מיוחדות

כל מה שרציתם לדעת על קופת גמל להשקעה

קופת גמל להשקעה: לחסוך ולהשקיע לטווח ארוך עם נזילות תמידית ואפשרות לפטור ממס

לאחרונה, השיקו במשרד האוצר מוצר חדש – קופת גמל להשקעה, שלדעתי הוא כלי חיסכון נהדר עבור משקיעים פסיביים (כאלו שלא רוצים לבחור מניות או אג”ח בעצמם). אם אתם עדיין לא יודעים מה זה, אני ממליץ לכם להקדיש כמה דקות ולקרוא את העמוד הזה. זה יכול לעזור לכם לפרוש עם מיליון שקל ביד וגם לסדר לילדים שלכם מתנת שחרור ענקית של מאות אלפי שקלים. מעניין אה?

מהי קופת גמל להשקעה?

מדובר בקופת גמל לכל דבר, כלומר אתם מפקידים כסף לתוך הקופה והוא מנוהל על ידי בית השקעות שתבחרו במסלול המתאים לכם (סולידי מוטה אגרות חוב, בשוק המניות בסיכון גבוה יותר או במסלול משולב). אבל, בשונה מקופות הגמל המסורתיות, כאן יש שני יתרונות מהותיים:

1. נזילות תמידית: ניתן למשוך את כספי החיסכון ללא “קנס” בכל עת במשיכה הונית (חד-פעמית). במקרה כזה תשלמו מס רווחי הון של 25% על הרווח הריאלי, בדיוק כפי שנהוג באפיקי השקעה אחרים. אם תמשכו את הכספים בצורה הונית מעל גיל 60 ותהיה לכם קצבת פנסיה גבוהה מכ- 4,500 ש”ח בחודש מאפיקים אחרים, תשלמו מס בשיעור מופחת.

2. פטור ממס במשיכה קצבתית: אם תמשכו את הכספים בצורה קצבתית מעל גיל 60, תקבלו פטור ממלא מתשלום מסים. זאת הטבה אדירה שיכולה להגדיל את הפנסיה שלכם בצורה דרמטית.

כמה אפשר להפקיד לקופת גמל להשקעה?

ניתן להפקיד עד 70,000 ש”ח לשנה לאדם על בסיס תקופתי (למשל אחת לחודש) או באופן חד-פעמי (למשל אחת לשנה). לכן, משפחה עם 4 נפשות יכולה לפתוח 4 קופות גמל להשקעה זהות (עבור כל בן משפחה) וכך להפקיד בפועל סכום משפחתי כולל של 280,000 ש”ח בשנה.

למי זה טוב?

אפיק ההשקעה הזה יכול להיות שימושי מאוד עבור אנשים המעוניינים לחסוך לטווח ארוך אבל עדיין רוצים לשמור את האפשרות למשוך את הכסף בצורה חד-פעמית במקרה שיהיה צורך דחוף בכך (הנזילות התמידית הזו היא יתרון כמובן, אבל צריך להיזהר שלא להשתמש בה כדי לנסות לתזמן את השוק, למשל, למשוך את הכספים מהקופה כשיש ירידות בשווקים…).

לכן, קופת גמל להשקעה תהיה מיטבית עבור חיסכון לטווח ארוך עבורכם כתוספת לפנסיה, או כחיסכון עבור הילדים שלכם (נגיד, מהיוולדם ועד הגיעם לגיל בגרות).

האם זה תחליף לחיסכון בקרן פנסיה?

לדעתי לא!

ההיגיון אומר שהפקדה לקופת גמל להשקעה צריכה להיות בנוסף לחיסכון המסורתי בקרן פנסיה, וזאת משום שבקופת גמל אין מרכיב ביטוחי כמו בקרן פנסיה, ובנוסף הפקדות לקופת גמל להשקעה אינן מזכות בהטבת מס בשכר. מה שכן, ייתכן וזה חכם להפקיד לקופת גמל להשקעה כספים שמעל לתקרת ההפקדה המקסימאלית לקרן הפנסיה (כספים שעל הפקדתם לפנסיה ממילא לא תקנה הטבת מיסוי בשכר).

מה זה שונה מהשקעה באמצעות תעודות סל, קרן נאמנות או פוליסת חיסכון של חברת ביטוח?

  1. דמי ניהול נמוכים יותר: דמי הניהול בקופות גמל, בעיקר המנייתיות, נמוכים יותר בהשוואה לדמי הניהול של קרנות הנאמנות או פוליסות החיסכון המקבילות. היות ומדובר בחיסכון לטווח ארוך, כל עשירית של חיסכון בדמי הניהול יכולה להגדיל את סכום ההשקעה שלכם בצורה דרמטית בסוף הדרך.
  2. תשואה גבוהה יותר: היסטורית, קופות גמל הניבו תשואות טובות יותר מאפיקי השקעה מקבילים אחרים. בנוסף, יש קופות גמל המתבססות על השקעה במדדים, בדומה לתעודות סל, כך שמשקיעים המעוניינים בתשואת המדדים יכולים לבחור בהן.
  3. אין תשלום מס במעבר בין מסלולים או בתי השקעות: ניתן לעבור בין מסלולים ואף לעבור לקופת גמל בבית השקעות אחר מבלי לפגוע ברציפות ההשקעה, כלומר מבלי לשלם מס רווחי הון באמצע הדרך. דחיית תשלום המס שקולה לתשלום שיעור מס מופחת, כך שזה יתרון אדיר שאינו קיים בתעודות סל או בקרנות נאמנות (בפוליסות חיסכון יש גם כן שמירה על רציפות השקעה במעבר בין פוליסות).

איזו קופת גמל לבחור?

אין דבר כזה “קופת הגמל הטובה ביותר”, היות ולכל אחד מכם אופי ומטרות השקעה שונים. אחד מעוניין לחסוך לטווח בינוני בסיכון נמוך ויעדיף קופת גמל במסלול סולידי הנשען על שוק האג”ח, בעוד חוסך אחר מתכנן לחסוך לפנסיה לעוד עשרות שנים ומוכן לעלות ברמת הסיכון ויעדיף את הקופות המנייתיות.

בכל מקרה, כדי לבחור את הקופה המתאימה ביותר עבורכם, כל מה שאתם צריכים זה לגלוש לאתר גמלנט של משרד האוצר, ולבחון את קופות הגמל השונות שמתאימות לצרכים שלכם. בחנו את ההרכב והתשואות של הקופות השונות על פני תקופות זמן שונות – ארוכות ובינוניות כאחד, וכך תוכלו לבחור את הקופה המתאימה לכם.

זכרו – מה שחשוב הוא החיסכון עצמו, שיגדיל לכם את הקצבה הכוללת בעתיד, ופחות באיזו קופה תבחרו, כך שאין צורך לעשות כאן דוקטורט בקופות גמל… במילים אחרות, אם אתם מתלבטים, העדיפו קופת גמל של אחד מבתי ההשקעות המובילים.

איך פותחים קופת גמל להשקעה? בקלות, דרך האינטרנט

התחרות בין בתי ההשקעות על ניהול כספי הגמל שלכם בשיא, ואתם נהנים מזה. לא רק שדמי הניהול בגמל ירדו, גם הפתיחה של קופת גמל התקדמה סוף-סוף למאה ה-21, ועכשיו אפשר לעשות את זה דרך האינטרנט אפילו בלי לקום מהכיסא.

בתור דוגמא, נסתכל על תהליך פתיחת קופת גמל להשקעה באתר של מיטב-דש. התהליך פשוט: רושמים כמה כסף אתם רוצים לחסוך מידי יחודש, ממלאים פרטים אישיים, מגדירים כיצד יופקדו הכספים וזהו. הקופה תיפתח, הכספים יופקדו אליה מידי חודש, ובעוד כמה עשרות שנים, כשתגיעו לפנסיה, תהיה לכם תוספת נחמדה לפרישה.

* * *

אדגיש כי ההפניה למיטב-דש הינה לצורך דוגמא בלבד. אין לי קשר לחברה ואיני מקבל מהם תגמול כספי עבור האזכור. אין לראות בדברים המלצה לפתיחת קופת גמל.

חיסכון ופנסיה

עוד שנה נהדרת לתיק הרובוט הישראלי. מי המניות ל-2017?

2016 הייתה שנה מצוינת עבור תיק מניות הרובוט הישראלי, ש”טס” 38.7%…

למי שעדיין לא מכיר (או שכח), תיק הרובוט מתבסס על אסטרטגיית ההשקעה האוטומטית של מנהל ההשקעות ג’ון דורפמן, שמטרתה לאתר חברות רווחיות וללא יותר מידי חובות, שמניותיהן הן הזולות ביותר בבורסה על פי מכפיל הרווח שלהן (מכפיל הרווח הוא מדד תמחורי פופולארי, המחושב על ידי חלוקת שווי השוק של החברה ברווח הנקי שלה ב-12 החודשים האחרונים). כלומר, הרעיון הוא לעבוד בסך הכול כמה דקות כל שנה בסינון ודירוג המניות לפי קריטריונים קבועים, לא לעשות כל ניתוח מעמיק נוסף, ובכל זאת לנצח את השוק. החלום הרטוב של כל משקיע…

איך דורפמן מסנן את המניות האלו? הוא מתחיל מכל החברות האמריקניות הנסחרות בשווי שוק גבוה מ-500 מיליון דולר, מוחק את אלו שהפסידו כסף ב-12 החודשים האחרונים ואת אלו שיש להן חובות לזמן ארוך הגבוהים מההון העצמי שלהן. מתוכן, הוא בוחר את 10 המניות עם מכפיל הרווח הנמוך ביותר, קונה אותן בשווי כספי זהה (הוא עושה את זה בתיק וירטואלי בלבד), מחזיק אותן ברציפות למשך שנה, ולאחר מכן מחליף אותן במניות רובוט חדשות. התיק הווירטואלי של דורפמן הניב תשואה שנתית ממוצעת של 15.58% ב-17 השנים בהן הוא מפעיל אותו, זאת לעומת 4.17% בשנה בלבד שהשיג ה- S&P500 באותן שנים (התיק האחרון שלו היה בינואר 2016, ומאז הוא הפסיק לפרסם אותו). אני מיישם את האסטרטגיה בשוק המניות המקומי מאז 2012.

בשנה האחרונה, תיק מניות הרובוט הישראלי נסק למעלה ב-38.7%, והשאיר אבק למדד ת”א 35, שאיבד 0.3% מערכו, וגבר שוב גם על מדד SME60 (לשעבר מדד היתר50), שהניב דווקא תשואה מרשימה של 26.3%. למעשה, פרט למניה אחת (דלק רכב) כל שאר המניות בתיק הניבו תשואות דו-ספרתית מדהימות.

5 שנים מאז שהתחלתי לנהל את תיק הרובוט הישראלי, הוא כבר פתח פער משמעותי מעל המדדים המקומיים. מאז ההשקה ב-2012, הוא הניב תשואה שנתית ממוצעת של 32.5%, הרבה מעל מדד ת”א 35 (6.1% בממוצע שנתי) וגם מעל מדד SME60 (שהניב תשואה שנתית ממוצעת של 17.7%). מה שמעניין הוא שהתנודתיות של תיק הרובוט כמעט זהה לזו של המדדים עצמם, כלומר, התנודתיות של התיק דומה לתנודתיות הטבעית של השוק הישראלי.

האם השיטה תמשיך לעבוד גם בעתיד?

לאף אחד אין כדור בדולח, ולכן אני לא יכול להבטיח את זה. עם זאת, אסטרטגיות של קנית מניות של חברות איכותיות הנסחרות במכפילים נמוכים נוטות להשיג תשואה עודפת על המדדים לאורך זמן, וזה לא השתנה, כך שאני מעריך שהתיק ימשיך לנצח את השוק גם בעתיד. שוב, הוא לא יגבר על השוק כל שנה, אבל בטווח הארוך אני מעריך שהוא יצליח לנצח את המדדים.

איך עובדת שיטת הרובוט הישראלית שלי?

כרגיל, נמחק את כל החברות עם שווי שוק נמוך מ-200 מיליון שקל (כדי לנקות מניות בעלות סחירות נמוכה מידי), נוריד את אלו שיש להן חובות לזמן ארוך שגבוהים מההון העצמי ואת אלו שלא היו רווחיות ב- 12 החודשים (המדווחים) האחרונים. מתוכן נבחר לתיק (בשיעור החזקה זהה) את 10 המניות עם מכפיל הרווח הנמוך ביותר. חשוב להדגיש כי לפי השיטה, פרט לעמידה בקריטריונים האלו, לא צריך לעשות שום בדיקות נוספות למניות שבחרנו.

אז מיהן 10 מניות הרובוט ל- 2017?

החל מהשנה, החלטתי שהצפייה ברשימת מניות הרובוט החדשה תהיה בעלות סמלית של 100 ש”ח. למה לא בחינם? אני מאוד אוהב לתת דברים בחינם ולעזור למשקיעים, אבל הגעתי למסקנה שלהמשיך לתת את הרשימה הזו בחינם מידי שנה יהיה לא הוגן כלפי החברים ב”תיק של ינון“, שמשלמים 100 ש”ח בחודש כדי לעקוב אחר תיק ההשקעות האקטיבי שלי. לכן, מהשנה תוכלו לקבל את הרשימה עבור תשלום סמלי.

לצפייה ברשימת מניות הרובוט לשנת 2017 לחצו על כפתור התשלום למטה ובצעו את התשלום בצורה מאובטחת באמצעות חשבון הפייפאל שלכם או באמצעות כרטיס אשראי (לבחירתכם), ואשלח אליכם במייל את רשימת המניות העדכנית בצירוף הנחיות מדויקות ליישום השיטה.

אם אתם חברים ב”תיק של ינון” כמובן שאתם זכאים לקבל את הרשימה ללא עלות נוספת לדמי המנוי. לחצו כאן ותוכלו לראות את הרשימה העדכנית.


שתהיה שנת רובוט מוצלחת…

ינון

אסטרטגיות השקעה, תיק הרובוט הישראלי

לקראת זינוק? חברת הביומד הישראלית שמתקרבת לאקזיט

אחת מחברות הביומד הישראליות שאני עוקב אחריהן כבר מספר שנים היא חברת המכשור הרפואי אליום מדיקל. החברה עוסקת במחקר, פיתוח וייצור סטנטים רפואיים ובתחום הכירורגיה הזעיר פולשנית. כיום, הכנסות החברה מגיעות בעיקר ממכירת שני מוצרים: סטנטים פריפריאליים וה- EndoFast. הסטנטים של אליום מכוונים בעיקר להשתלה בגברים הלוקים בתסמינים של חסימה בדרכי השתן. לצערנו, מדובר בתופעה שכיחה מאוד שמופיעה אצל חלק נכבד מהאוכלוסייה הגברית המבוגרת. היתרונות של הסטנט של אליום הם שניתן להכניס אותו בקלות למקום הנדרש, ובנוסף, יש לו עוגן ייחודי המצמצם באופן ניכר את הסיכון לתזוזה לאורך זמן. סטנטים מסוג זה עדיין נדרש להחליף מידי פעם וזו פרוצדורה לא נעימה. אבל, אליום פיתחו לסטנט מנגנון פרימה ייחודי, המאפשר הוצאה שלו בקלות, ללא כאבים וללא פגיעה באיבר בו הוא מושתל (כל התמונות הינן מתוך המצגת האחרונה של החברה).
המשיכו לקרוא »

מניות מעניינות להשקעה

האם הפנסיה שלכם תספיק? התשובה במסלקה הפנסיונית

תהיו רגע כנים עם עצמכם: מתי לאחרונה עברתם על הדוח השנתי שאתם מקבלים מקרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות שלכם? במידה ויש לכם יותר מקרן אחת (ולרובנו יש) – האם עברתם על כל הדוחות מכל הקרנות? האם אתם יודעים כמה כסף אתם חוסכים מידי חודש, מה התשואה שהחיסכון הזה צובר מידי שנה והאם הסכום שיהיה לכם בגיל הפרישה יספיק לכלכל אתכם לאחר הפרישה?

העניין הוא, שאנחנו מחליפים מידי פעם בפעם עבודות, וקרן הפנסיה שהייתה לנו בעבודה הקודמת לא תמיד עוברת איתנו. כך, אפשר לאבד את הוותק והתנאים שהיו לנו בקרן הקודמת. גם אם לא עברנו עבודה, קרנות פנסיה עשויות לעדכן כלפי מעלה את דמי הניהול מעת לעת, בהתאם לתקנון שלהן. חשוב להבין שאפילו עלייה מזערית של כמה עשיריות בדמי הניהול, יכולה להקטין את החיסכון הפנסיוני שלכם בעשרות אלפי שקלים לאחר שנות חיסכון ארוכות. אם לא תעקבו אחרי הקרנות שלכם, איך תדעו את זה?
המשיכו לקרוא »

Uncategorized