התיק של ינון

איך להשיג תשואה ידועה מראש

08/10/2011 • ינון אריאלי

בעיתות של ירידות בשווקים, ובמיוחד כאשר הירידות חדות, עולה השאלה האם לקנות עוד מניות לתיק. בשביל להרוויח צריך “לקנות בזול ולמכור ביוקר”, ולכן ההיגיון אומר לחזק פוזיציות לאחר ירידות. מנגד, מי מבטיח לנו שאנחנו קרובים לתחתית – אולי בעוד חודש המדד יהיה בנקודה הרבה יותר נמוכה?

הבעיה, היא שאיש אינו יודע לתזמן את השוק, ולכן אחת האסטרטגיות הנפוצות ביותר בעולם ההשקעות היא רכישה במנות קבועות (Dollar cost averaging). הרעיון הוא לבחור 3-4 תעודות סל, ולרכוש יחידות מכל אחת מהן בסכום קבוע, אחת לתקופה, נניח אחת לחודש-חודשיים. היות והמדדים נמצאים במגמת עלייה בטווח הארוך, אם נתמיד בזה מספיק זמן, נשיג את תשואת המדד.

ואכן, משקיע שהיה רוכש תעודת סל העוקבת אחר מדד ת”א 25 בעשור האחרון, היה משיג תשואה נאה של כ- 8%. אולם, ידידו, שהאמין דווקא בארה”ב ורכש תעודת סל על מדד ה- S&P500 למשל (המורכב מ- 500 החברות הגדולות ביותר בארה”ב), היה משיג תשואה אפסית היות והמדד האמריקני חזר לנקודת ההתחלה בסוף הדרך.

ברור שאין זה חכם להתרכז רק במעקב אחר מדד אחד ועדיף לבחור בתעודות סל שישקפו את התנהגותם הממוצעת של מספר גדול יותר של מדדים (למשל מדדי ה- MSCI למיניהם, העוקבים אחר מספר רב של מדינות מפותחות או מתפתחות). ובכל זאת, החיסרון המרכזי של אסטרטגיית הקניה במנות קבועות, היא שאין לנו אפשרות לדעת איזו תשואה נקבל. אולם האם קיימת אסטרטגיית השקעה בה נוכל לדעת מראש איזו תשואה נשיג בסוף הדרך?

מסתבר שיש אסטרטגיה כזו – היא דורשת מכם להיות קצת יותר אקטיביים משיטת ההשקעה במנות קבועות, אבל זה עשוי להשתלם. בתרגום חופשי שלי, הייתי מכנה אותה “השקעה בתשואה קבועה” (Value averaging). היא הוצגה לראשונה על ידי פרופסור מייקל אדלסון בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת. גם כאן משקיעים סכום כספי מידי חודש, אולם מקצים סכום גבוה יותר כאשר התיק שלנו עולה פחות ממה שתכננו, וסכום נמוך יותר (ואפילו מושכים כסף מהתיק) כאשר הוא צומח מהר מידי. כך, בכל נקודת זמן אנו מבטיחים שהתיק יניב את התשואה בה אנו חפצים.

איך זה עובד?

החליטו מראש על הסכום הכספי אותו תרצו בסוף הדרך (למשל במועד הפרישה לפנסיה). כעת, בהתבסס על הסכום החודשי אותו באפשרותכם להשקיע, תוכלו לדעת מה התשואה השנתית שעליכם להשיג. לדוגמא, אם אתם חפצים במיליון שקלים בעוד 25 שנים ובאפשרותכם להשקיע 1,000 שקלים בחודש, תצטרכו להשיג תשואה של כ- 8% בשנה.
בחודש הראשון, אתם משקיעים את 1,000 השקלים החודשיים שלכם ביחידות מתעודות הסל שבחרתם. עברה שנה, השוק היה במגמת ירידות וכעת התיק שלכם עומד על 12,000 שקלים במקום לעמוד על 12,500 שקלים על פי תוכנית הצמיחה של 8% בשנה. בשביל לסגור את הפער, באותו חודש עליכם להשקיע 500 שקלים נוספים, כלומר להשקיע סכום כולל של 1,500 שקלים במקום 1,000. באופן דומה, אם בשנה שלאחר מכן השוק תיקן למעלה בחדות והתיק עומד כעת על 28,000 שקלים כאשר לפי התוכנית הוא היה צריך להיות שווה רק 26,000 שקלים, בשביל לצמצם את הפער עליכם למכור 1,000 שקלים מהתיק באותו חודש (אם זה נראה לכם מסובך, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל ואשלח לכם מחשבון שיעשה עבורכם את כל החישובים המוצגים בכתבה). לא חייבים לבצע את התיקון (למעלה או למטה) מיד חודש – אפשר גם למשל אחת לחצי שנה. מה שכן, את הכספים שאתם מושכים מהתיק, עליכם להחזיק במזומן או להשקיע בפיקדונות קצרי טווח או אג”ח ממשלתיות קצרות (מק”מ לדוגמא), כי יכול להיות שתצטרכו להכניס אותם שוב לתיק בעתיד.

היתרון הגדול של האסטרטגיה הזו, הוא שאתם יודעים מה תקבלו בסוף, ולאורך הדרך התיק שלכם לא יסבול מתנודתיות בערכו. אבל, יש גם מספר חסרונות שכדאי להכיר. ראשית, מובן כי עליכם לכוון לתשואה שנתית מתקבלת על הדעת – משהו בין 8% ל- 10%, התשואה הממוצעת של שווקי המניות בעולם. אם תבחרו תשואה גבוהה מידי, כזאת שהמדדים לא ישיגו, תצטרכו פשוט להכניס סכומי כסף חודשיים גדולים מידי עבורכם. מצד שני, אם השווקים יעלו גבוה יותר ממה שצפיתם, תקבלו תשואה נמוכה יותר מהתשואה שהייתם יכולים לקבל אילו בחרתם באסטרטגיית הקניה במנות קבועות. יותר מזה, בתרחיש כזה לא תשקיעו את כל הכסף שבאפשרותכם להכניס לתיק, ותצטרכו להחליט כיצד להשקיע את הכסף העודף.

נקודה בעייתית נוספת היא במקרה של ירידות חדות וממושכות בשוק המניות, שאז תידרשו להגדיל את סכום ההשקעה החודשית בשביל לפצות על הירידות. יכול להיות שחלק מהסכום יהיה בידכם היות ומשכתם אותו מהתיק בעבר, אבל יכול להיות גם שתדרשו להביא כסף חדש מהבית, משהו שלא תמיד יהיה אפשרי.

אז איזו אסטרטגיה עדיפה?

היתרון הגדול של שתי האסטרטגיות הללו הוא שהן מקנות למשקיע הפסיבי, זה שאינו מעוניין לנתח מניות בודדות, שיטה סיסטמתית להשקעת החסכונות שלו בשוק המניות לתקופה ארוכה. סביר להניח שאסטרטגיית הקניה במנות קבועות תתאים יותר למרבית המשקיעים, אבל לא לכולם. ההחלטה באיזו מביניהן לבחור תלויה בעיקר במידת נכונותכם להשקיע סכומי כסף שונים מידי חודש. בסופו של יום, אם תתמידו לתקופה ארוכה, שתיהן יעשו את העבודה ויסדרו לכם תיק השקעות מגוון ורווחי.

דיון

  • איציק  09/10/2011

    ינון שלום,
    אשמח לדעתך על האסטרטגייה שאני עובד בה(נראה לי וריאציה של השיטות הנ”ל):
    – קבעתי הקצאת נכסים קבועה בתיק כלומר אחוז החשיפה לכל סוג נכס נשאר קבוע לכל אורך תקופת ההשקעה. סוגי הנכסים:אגח ממשלתי,אגח קונצרני,אגח חו”ל, אגח קונצרני לא מדורג, מניות בארץ, מניות בחו”ל מפותחות, מניות בחו”ל מתפתחות,סחורות.
    – ההשקעות בכל סוג נכנס מבוססות על תעודות סל\קרנות סל בנכסי המניות, אגח ממשלתי,תל בונד ,בשאר הנכסים קרנות נאמנות.
    – משתמש בתעודות\קרנות עם דמי ניהול מינימלים
    – בכל חודש אני משקיע (פחות או יותר) סכום קבוע כך שאני שומר על אחוז החשיפה שקבעתי לכל סוג נכס. למשל אם במניות בישראל קבעתי 21% חשיפה מהתיק ואחוז המניות בישראל ירד ל 19% אני קונה כך שאחוז החשיפה יחזור ל 21%. כך עבור כל סוג נכס. כלומר ייתכן שאני לא יקנה בסכום קבוע עבור כל נכס.
    – בשיטה הנ”ל אני קונה יותר יחידות מכל נכס כאשר מחירו יורד וקונה פחות יחידות מכל נכס כאשר מחירו עולה(לדעתי אופטימיזציה של “רכישה במנות קבועות”)
    – אני קונה בימים של ירידות לאורך כל החודש בכדי להנמיך את מחיר הקנייה הממוצע
    – בשיטה שלי כאמור אחוז החשיפה לכל נכס נשאר קבוע כלומר ניתן לצפות מה התשואה שתתקבל(הקצאת הנכסים משליכה על אחוז התשואה,לא?). היתרון הוא שאין מכירות, אין עמלות
    – דיבידנדים וקופונים במידה ויש מושקעים מחדש באותה צורה על מנת לאזן את אחוז החשיפה בכל נכס

    אשמח לדעתך, מה אתה חושב על האסטרטגייה הנ”ל
    בתודה,איציק

  • ינון אריאלי  11/10/2011

    היי איציק,
    אתה למעשה משקיע על פי שיטת ההשקעה במנות קבועות, ומבצע איזון מחדש של התיק בכל קניה. רעיון טוב.
    שים לב שקרנות נאמנות לא ישיגו לך את תשואת המדד (אולי לפעמים יותר, אבל לרוב פחות). לכן, עדיף לדעתי תעודות סל או קרנות סל.

  • איציק  11/10/2011

    – במניות אני קונה תעודות סל
    – באגח ממשלתי, אגח תל בונד קונה תעודות סל
    – קרנות נאמנות קונה בעיקר בנכסים שאין בהם מדד למשל אגח לא מדורג, אגח מחוץ לתל בונד, אגח חול

    איזה נכסים אני יכול להכניס לתיק על מנת להפחית את התנודתיות?

  • איציק  11/10/2011

    איזה נכסים אני יכול להכניס לתיק על מנת להפחית את התנודתיות?

  • ינון אריאלי  11/10/2011

    ככל שהרכיב המנייתי בתיק גדול יותר, התנודתיות תהיה גדולה יותר. בשביל לצמצם אותה, תאלץ להקטין את הרכיב המנייתי ולהגדיל את הרכיב האג”חי. בנוסף, ככל שהמדדים המנייתים אחריהם יעקבו תעודות הסל יהיו רחבים יותר כך התנודתיות תהיה נמוכה יותר.

  • איציק  15/10/2011

    אשמח לדעתך לאופן ההשקעה באגח קונצרני. האם קרנות נאמנות הן מכשיר מומלץ? אני יודע שלקרנות יש יתרון מיסוי, המס מצטבר בקרן עד שמוכרים אותה לעומת בקניית אגח ישיר בו משלמים את המס באופן מיידי בעת קבלת הקופון. מצד שני הקרנות נתונות ללחץ הציבור שמוכר בפניקה והן צריכות לספק את הנזילות גם במחיר של מכירת נכסים טובים. כך שיכול להיות שאני יפגע יותר לעומת מצב בו הייתי קונה את הניירות באופן ישיר. במידה ואני בוחר בקרן גדולה מאוד האם דבר זה יצמצמם את האפקט הנ”ל?
    בתודה איציק

  • איציק  15/10/2011

    האם קרנות נאמנות הן מכשיר מומלץ להשקעה באגח קונצרני? אני יודע שלקרנות יש יתרון מיסוי, המס מצטבר בקרן עד שמוכרים אותה לעומת בקניית אגח ישיר בו משלמים את המס באופן מיידי בעת קבלת הקופון. מצד שני הקרנות נתונות ללחץ הציבור שמוכר בפניקה והן צריכות לספק את הנזילות גם במחיר של מכירת נכסים טובים. כך שיכול להיות שאני יפגע יותר לעומת מצב בו הייתי קונה את הניירות באופן ישיר. במידה ואני בוחר בקרן גדולה מאוד האם דבר זה יצמצמם את האפקט הנ”ל?
    בתודה איציק

  • אמיר  16/10/2011

    הי ינון,
    פוסט מעניין ביותר למשקיעים סולידיים.

    יכול להיות שאולי לא הבנתי כהלכה אבל משתמע שככל שעובר הזמן וההשקעה גדלה הרי שסכומי הכסף שיש להוסיף \ למכור על מנת לפצות על התנודיות הולכים וגדלים.
    לדוגמא, נניח שאני באמת חפץ במיליון שקלים בעוד 25 שנים ואני משקיע סכום קבוע בחודש בהנחה של 8% תשואה.
    נניח שבעוד הרבה שנים סכום הכסף שאצבור מגיע ל-800,000 ש”ח ונניח שעד אז לא הייתה תנודתיות רבה ( השוק שמר על 8% תשואה), כך שמעולם לא מכרתי ושמרתי כסף בצד. עכשיו, באותה שנה עתידית איתרע מזלנו ושוק המניות ירד ב-10% (לא מאוד נדיר) כך שבסוף אותה שנה יהיה הסכום הצבור 720,000 במקום 864,000. כלומר, פער של 144,000 ש”ח. כיצד מפצים על סכום כה גדול?

  • ינון אריאלי  16/10/2011

    היי אמיר,
    שוק המניות נמצא מרבית מהזמן בעלייה, ולכן אם תיקח תשואה סבירה (כ-7-8% בשנה) ותפעל לפי ההנחיות, במרבית המקרים לא תצטרך להכניס את היד לכיס בשביל להביא כסף חדש. הכספים שתמשוך מהקרן יספקו את הסכומים שתידרש להוסיף בזמנים של ירידות. עם זאת, אתה צודק שהעניינים קצת מסתבכים כאשר מגיעים לסכומים גדולים (צרות של עשירים…).

  • אלחנן  03/01/2012

    שלום ינון
    העתי עכשיו לפוסט הזה
    ונהנתי ממנו מאוד

    רק לא כל כך הבנתי א) איך לחשב את זה כל חודש.
    ב) מה עושים עם העמלות שהבנק לוקח על קניה ומכירה שזה אוכל המון מהרווח.
    תודה לך

  • ינון אריאלי  04/01/2012

    היי אלחנן,

    א) שלח לי מייל ואשלח לך גיליון אקסל שיעשה עבורך את החישובים.
    ב) אפשרות אחת היא לפתוח חשבון אצל ברוקר פרטי (זה יצריך סכום השקעה מינימלי של כ- 25 אלף שקלים). אם אין את הסכום הזה, אפשר להקטין את העמלות על ידי קניה על בסיס חצי שנתי/שנתי במקום חודשי.

  • עדה בייר  03/07/2012

    אתה יכול לשלוח לי איך עושים את כל החישובים אם רוצים לאמץ את האסטרטגיה להשיג תשואה ידועה מראש

  • מנחם  04/04/2013

    היי ינון..
    נהנתי לקרוא את מה שכתבת בקשר לתשואה קבועה לטווח ארוך .
    רציתי לשאול אם תוכל בבקשה לשלוח לי את האקסל של החישובים עליו דיברת.
    תודה רבה.

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות