מניות הנטנט של וול-סטריט

בנג’מין גראהם, אבי השקעות הערך, חיבב במיוחד את אסטרטגיית ההשקעה במניות נט-נט. האסטרטגיה מתבססת על קניית מניות של חברות הנסחרות בהנחה משמעותית לשווי הנכסי הנקי השוטף שלהן (Net current asset value, NCAV), כלומר שווי השוק נמוך מסך הרכוש השוטף בניכוי כל ההתחייבויות שלהן. למעשה, גראהם אף הלך צעד אחד קדימה וחישב שווי שמרני יותר – Net-Net Working Capital value, NNWC, אותו הוא הגדיר על ידי חיבור המזומנים ושווי המזומנים ביחד עם 75% מחשבונות הלקוחות ו- 50% מהמלאי, ומזה יש להחסיר את כל התחייבויות החברה. ההנחה הייתה שבמקרים קיצוניים החברה תצליח לגבות רק חלק מחשבונות הלקוחות ותמכור רק חלק קטן עוד יותר מהמלאי על פי השווי הנוכחי שלו, ולכן, ההתחשבות הייתה רק בחלק מהנכסים השוטפים ולא בכולם.

מניות כאלו, לא רק שהן נסחרות בהנחה גדולה לשווי ההנכסי הנקי, אלא גם שכל הרכוש הקבוע, המוניטין, ושאר ההשקעות לטווח ארוך שלהן ניתנים למעשה בחינם. במקרה כזה, גם אם החברה תכשל ואפילו תיסגר, מחזיקי המניות ירוויחו לא רע אחרי שימכרו את הנכסים ויחלקו את השלל ביניהם. עדיין, ברור שלא כל החברות האלו ישרדו, ולכן כדי להגדיל את מרווח הביטחון גראהם חיפש חברות ששווי השוק שלהם נמוך מ- 66% משווי ה- NCAV שלהן.

גראהם סבר, בצדק, כי נבון להחזיק במספר גדול יחסית של חברות שכאלו, משום שלחלק נכבד מהן לא נראית תחזית אופטימית מידי לעתיד הקרוב. יחד עם זאת, 90% מהחברות שהחזיק גראהם לאורך 35 שנות השקעה רצופות, הניבו תשואה חיובית, ובממוצע, הביסו את תשואת השוק בפער ניכר. גם מחקרים נוספים שנערכו לאורך השנים, הוכיחו כי החזקה של מניות נט-נט שכאלו, צפויה לנצח את השוק לאורך זמן.

מניות נט-נט כאלו צצות כמו פטריות אחרי הגשם לאחר ירידות חדות בשוק, ולכן היו רבות מאוד כאלו בתחילת 2009. אז, אפשר היה אפילו לרכוש מניות נט-נט של חברות בעלות מימדים גדולים יחסית. בתקופות בהן השוק אינו מתומחר בצורה זולה באופן יחסי, כמו היום, צריך להפוך הרבה מאוד אבנים על מנת למצוא אותן. וגם אז, אלו יהיו בדרך כלל מניות של חברות קטנות יותר, אנונימיות, ובעלות סחירות נמוכה יחסית. אבל, כאמור, רכישה שלהן ביחד או בחירת האטרקטיביות ביותר מתוכן לאחר ניתוח מעמיק, יכולה להיות שווה זהב לתיק שלכם.

הנה כל מניות הנטנט שנסחרות היום בוול סטריט, אחרי שמחקתי את כל אלו שנסחרות בשווי שוק נמוך מ- 2.5 מיליון דולר, את החברות הסיניות (שהסטטיסטיקה מלמדת שיש סיכון גבוה לתרמית בנתונים הפיננסים שלהן), ואת החברות הביוטכנולוגיות שעדיין אין להן הכנסות וקופת המזומנים לא תצליח לכלכל את פעילותן לתקופה מספקת.

Symbol    Company name

APWC -  Asia Pacific Wire + Cable

SHOS  – Sears Hometown and Outlet Stores Inc

GIGM  – GigaMedia Limited

TAIT  – Taitron Components Inc.

RBCN  – Rubicon Technology, Inc.

CBIO  – Catalyst Biosciences Inc

OGXI  – OncoGenex Pharmaceuticals Inc

VICL  – Vical Incorporated

MSN  – Emerson Radio Corp

STRI  – STR Holdings, Inc.

JLMC  – JLM Couture, Inc.

UPGI  – Universal Power Group, Inc.

TIKRF  – Tikcro Technologies, Ltd.

LTONY  – MNC Media Investment Ltd ADR

ממבט חטוף, המחיר הנמוך של חלקן נראה מוצדק לאור ההתכווצות בהכנסות והרווח הנקי השלילי. עם זאת, כולן נסחרות עמוק מאוד מתחת לשווי הנכסים הנזילים שלהן בניכוי כל ההתחייבויות. לחלקן יש אפילו נכסים ארוכי טווח והשקעות ששווים ביחד לא מעט כסף, ולכן במשוואת הסיכוי-סיכון הן נראות מעניינות. כאמור, האסטרטגיה של גראהם הייתה לקנות את כל המניות האלו ביחד כקבוצה אחת, אבל כמובן שאפשר לקנות רק חלק מתוכן – את אלו שאתם מעריכים שיש להן את הפוטנציאל הגדול ביותר לחזור לשגשוג. במקרה כזה, מובן שתצטרכו לנתח את הניירות לעומק, בדיוק כפי שצריך לנתח כל מניה אחרת שאתם קונים.

פוסטים מעניינים נוספים:

אסטרטגיות השקעה

נהנתם מהפוסט? רוצים לראות איזה מניות אני מחזיק עכשיו? לחצו כאן לצפייה בתיק שלי!



* * *
הנחיות הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות או לפניות שלכם באתר או בדואר האלקטרוני, לרבות פניות באמצעות פלטפורמות אחרות דוגמת עמוד ה-FaceBook, ולכן אוכל לטפל רק בפניות טכניות הקשורות לרישום לאתר או לקורסים. הדברים המובאים בבלוג הינם לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, ויש לו עניין אישי בניירות הערך שהוזכרו.