מאז הטור שלי מלפני מספר חודשים על כתבי האופציה של הבנקים האמריקנים, קיבלתי עשרות רבות של בקשות להסברים נוספים על כתבי אופציה, ובעיקר איך לבחור בצורה מושכלת כתבי אופציה ישראלים. בניגוד לקזינו אופציות המעו”ף שם הסיכוי להרוויח נמוך מאוד, כתבי אופציה מאפשרים לכם חשיפה לטווח ארוך יותר לנכס הבסיס (המניה), ולכן רכישתם יכולה לקבל אופי של השקעה מושכלת. בנוסף, בגלל הסחירות הדלילה בשוק כתבי האופציות, נוצרים בו עיוותים תמחוריים שאפשר לנצל.
לפני האסטרטגיה עצמה, תזכורת קלה למי שעדיין לא נתקל בתחום בעבר. כתב אופציה, בדיוק כמו אופציות, הוא נייר ערך המקנה למחזיק בו את הזכות, אך לא החובה, להמירו למניה במחיר ידוע מראש (מחיר המימוש) ובטווח זמן מסוים (מועד המימוש או הפקיעה), הנע בדרך כלל בין שנתיים לארבע שנים. כתבי האופציה נסחרים בבורסה מידי יום בדיוק כמו מניות, ועל כן ניתן למכור אותם למשקיע אחר לפני מועד המימוש, ולהשיג רווח הון. אם בכל זאת החלטתם להמיר את האופציה למניה, תצטרכו לשלם לחברה את מחיר המימוש והיא תנפיק עבורכם מניה חדשה.
היתרונות של כתבי אופציה
מחיר האופציה נמוך ממחיר המניה, ולכן אפשר לקבל חשיפה דומה להחזקת המניה תוך השקעת סכום כספי נמוך בהרבה. כך, יישאר בידכם סכום כסף נוסף אותו תוכלו להשקיע ברכיבים סולידיים ולהרוויח תשואה בטוחה במהלך תקופת ההחזקה. בנוסף, גובה ההפסד המקסימאלי מהשקעה בכתבי אופציה, יהיה נמוך מסך ההפסד שיכול להיגרם לכם כתוצאה מהשקעה ישירה במניה.
יתרון נוסף, טמון במינוף של האופציה (היחס בין מחיר המניה למחיר האופציה). מחיר האופציה ביחד עם תוספת המימוש לרוב יהיה גבוה ממחיר המניה בשוק (מצב בו האופציה “מחוץ לכסף”). מדוע? תארו למשל מצב בו האופציה תיסחר בשקל, מחיר המימוש יהיה 5 שקלים והמניה תיסחר במחיר של 10 שקלים. במצב כזה תוכלו לרכוש את האופציה בשקל, להוסיף 5 שקלים (סה”כ שילמתם 6 שקלים), להמיר אותה למניה ואז למכור מייד את המניה תוך גריפת רווח בטוח של 4 שקלים. שוק ההון הוא מקום יעיל רוב הזמן, ולכן מצב כזה הוא נדיר.
לכן, בכל פעם שמחיר המניה יעלה, מחיר האופציה יעלה בצורה מתאימה כך שהסצנריו הזה לא יקרה. בכמה הוא יעלה? בערך במינוף של האופציה. המשמעות היא שאם המינוף גבוה, תוכלו לקבל חשיפה גדולה למניה בעלות נמוכה, ואם היא תעלה אפילו בקצת – האופציה תעלה בהרבה יותר. האפסייד המשמעותי הזה, הוא שהופך את כתבי האופציה למעניינים כל כך.
אסור לשכוח את הסיכונים!
למינוף יש גם צד שלילי – כל ירידה אפילו קלה בשער המניה, עשויה להוביל לירידה משמעותית בשער האופציה (במיוחד אם המינוף גבוה). לכן, אופציות הן רכיב השקעה תנודתי למדי, הרבה יותר ממניות. אם אין לכם משמעת ועצבי ברזל, עדיף שלא תמשיכו לקרוא.
סיכון נוסף טמון בזמניות של כתב האופציה. בניגוד למניות, אותן ניתן להחזיק אפילו לעשרות שנים, לכתב אופציה יש מועד פקיעה, שלאחריו הוא לא שווה כלום. למרות שהשוק בסופו של דבר מוביל את המניות להיסחר סביב השווי הכלכלי שלהן, אף אחד לא מבטיח לנו שזה יקרה בתקופת חייה של האופציה. לכן, כדאי להעדיף כתבי אופציה שמועד הפקיעה שלהם ארוך כמה שניתן, לפחות שנתיים, כדי שלא תיתקעו עם כתב אופציה שאיבד שיעור ניכר מערכו בלי שיהיה מספיק זמן לתקן את הירידה (להזכירכם, לכתבי האופציה של הבנקים האמריקנים שהזכרתי בטור הקודם שעסק באופציות, יש שש וחצי שנים עד הפקיעה. המון זמן).
המסקנה – בגלל המינוף ובגלל זמניות האופציה, לא כדאי להקצות לאפיק הזה יותר משיעור קטן יחסית מהתיק שלכם.
איך לבחור כתב אופציה
יש מגוון פרמטרים לבחינת האטרקטיביות של כתב אופציה. עם זאת, הגודל היעיל ביותר לשימוש היא תשואת האיזון, שלמעשה מספרת את מרבית הסיפור. תשואת האיזון, היא השיעור השנתי באחוזים בו “צריכה” לעלות המניה עד מועד הפקיעה כדי שהמשקיע יהיה אדיש בין רכישה ישירה של המניה לבין רכישתה באמצעות קנית האופציה והמרתה. במילים אחרות, זהו השיעור המינימאלי בו צריך לעלות מחיר המניה על מנת שההשקעה באמצעות כתב האופציה תהיה עדיפה על פני רכישת המניה עצמה. לכן, ככל שתשואת האיזון גדולה יותר, המניה צריכה לעלות יותר כדי להצדיק את ההשקעה באופציה.
באופן עקרוני, גם אם תשואת האיזון גדולה מאוד (כלומר האופציה “רחוקה מאוד מהכסף”) עדיין ייתכן שאופציה מעניינת להשקעה. אולם, במקרה כזה המניה חייבת להיסחר במחיר נמוך בהרבה מהמחיר ההוגן שלה, כדי שיהיה לה טווח עליה מספיק גדול שיפצה על תשואת האיזון הגדולה. מה שיותר מעניין בדרך כלל, הם מקרים בהם המניה עולה למעלה אבל האופציה לא עולה בהתאם למינוף, או לחילופין, המניה יורדת קצת אולם האופציה יורדת יותר מידי. הסיבה לכך נעוצה בדרך כלל בחוסר הפופולאריות של אפיק כתבי האופציות ובמחזורי המסחר הנמוכים הנגרמים בשל כך. במקרה כזה, תשואת האיזון תהיה נמוכה יחסית, ואז המשך עלייה אפילו קטן של המניה, יכול להוביל לעלייה גדולה במחיר האופציה.
אם אתם רוצים לאתר כתבי אופציה כאלו, בעלי סיכוי לא רע להניב תשואה חיובית גדולה מזו שתניב המניה עצמה, כדאי להתרכז בכתבי אופציה שתשואת האיזון שלהם אינה גבוה מ- 10%-15%. להזכירכם, שוק המניות עולה בכ- 10% בשנה בממוצע, ולכן גם אם המניה אינה זולה באופן מיוחד, היא עשויה לעלות בדומה לשיעור העלייה של המדדים המרכזיים, וזה יהיה מספיק בשביל שהאופציה תיכנס לכסף ותניב תשואה משמעותית.
בשביל לאתר כתבי אופציה ישראלים כאלו, גלשו לעמוד ריכוז כתבי האופציה בביזפורטל . השלב הבא, הוא לסנן את כל כתבי האופציה שמועד הפקיעה שלהם קצר משנה וחצי – שנתיים, כדי שיהיה מספיק זמן לאופציה “לעבוד”. קריטריון סינון נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת, הוא מחזור המסחר באופציה. לצערנו, במרבית האופציות הסחירות היא אפסית, ולכן לא אפשרי לסחור בהן בסכומים סבירים אפילו אם הן סופר-אטרקטיביות. בנוסף, מובן שכדאי להעדיף את כתבי האופציה בעלי המינוף הגבוה ביותר, בשביל שפוטנציאל התשואה שלהם יהיה גדול כמה שניתן.
לסיום תהליך החיפוש, על מנת להחליט באיזה כתבי אופציה לבחור בסופו של דבר, הכרחי לבחון גם את רמת התמחור של המניה עצמה. שוב, זכרו כי היא לא צריכה להיות סופר-זולה, אבל גם אסור שהיא תהיה יקרה יתר על המידה. אחרת, יש סיכון שהיא לא תעלה בדומה לעליית השוק, ואז כנראה שגם האופציה שלא תעלה.
האם יש היום אופציות מעניינות?
מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה, פגעו גם במחזורי המסחר בכתבי האופציה, שגם ככה היו נמוכים למדי. כתוצאה מכך, חלק נכבד מהמניות חוו ירידות מחירים, אולם האופציות שלהן לא הגיבו בהתאם ונשארו יקרות (תשואות האיזון גדולות מידי). למעשה, כתבי האופציה היחידי שמציג תשואת איזון נמוכה (פחות מ- 10%) ואפשר לסחור בו בצורה סבירה, הוא כתב האופציה 7 של טאואר (שפוקע ב- 2016).
יצרנית השבבים ממגדל העמק עברה מהפך ניהולי ואסטרטגי ב- 2005 כשראסל אלוונגר נכנס לתפקידו כמנכ”ל, ובשנים האחרונות היא מציגה צמיחה מרשימה. החברה בהחלט הצליחה למקם את עצמה בראש טבלת יצרניות השבבים בעולם. מאז תחילת השנה, הציגה המניה עלייה מרשימה כתוצאה ממכירות חזקות ומספר חוזים חדשים (אם כי לא מהותיים). כתב האופציה עלה גם הוא, אבל הרבה פחות ממה שהוא היה צריך לעלות. לפי מודל בלק אנד שולס לתמחור אופציות, כתב האופציה היה צריך להיסחר כמעט כפול מהמחיר בו הוא נסחר כעת (כ- 80 אגורות). אגב, תוספת המימוש תקבע רק בעוד שנתיים (ועד אז לא ניתן יהיה להמיר את האופציה למניה), אז לצורך החישוב השתמשתי בתוספת המימוש המקסימלאית האפשרית – 4.25 שקלים. נראה שיש כאן אפסייד משמעותי. מנגד, הדאון סייד מצומצם יחסית – המניה יכולה לרדת אפילו 30% מהמחיר הנוכחי, ומחיר האופציה הכלכלי יהיה דומה למחיר הנוכחי (למרות שמובן שאם המניה תרד, מחיר האופציה עלול לרדת בטווח הקצר).
הזדמנות קניה? מבלי להיכנס לכל הפרטים, למרות התוצאות המרשימות של החברה אני סבור שהשווי ההוגן של המניה בוודאי נמוך מדולר, סביבת המחיר בה היא נסחרת היום. עם זאת, כמו שכולנו יודעים בטווח הקצר מחיר המניה יכול לבלות מעל לשווי הכלכלי שלה. בנוסף, ברבעונים הקרובים נמשיך ככל הנראה לראות תוצאות טובות של טאואר בעקבות ההתחייבות של מייקרון לרכישות גדולות מהמפעל ביפן (משהו שילך ויצטמצם מאוד בהמשך הדרך). רכישה עצמית של שטרי ההון של טאואר מאחד הבנקים, אם תתרחש, תוסיף גם היא לאופטימיות סביב המניה. וגם, בשביל לא להימחק מהנאסד”ק המניה צריכה לבלות מספיק זמן מעל דולר. כל הגורמים האלו יכולים להחזיק את המניה סביב (ואפילו מעל) דולר בעתיד הקרוב. ואם המניה אכן תישאר ברמה הנוכחית מספיק זמן, האופציה תצטרך לסגור את הפער הדי גדול שנפתח. בצד הסיכון, קחו בחשבון שיכול להיות שאני לא היחידי שסבור שהמניה אינה זולה, ובגלל זה האופציה לא עלתה עד עתה בהתאם למינוף וגם לא תעלה בעתיד.
