התיק של ינון

איך להוריד את מחירי הדיור וגם להגדיל את הפנסיה שלנו

19/09/2011 • ינון אריאלי

אם רוצים, בהחלט אפשר לצמצם את שכר הדירה וגם להגדיל את הפנסיה. ביבי ושטייניץ, כנסו.

לאחרונה, ראיתי יותר ויותר כתבות שטוענות שהמחאה החברתית נחמדה, אבל הדרישות שלה לא ישימות. יכול להיות שמובילי המחאה לא חשבו על כל הפרטים לפני שזרקו לאוויר את דרישותיהם, אבל זה גם לא מתפקידם. הממשלה היא זו שצריכה להציע את הפתרונות, וכאלו יש בשפע. הדרך היא לא באמצעות חריגות ממסגרת התקציב, במיוחד לאור הבעיות הפיננסיות שאנו רואים במדינות רבות באירופה שנקטו במהלכים דומים. הפתרון נעוץ בין השאר בחלוקה חכמה של עוגת התקציב, טיפול יעיל במיסוי העקיף, הגדלת התחרות ועוד.

יש המון מה לעשות, ואפילו לו צריך להמציא את הגלגל. כל מה שצריך לעשות זה להוציא את הראש מהקופסה ולהסתכל על הפתרונות שעבדו במקומות אחרים בעולם. הנה למשל דוגמא לפתרון אפשרי לחלק מבעית הדיור, באמצעות בניית עשרות (ואפילו מאות) אלפי יחידות דיור לשכירות ארוכת טווח במחירים שווים לכל נפש.

איך זה יעבוד?

המדינה תפשיר (בחינם כמובן) קרקעות לבניית 100 אלף יחידות דיור (בשלבים הבאים אפשר יהיה לבנות עוד יחידות רבות נוספות לפי הצורך). המדובר בדירות 3.5-4 חדרים של 80 מטרים רבועים בבנייני קומות, שיתפרשו על פני כל הארץ, ובעיקר בשטחים שבין נתניה מצפון לרחובות מדרום (אם אתם חושקים דווקא בדירה של 100 מ”ר ומעלה עם מרפסת שיזוף ענקית, הדירות האלו אינן בשבילכם כי כנראה שיש לכם את הכסף לקנות, אחרת תפסיקו להתפנק).

תחשיב האצבע לעלות בניית דירה מדבר על 1,000 דולר למ”ר, כלומר כ- 80 אלף דולר לדירה. בפועל, העלות תהיה נמוכה יותר. בכל מקרה, נשאיר את זה כך, ואפילו נוסיף לקבלנים רווח של 10% על כל דירה. בניית 100 אלף דירות תארך מספר שנים בודדות ותניב רווח כולל של כ- 3 מיליארד שקל למי שיבנה אותן, כך שלא תהיה בעיה למצוא חברות בניה גדולות שישמחו לעשות את העבודה.

את הדירות תשכיר הממשלה לאנשים שבאמת זקוקים להם. קביעת הקריטריונים לזכאות יכולה לעורר בעיות, אבל ניתן לבנות עוד ועוד דירות כאלו גם בהמשך בשביל להגדיל את ההיצע. בעבור שכירת הדירה תשלמו סכום נמוך יחסית של 1,500 שקלים לחודש, ותוכלו להישאר בה לתקופה ארוכה כרצונכם. מי שתוהה בשאלת קנית דירה בשלב כלשהו של חייו, כדאי שישנה את צורת חשיבתו, ויסתכל ברחבי העולם שם מרבית האנשים גרים בשכירות.

ומהיכן יבוא המימון?

בחישוב שנתי, גם אם מפחיתים חודש שכירות אחד על תחזוקה, תשואת השכירות תהיה כמעט 5.5%. כל מנהל השקעות יהיה מעושר להיחשף לאפיק השקעה שכזה, המאפשר תשואה קבועה וכמעט ללא סיכון. לכן, הממשלה לא תתקשה למכור אג”ח כלשהן על השכירות הזו למשקיעים המוסדיים המשוועים לאפיקי השקעה סולידיים עבור מיליארדי השקלים של כספי הפנסיה והגמל של כולנו, שחלק משמעותי מהם מושקעים כיום באג”ח של חברות ממונפות שיציבותן מוטלת בספק.

אם הרעיון הזה עושה לכם קונוטציה לבועת הסאב-פריים בארה”ב, זכרו כי כאן לא מעורבת משכנתא ושווי הנכס אינו רלוונטי. אם השוכר לא ישלם את השכירות במשך פרק זמן שיוגדר, הוא ייאלץ לפנות, ובמקומו יבוא שוכר חדש מבין הרבים שיעמדו בתור.

הפתרון הזה אינו המצאה שלי כמובן. קראתי עליו באינספור מקומות עוד לפני שהוקם האוהל הראשון ברוטשילד, והוא יושם בהצלחה בגרסה כזו או אחרת במקומות שונים ברחבי העולם. בשילוב עם שיפור התחבורה הציבורית זה יפתור בקלות חלק מהבעיות שמועלות במחאה. בסופו של יום, פתרונות יצירתיים יש בשפע, ואם האנשים שמנהלים את המדינה הזו באמת ירצו, נוכל לחיות כאן בהיגיון כלכלי וחברתי שיטיב עם רובינו.

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות