האם מניות עדיפות על אג”ח?
תודו, שאחד המתקנים הכי כיפים בלונה פארק, היא רכבת ההרים. מסכימים? בשוק ההון לעומת זאת, כולנו היינו רוצים שהדרך שלנו לרווחים לא תהיה רצופה בכל כך הרבה עליות וירידות בלתי צפויות, כמו בשוק המניות. ובכן, לפני מספר ימים הייתה לי שיחה מעניינת עם אחד ממנהלי ההשקעות המקצועיים ביותר שאני מכיר, והוא הראה לי שאפשר להרוויח יפה מאוד גם ללא התנודתיות הרבה של שוק המניות.
בשביל לשכנע אותי, הוא הראה לי גרף שהשווה בין התשואה של אחת הקרנות הוותיקות שהחברה שלו מנהלת – אלטשולר שחם אג”ח שקלית (קרן המשקיעה בעיקר באגרות חוב ממשלתיות ישראליות), למדד תל אביב 100 המנייתי ב- 11 וחצי השנים שחלפו מאז שנת 2000. רוצים לנחש מי ניצחה? ובכן, זה היה אמנם ניצחון בכמה עשיריות האחוז, אבל למרבה הפליאה, דווקא הקרן השקלית הייתה זאת שהכתה את המדד המנייתי!
כשהשוויתי את הקרן הזו לקרנות נאמנות שקליות אחרות או למדד אג”ח שקלי, היא גברה עליהם. אולם, גם תשואת מדד האג”ח השקלי עצמו, לא נפלה בצורה דרמטית מתשואת המדד המנייתי. הייתכן שאפשר לנצח את שוק המניות באמצעות אגרות חוב סולידיות שכאלו? יצאתי לבדוק.
היות ושוק המניות והאג”ח התל אביביים צעירים יחסית, הלכתי לחפש את התשובה בשוק האמריקני. לא הייתי צריך להרחיק, משום שהתשובה נמצאה במדף הספרים שלי, בספרו המעולה של פרופסור ג’רמי סיגאל – “מניות לטווח הארוך”. סיגאל משווה את התשואות של שוק המניות אל מול שוק האג”ח הממשלתי בין השנים 1871-2001, והממצאים שלו חד משמעיים – בתקופת מדידה של 20 שנה או יותר, המניות תמיד הניבו תשואה חיובית ובנוסף היכו את האג”ח בכ- 95% מהזמן. בטווחים קצרים יותר, האחוזים מתחילים כבר להצטמצם, ובהשקעה קצרה מ- 5 שנים, היתרון של המניות כבר יורד בצורה דרמטית.
הביקורת העיקרית על המחקר של סיגאל, נעוצה בכך שלא לכל המשקיעים יש אופק השקעה של 20-30 שנים. זה נכון, ולכן מעלה מסקנה ראשונה. בנוסף, יש הטוענים כי המאה הקודמת הייתה טובה בצורה יוצאת דופן עבור הכלכלה האמריקנית, מה שהקל על המניות לנצח, ולא בטוח שזה מה שיקרה במאה הנוכחית. ואכן, העשור הנוכחי לא היה אופטימאלי, בלשון המעטה, עבור המניות האמריקניות. יותר מזה, ב- 30 השנים האחרונות, היו רק 4 תקופות של 10 שנים בהן התשואה השנתית הממוצעת של המניות נפלה מזו של האג”ח. אלו 4 העשורים שהסתיימו בשנים 2010, 2009, 2008 ו- 2007. האם האג”ח האמריקניות יגברו מעתה על המניות? קשה לי להאמין. למרות הצמיחה האפסית של כלכלה ארה”ב, תשואת הרווח (Earning yield, פרמטר דומה להופכי של מכפיל הרווח) של המניות האמריקניות הגדולות עומדת על כ- 7%, 5% יותר מתשואת האג”ח האמריקניות ל- 10 שנים. גם אם הרווחיות של החברות האמריקניות תצטמק ברבעונים הקרובים, ולהערכתי זה צפוי לקרות, עדיין נראה כי המניות יניבו תשואה גבוהה יותר מהאג”ח בעשור הקרוב.
השורה התחתונה – השקעה במניות מתאימה רק לאלו מכם שיודעים לבחור מניות בודדות הנסחרות מתחת לערכן הכלכלי, או לחילופין כאלו שמבצעים השקעה חודשית קבועה בקניית יחידות מתעודות סל מניתיות למשך תקופה רציפה של 10 שנים לפחות (פעולה הנקראת Dollar cost averaging), ומסוגלים לסבול תנודתיות מחירים גבוהה מבלי למכור את החזקותיהם. אם אתם לא עונים על שתי הדרישות האלו, אתם מסתכנים בכך שתעלו על רכבת הרים ממנה תצטרכו לקפוץ בהפתעה ולא בהכרח בנקודה גבוהה יותר מזו בה התחלתם. במקרה כזה, עדיף שתבחרו באפיק האג”חי, שאולי יניב לכם רווחים נמוכים יותר, אבל תישנו הרבה יותר טוב בלילה.
מניות הבנקים בארה”ב שוב בהזדמנות
מגזר הפיננסים בדרך סובל הכי קשה כשיש ירידות בשוק. ב- 2008, בהחלט הייתה סיבה הגיונית לירידות, היות והבנקים איבדו חלק נכבד משוויים בשל מחיקת נכסים פיננסים במיליארדי דולרים. לאחרונה, שוב התגברה אי הוודאות באשר לעתידה של הכלכלה האמריקנית, והמשקיעים הפילו את מניות הפיננסים לשפל חדש.
בעקבות זאת, מרבית הבנקים האמריקנים נסחרים היום ברמות מחיר שנראות אטרקטיביות למדי. ביצוע הערכת שווי לגוף פיננסי אינה משימה פשוטה, אולם המכפילים של הבנקים האמריקנים נראים כה נמוכים בהשוואה היסטורית, כך שאפשר לראות את העיוות התמחורי בקלות. הסתכלו למשל על בנק אוף אמריקה שנסחר בימים של שגרה במכפיל הון של 1.5-2, והיום מכפיל ההון שלו עומד על 0.36. לשם השוואה, הבנק המרכזי של יוון (NBG), שחלק נכבד מנכסיו מושקעים באג”ח יווניות שאיבדו הרבה מערכן ונמצאות בסיכון גדול, נסחר במכפיל הון גבוה יותר של 0.41. התמונה דומה אצל מרבית הבנקים האמריקנים.
המשיכו לקרוא »
הכינו את המזומנים – מכתב אישי ממני
שלום,
החברים באתר המניות המנצחות מקבלים ממני עדכונים שוטפים הנוגעים למניות הנמצאות בתיק המניות, בנוגע להתפתחויות בשווקים ולהזדמנויות השקעה מיוחדות. בגלל חשיבות העניין, רציתי לשתף גם אתכם בשני המכתבים ששלחתי להם בימים האחרונים.
אגב, כמו שהצעתי לחברים באתר, אכן ניצלתי את הירידות החדות שהיו היום בשביל לקנות מניה חדשה כלשהי לתיק שלי…
המשיכו לקרוא »
האם לקנות את טבע ?
גם לאחר פרסום התוצאות השליליות של הניסוי בתרופת הליקווינימוד, המחליפה האוראלית של הקופקסון, האנליסטים רובם ככולם עדיין מציבים לטבע המלצות קניה נדיבות במחירים הנעים בין 55-65 דולרים, בין 30-50% מעל המחיר הנוכחי. אם זה נכון, מדוע איבדה מנית טבע יותר מ- 40% ממחירה בשנה וחצי האחרונות והאם המחיר הנוכחי הוא אכן הזדמנות קניה?
יש לא מעט סיבות לירידת השווי של החברה ולחששות מפני עתידה. למשל, התגברות התחרות בתחום הגנרי, מה שעלול לפגוע בשיעורי הרווחיות של טבע בהמשך הדרך. צריך גם לזכור כי חלק נכבד מהצמיחה הדו-ספרתית של טבע בשנים האחרונות, הגיעה מרכישות אסטרטגיות גדולות שלא בטוח שיחזרו בעתיד הקרוב. ובכל זאת, עיקר החשש נעוץ בכך שבעוד כשלוש שנים יפוג הפטנט של תרופת המקור היחידה של טבע, הקופקסון, וחברות שונות כבר מחזיקות בתרופות גנריות דומות ויגזרו נתח משמעותי מההכנסות של טבע. חלקן אף מנסות לקבל אישור למכירת הגרסה הגנרית לכך עוד לפני מועד פקיעת הפטנט. המשמעות היא איבוד הכנסות שיכול להגיע לכ- 3 מיליארד דולרים החל מ- 2014.
המשיכו לקרוא »
האם לקנות אג”ח קונצרניות בארץ ?
הכעס של מחזיקי האג”ח של חברת טאו על אילן בן דוב על זה שהוא לא מעוניין להכניס את היד לכיס ולשלם, בהחלט מובן. בן דוב משך משכורות ובעיקר בונוסים ודיבידנדים שמנים מהחברה לאורך השנים למרות שהיא המשיכה להפסיד מאות מיליוני שקלים. מצד שני, צריך לזכור כי אלו חברות בע”מ, וכשמן כן הן – חברות שבעליהן אינם ערבים לחובות החברה. גם חברות שונות של דונלנד טראמפ פשטו את הרגל, והוא מעולם לא השקיע אפילו דולר בודד בשביל לפצות את המשקיעים. כך עובד עולם ההשקעות בתחום האג”ח – כשאתם רוכשים אג”ח כלשהי, אתם חייבים לדאוג שתקבלו ריבית שתפצה על הסיכון שלא תקבלו את כל כספכם בחזרה. השאלה היא אם מישהו באמת לוקח את זה בחשבון? לפי ההתנהגות של שוק האג”ח הקונצרני בארץ, כנראה שלא.
בדיקה פשוטה מלמדת כי מרווח התשואה הממוצע בין מרבית האג”ח הקונצרניות המדורגות לבין האג”ח הממשלתיות המקבילות (כלומר בעלות מח”מ דומה) קטן למדי – בין אחוז לשניים בלבד. למי ששכח (או לא שם לב), בשנתיים האחרונות הגיעו עשרות רבות של חברות להסדרי חוב עם המשקיעים, שכללו פריסת חובות, הנפקת סדרות אג”ח חדשות, מניות ומה לא. ברובם ככולם, יצאו בסופו של דבר מחזיקי האג”ח בהפסדים כואבים. נכון שהמצב היום טוב יותר, אבל המרווחים המצומצמים האלו מלמדים כי הלקח לא נלמד. גם היום כ- 50 חברות עדיין נמצאות במהלכו של הסדר חוב, וגם הפעם סביר להניח שברוב המקרים המשקיעים באותן האגרות יפסידו לא מעט כסף.
לצערנו, גם אם אנחנו שועלי אג”ח מנוסים, בדרך כלל לא אנחנו אלו שהכנסנו את עצמנו לבוץ האג”חי הזה. חלק נכבד מהחסכונות שלנו נמצאים בקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות שאין לנו כל אפשרות לשלוט היכן הם מושקעים. בגלל ממדיו הקטנטנים של שוק ההון הישראלי והיות ומרבית בתי ההשקעות אינם משקיעים מספיק מהנכסים מעבר לים, הם רוכשים אג”ח קונצרניות בארץ ומאפשרים לחברות להנפיק סדרות אג”ח במרווחים לא הגיוניים, שאינם מפצים על הסיכון הכרוך בכך.
לשמחתי, השכלתי לתת את ניהול כספי הפנסיה וההשתלמות שלי לבית ההשקעות שכבר למד את הלקח לפני שנים ארוכות והבין ששוק האג”ח הישראלי אינו מקום הולם לכספי החיסכון שלי ושל העמיתים האחרים. במקום אג”ח קונצרניות בארץ, הם מקצים חלק מההשקעה לאג”ח מעבר לים, למשל באג”ח של ממשלות יציבות כמו גרמניה או קנדה, או באג”ח של חברות יציבות המתבססות על תזרים מזומנים חזק ולא על הלוואות גדולות מידי (אגב, קוראים להם אלטשולר שחם).
קשה לי להאמין שהשינויים בעקבות ועדת חודק, שהטילה מגבלות על השקעות של משקיעים מוסדיים באג”ח קונצרניות ומחייבת את החברות להביא בטחונות להלוואה, יביאו למהפכה. לכן, אם בכל זאת החלטתם לרכוש אג”ח קונצרניות אל תסתמכו יותר מידי על הדירוג, והקפידו לבדוק היטב-היטב את יכולת החזר הריבית והקרן של החברה המדוברת.
למשל, חפשו חברות עם יחס כיסוי ריבית (הרווח התפעולי מחולק בהוצאות המימון) גבוה מ- 4-5. זה יבטיח שהחברה תוכל לעמוד בתשלומי הריבית במלאם ובזמן גם אם תתקל בתקופה קשה והכנסותיה יצטמצמו. בנוסף, בדקו את רמת המינוף של החברה – אני אוהב להסתכל על שיעור החובות לזמן ארוך ביחס להון העצמי של החברה. התרחקו מחברות שהמינוף שלהן גבוה מ- 30-40%, היות והסיכון שלהן לא לעמוד במלוא התחייבויותיהן אליכם אינו מבוטל (וזכרו כי אתם אינכם הנושים הבלעדיים של החברה, עשויות להיו לה סדרות אג”ח נוספות, הלוואות מבנקים והתחייבויות כספיות לספקים). נכון, זה יפסול את מרבית חברות הנדל”ן. אבל זה בוודאי ימנע מכם להשקיע את כספכם בהרפתקאות אג”ח דוגמאת טאו.
אני לא פוסל השקעה באג”ח קונצרניות בארץ – מובן שישנן חברות ישראליות שהייתי מוכן לרכוש אג”ח שלהן. עם זאת, מעולם לא עשיתי את זה (וזה כנראה גם לא יקרה בעתיד), בעיקר מפני שהתשואה העודפת שהן מציעות אינה גבוהה בהרבה מהתשואה של אג”ח ממשלתית מקבילה. במילים אחרות, אם אתם רוצים השקעה סולידית למדו להסתפק בתשואה של האג”ח הממשלתיות, או לחילופין חפרו עמוק, ומספיק שנים אחורה, בתוך הדוחות הכספיים של החברה וודאו כי לחברה באמת יש יכולת לשלם לכם את מה שהיא כביכול מבטיחה.
גילוי נאות: לא מחזיק. הכתבה התפרסמה בגרסה מקוצרת בגלובס.
איך לחסוך בביטוח הרכב
אתמול, קראתי בגלובס שמחירי המזון בישראל בין השנים 2005 ל- 2010 עלו בשיעור של 12.7% לעומת עלייה של 1.1% בלבד בגוש האירו. בהחלט מרגיז, ומצדיק את “מחאת הקוטג’”. יחד עם זאת, ואני אשמח אם אתבדה, קשה לי להאמין כי מאות אלפי לייקים בפייסבוק כשלעצמם, יכולים להוביל למהפכה של ממש. מדוע? כי הצרכן הישראלי הממוצע אינו בקיא בענייני צרכנות נבונה, מה שאפשר, ולצערי יאפשר גם בעתיד, לטייקונים לעשות במשק כרצונם. בארה”ב למשל, העלאות מחירים דרמטיות כאלו לא היו עוברות בשקט. כאן בארץ, כבר אחרי מספר ימים הציבור חזר לרכוש קוטג’ים וגם את שאר מוצרי החלב שמחירם לא ירד כלל.
אולם, גם אם המהפכה לא תגיע בקרוב, יש מגוון רחב של הוצאות שהתנהלות צרכנית נבונה יכולה לצמצם את העלויות שלהן כבר עתה. אגב, אם אתם תוהים מדוע טור בענייני השקעות עוסק בצמצום ההוצאות? ובכן, צמצום הוצאות משמעותו יותר כסף פנוי לא רק להנאות החיים, אלא גם כסף נוסף באמצעותו תוכלו להגדיל את תיק ההשקעות שלכם.
המשיכו לקרוא »
כלבי הדאו – גרסת תל אביב
“האם אפשר להרוויח מהשקעה במניות ללא צורך בניתוח חברות?” – שאלה טובה. ובכן, מחקרים מלמדים שזה אכן אפשרי. כל מה שאתם צריכים לעשות, הוא לקנות סל של מניות עם מספר מכפילים נמוכים קבועים, להחזיקן לתקופה מסוימת, ואז למכור אותן ולהחליפן במניות עדכניות. למה זה עובד? כי בממוצע, לאורך זמן, תחזיקו במניות לא פופולאריות הנסחרות מתחת למחיר ההוגן שלהן, ולכן צפויות לעלות יותר משיעור העלייה של שוק המניות כולו.
כולנו מכירים את המגבלות של מחקרים אקדמיים, ולכן בשביל להוכיח אחת ולתמיד שאסטרטגיות כאלו אכן מצליחות לנצח את השוק, הקמתי לאחרונה את אתר המניות המנצחות, שם אני מנהל תיק מניות אמיתי על פי אסטרטגיה אוטומאטית כזאת. היתרון, תוכלו לנצח את השוק בפער משמעותי. החיסרון – התנודתיות של התיק תהיה דומה לזו של שוק. במילים אחרות, בשביל להצליח בשיטה תצטרכו להיות מסוגלים לסבול ירידות ועליות זמניות של אחוזים לא מבוטלים לאורך השנים.
המשיכו לקרוא »
