פייסבוק מונפקת – לקנות או לא?
בבועת הדוט-קום של שנת 2000, ראינו מניות רבות שנסחרו במחירים ששיקפו לחברות שלהן שווי שוק אדיר של עשרות ומאות מיליארדי דולרים מבלי שהן הרוויחו אפילו דולר אחד בודד. בשנה האחרונה ראינו שידור חוזר של התופעה עם ההנפקות של חברות כדוגמת הרשת החברתית העסקית לינקדאין (Linkedin), ענקית הקופונים גרופון וענקית המשחקים זינגה. בשונה מבעבר, המדובר בחברות עם הכנסות ובחלקן אפילו רווחיות, אולם כולן הונפקו בפרמיה גדולה מעל השווי ההוגן שלהן אפילו במקרה אופטימי. ועכשיו, הגיעה תורה של פייסבוק לנצל את הייפ ההנפקות, בשביל לנסות ולגייס מיליארדי דולרים על פי שווי חברה שמוערך בין 75 ל- 100 מיליארד דולר. האם כדאי להשתתף בהנפקה? בואו נבדוק.
המשיכו לקרוא »
משחק המשקיעים של אלטשולר שחם ו- TheMarker
שלום חברים,
כבר סיפרתי לכם לפני מספר שבועות על משחק ההשקעות הנחמד של אלטשולר שחם ו- TheMarker בפייסבוק. למי שבמקרה פספס (ועדיין לא הצטרף, הנה קישור למשחק), מדובר במשחק השקעות בו אתם מקבלים 100,000 שקלים וירטואליים, ויכולים לקנות ולמכור מניות ותעודות סל ישראליות כרצונכם. המטרה, כמו בחיים, להשיג את התשואה הגבוהה ביותר (ההבדל, זה לא כואב כשמפסידים כסף, ובנוסף יש פרסים למנצחים).
מעניין לראות שההיענות למשחק די גדולה. לפי TheMarker, בשבוע האחרון התבצעו כ- 19 אלף עסקאות במשחק (יש כ- 8,000 שחקנים). לא מעט. מה שמפתיע, הוא שהמניה הפופולאריות ביותר במשחק היא דווקא בזק ולא טבע. כצפוי, כמו בעולם האמיתי, מניות הגז-נפט אהובות על השחקנים.
המשיכו לקרוא »
מניות גז ונפט איכותיות אמיתיות
השנה האחרונה הוכיחה שוב כי בסופו של דבר ההיגיון הכלכלי מנצח אפילו את הבאזז הכי גדול. ובמניות הגז-נפט הישראליות אכן התנפחה בועה מטורפת ב- 2009-2010, בעוד שבפועל, החברות עצמן לא סיפקו את הסחורה. זה נכון שהתגלו כמויות נכבדות של גז, אולם חוזים משמעותיים לא ממש נחתמו עדיין, וגם אז – טיפת הגז הראשונה תשאב רק בעוד מספר שנים. בדרך, אנו צפויים לראות עוד הרבה משברים פיסיים ומימוניים של החברות המעורבות. במגזר הנפט התמונה אפילו עמומה עוד יותר. למרות הבאזז סביב החברות בענף, אף אחת מהן עדיין לא הראתה לנו יכולת להפקת כמות מסחרית של הנוזל השחור. הלוואי שזה יקרה מתישהו בעתיד, אולם עד אז השקעה במניות האלו במחירים הנוכחיים משולה לקניית כרטיס לוטו.
מסתבר שבשביל להרוויח מהשקעה במגזר הגז-נפט, לא חייבים להמר, היות ויש בנמצא חברות מהמגזר שכבר הוכיחו יכולת הפקת נפט משמעותית ומניותיהן נסחרות במחיר אטרקטיבי
המשיכו לקרוא »
לקנות מניות לפני שהגדולים קונים אותן
לפני כשנה וחצי (בסוף אוגוסט 2010 אם להיות מדויק), הפעלתי את מסננת המניות הישראליות שלי על פי אחת מאסטרטגיות הסינון הקשיחות ביותר שאני מכיר, שמטרתה לאתר מניות הנסחרות מתחת לשווי הנכסים הנזילים שלהם. המסננת הניבה שתי מניות בלבד - פרימיום פי.אי.אייץ אחזקות (שאז נקראה שמיר השקעות) ופז חן. בשתיהן הייתה סחירות נמוכה למדי, וכבר בבדיקה הראשונית הבנתי כי מדובר בשלדים בורסאיים ללא כל פעילות מסחרית או עסקית של ממש.
לא הספקתי להתלבט הרבה בשאלה אם להתחיל לאסוף יחידות שלהן בשוק או ליצור קשר אם אחד מבעלי העניין בשביל לקנות ממנו חלק ממניותיו, היות ומספר ימים לאחר מכן הודיעה קבוצת יולי עופר, על רכישת השלד הבורסאי שמיר השקעות והפיכתו לזרוע חיפושי הגז והנפט של הקבוצה. מיותר לציין שבימים הספורים שלאחר ההודעה צמחו מחזורי המסחר במניה והיא זינקה ביותר מ- 300%.
במקרה של פז חן עברה שני וחצי, ורק אז התבשרנו כי איש העסקים אלון ליברמן, ביחד עם קמור של דני ברנר, רכשו את השליטה בחברה, תוך שהם מתעתדים ליצוק לתוכה חלק מפעילות הנדל”ן שלהם. גם במקרה הזה, מי שהיה רוכש את המניה במחיר בו היא נסחרה אז, כ- 40 אגורות, היה משיג תשואה מדהימה של מאות אחוזים בשנה וחצי. צירוף מקרים? לא ממש. מסתבר, שתשואות גבוהות שכאלו אינן כה נדירות במניות מסוג זה.
את הקרדיט למניות האלו צריך לתת לבנג’מין גראהם, אבי השקעות הערך. ברב המכר שלו, המשקיע האינטליגנטי (שתורגם גם לעברית), הוא הציג את המניות האלו, שהניבו לו תשואות מדהימות לאורך השנים. המדובר במניות של חברות הנסחרות בהנחה משמעותית לשווי הנכסים הנקי שלהן, או בקיצור שווי נט-נט (Net-net value). שווי הנט-נט, כפי שהגדיר אותו גראהם, מחושב על ידי חיבור המזומנים ושווי המזומנים ביחד עם 75% מחשבונות הלקוחות וחצי מהמלאי, והחסרת כל התחייבויות החברה.
גראהם חיפש חברות ששווי השוק שלהם נמוך משני שלישים משווי הנט-נט שלהן. במילים אחרות, לא רק שהן זולות, המשמעות היא גם שכל הרכוש הקבוע, המוניטין, ושאר ההשקעות לטווח ארוך של החברות הללו, ניתנים למעשה בחינם. גראהם לא היה בטוח כי החברה אכן תצליח לגבות את כל חשבונות הלקוחות או למכור את המלאי על פי השווי הנוכחי שלו לפני שתשלם את התחייבויותיה לספקים ולנושים אחרים, ולכן הוא התחשב רק בחלק מהנכסים השוטפים ולא בכולם. הוא גם התחשב בעובדה, שאם השוק מתמחר את החברה במחיר כה נמוך, בהחלט ייתכן כי משהו אינו עובד טוב בפעילותה, ולכן הוא דרש מרווח ביטחון גדול מספיק, במקרה שמשהו אכן ישתבש.
גראהם סבר, בצדק, כי נבון להחזיק במספר גדול יותר של חברות שכאלו, משום שלחלק מהן לא נראית תחזית אופטימית מידי לעתיד הקרוב. עם זאת, 90% מהחברות שהחזיק גראהם לאורך 35 שנות השקעה רצופות, הניבו תשואה חיובית. גם מחקרים אחרים שנערכו לאורך השנים, הוכיחו כי החזקה של מגוון מניות נט-נט שכאלו, צפויה להניב תשואות מרשימות.
העניין הוא, שבתקופתו של גראהם היו מאות חברות כאלו, אולם כיום הן צצות רק בעיתות משבר. בימים שבשגרה, מניות נט-נט שיופיעו יהיו בעיקר של חברות קטנטנות עם סחירות נמוכה. ובכל זאת, כמי שאוהב לחפש מציאות, אני סוקר את השווקים אחת למספר חודשים בחיפוש אחר מניות כאלו. בסריקה האחרונה מלפני מספר ימים, מצאתי בשוק הישראלי את המניות גרינסטון, צמיחה ולהב (לשעבר אס.אר.אוברסיז), שנסחרות מתחת לשווי הנט-נט שלהן (אם כי לא ב- 2/3 כמו שגראהם אהב). כצפוי, לשלושתן סחירות נמוכה למדי, אבל יכול להיות שכדאי להציץ עליהן.
בבורסות בארה”ב יש מבחר קצת יותר רחב של מניות נט-נט, שהגדולות ביותר מביניהן במונחי שווי שוק הן FormFactor, Inc. (FORM), Exceed Company Ltd. (EDS), (ADVANCED BATTERY TEC (ABAT ו- ( Gencor Industries Inc. (GENC. עדיין לא בחנתי אותן מספיק לעומק, אבל על פניו הן נראות כרעיונות השקעה ראשוניים ששווים בדיקה. מה דעתכם?
גילוי נאות: לא מחזיק.
האם באמת אפשר להרוויח ממסחר יומי ?
התנודתיות הגבוהה שראינו בשנה האחרונה, הייתה אמורה להיות שעתם הגדולה ביותר של סוחרי היום. הכלים הטכניים באמצעותם הם יודעים כביכול לזהות מגמות מחירים קצרות טווח, היו צריכים להיטיב מאוד עם תיקי ההשקעות שלהם. בפועל, מי ששם לב להתבטאויות של מומחי המסחר, בוודאי נוכח לראות כי הם משנים את דעתם באשר לכיוון השוק מידי יום, ולרוב לא בכיוון הנכון.
האם באמת אפשר להרוויח תשואות מדהימות ממסחר יומי כמו שמבטיחות לנו שלל הפרסומות והקורסים שאנו רואים מידי יום באתרים הכלכליים?
המשיכו לקרוא »
להרוויח ממניות ספין אוף
תארו לעצמכם שהייתם יכולים לקנות קבוצת מניות שתנצח את המדדים ללא צורך בניתוח נוסף שלהן. למרות שזה בדיוני, במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, ואומת גם במחקרים עדכניים נוספים, התגלה סוג מסיום של חברות שהמניות שלהן הביסו את השוק בפער ממוצע של כ- 11% לשנה בשלוש השנים הראשונות שלאחר הנפקתן. המדובר בחברות המכונות ספין-אוף, וזאת בשל הפרדתן מחברת האם וחלוקתן בין מחזיקי המניות של חברת האם, בדומה לדיבידנד כספי רגיל (ולכן זה נקרא בעברית דיבידנד בעין).
יש סיבות רבות לכך שמניות הספין-אוף האלו יגברו על השוק. הרצון של מקבלי מניות הדיבידנד הללו להיפטר מהן ולקבל את מזומנים, אפשרויות הצמיחה הרבות יותר העומדות בפני החברה לאחר הפרידה מכבלי חברת האם, הממדים הקטנים יחסית בדרך כלל והאנונימיות הכמעט מוחלטת שלהן מפני אנליסטים ומרבית המשקיעים בשוק, הן בין הסיבות העיקריות לכך. ואכן, תעודת הסל העוקבת אחר קבוצת מניות ספין-אוף גדולות, (Guggenheim Spin-Off ETF (CSD, הצליחה לגבור על מדד ה- S&P500 האמריקני ביותר מ- 10% בשנתיים האחרונות.
המשיכו לקרוא »
האם כספי הפנסיה שלכם בידים טובות ?
כולנו יודעים שלא חכם לשים את כל הביצים בסל אחד. זה נכון להרבה תחומים בחיים, ובוודאי בעולם ההשקעות, שם פיזור הנכסים על פני הגלובוס הוא אחד העקרונות החשובים ביותר. למרבה הפלא, אם הייתם בודקים בתחילת 2011 את הרכב הנכסים של מרבית המשקיעים המוסדיים בארץ, מנהלי ההשקעות שמנהלים את מיטב כספנו וחסכונותינו באמצעות קרנות הנאמנות וקופות הגמל שבניהולם, הייתם מגלים כי הם לא ממש מיישמים את העיקרון הזה.
תופעת הטיית הביתיות הזו – העובדה שהמשקיעים מקצים את רוב השקעותיהם לניירות ערך מקומיים, אינה חדשה. היא קיימת בכל העולם, אבל בישראל היא חזקה במיוחד. לפי הנתונים של בנק ישראל, משרד האוצר והרשות לניירות ערך, המשקיעים הישראלים נהגו להקצות בעבר פחות מ- 10% להשקעות מעבר לים. במבט אחורה, יש שיטענו שהקצאת נכסים גבוהה יותר לחו”ל היא מיותרת, שהרי השוק הישראלי הניב תשואות מרשימות, גבוהות בהרבה משווקים מפותחים מרכזיים.
המשיכו לקרוא »
