התיק של ינון

איך להשקיע בקרנות סל בהצלחה

קרנות סל, תעודות סל או קרנות מחקות הם שמות שונים של מכשירי השקעה פסיביים העוקבים אחר התנהגות מדד כלשהו, שהוא אוסף של מניות או אגרות חוב בעלות מכנה משותף (המכנה המשותף יכול להיות ממדים – חברות גדולות או קטנות למשל, או השתייכות למגזר פעילות מסוים).

הרעיון הוא שקנית יחידה מקרן הסל שקולה לרכישה של כל ניירות הערך המרכיבים את המדד לפי שיעורם במדד, וכך ניתן להשיג את תשואת המדד לאורך זמן מבלי לקנות את כל הניירות בנפרד.

היסטורית, רוב מנהלי ההשקעות המוסדיים מפסידים למדדים, ולכן רוב המשקיעים, שאין להם רצון לבחור מניות בודדות בעצמם, מעדיפים להשקיע באמצעות קרנות סל, וליהנות מתשואת המדדים, שנמצאים במגמת עלייה בטווח הארוך.

מדדי מניות / אינדקסים

כדי להבין מהן קרנות סל צריך להכיר מונח הנקרא מדד (אינקדס).

מדד הוא אוסף של ניירות ערך שיש להם מכנה משותף. באופן כללי, יש שני סוגי מדדים: מדדי שווי שוק ומדדים מגזריים (מדדים סקטוריאלים).

מדד שווי שוק הוא מדד המורכב מניירות ערך בעלי המדדים הגדולים ביותר באותה קטגוריה. למשל, אחד המדדים הפופולרים ביותר הוא מדד ה-S&P500, המורכב מהמניות של 500 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסות בארה”ב. בישראל יש את מדד ת”א 35, המורכב מ-35 המניות של החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה בתל אביב.

אחריהם יש את מדד ה-Russell 2000, המורכב מ-2000 המניות הגדולות ביותר בארה”ב, ובישראל יש את מדד ת”א 135, המורכב מ-135 המניות הגדולות ביותר בת”א.

לעומתם, המדדים המגזריים מורכבים מחברות בעלות פעילות עסקית דומה. למשל, מדד הנסדא”ק 100, המורכב מ-100 המניות של החברות הטכנולוגיות המובילות בארה”ב, או מדד הבנקים 5, המורכב מ-5 מניות הבנקים הגדולים בישראל.

יש כמובן עוד מגוון רחב של מדדים שונים בכל הבורסות ברחבי העולם.

איך מתנהגים המדדים לאורך זמן

הכלכלה העולמית נמצאת בצמיחה לאורך השנים. המשמעות של הצמיחה הזו היא שהחברות מוכרות יותר ומרוויחות יותר כסף, ולכן מחיר המניות שלהן עולה בהתאם. בגלל שהמדדים מורכבים מאותן מניות, גם המדדים נמצאים במגמת עלייה לאורך השנים.

אבל, העלייה הזו אינה רציפה כל הזמן כפי שאפשר לראות בתרשים הבא של מדד ה-S&P500.

קל לראות, שלפעמים המשקיעים באופוריה ומחירי המניות עולים יותר מידי ודוחפים את המדד גבוה מידי, כפי שהיה בבועת הדוט-קום בשנת 2000, ואז ה”בועה” מתפוצצת והמדדים מתקנים למטה.

לפעמים מגיע משבר כלכלי חריף כמו משבר משכנתאות הסאב-פריים ב-2008, שמפיל את השווקים.

אבל בהמשך, כשהרוחות נרגעות והכלכלה חוזרת לצמוח, המשקיעים חוזרים אל המניות והמדדים שבים למגמת העלייה ארוכת הטווח שלהם.

בקיצור, בטווח הקצר המדדים מתנהגים באקראיות שלא ניתנת לחיזוי, אבל בטווח הארוך הם נמצאים במגמת עלייה מרשימה.

מה זו קרן סל או תעודות סל

לא כולנו רוצים להיות כמו וורן באפט ולבחור מניות בפינצטה אחרי שניתחנו אותן לעומק. רוב המשקיעים רוצים פיתרון בסגנון “קנה והחזק”, כלומר להשקיע במניות בצורה פסיבית מבלי לעבוד קשה ועדיין להשיג תשואה יפה לכסף שלהם.

היסטורית, המדדים המנייתיים עולים ב-9% בשנה בממוצע, ולכן מי שיחקה את ההתנהגות שלהם יקבל תשואה לא רעה בלי שום מאמץ.

הדרך לחקות את המדדים היא באמצעות נייר ערך הנקרא קרן סל (או תעודות סל, ETF באנגלית). 

מאחורי כל קרן סל עומד גוף פיננסי שמתפעל אותה כך שבקניית יחידה אחת מקרן הסל תחזיקו למעשה את כל מניות המדד על פי השיעור שלהן במדד. כלומר, אם תקנו יחידה בודדת מקרן סל העוקבת אחר מדד ה-S&P500, תחזיקו למעשה בכל 500 המניות המרכיבות את המדד מבלי שתצטרכו לקנות כל אחת מהמניות האלו בנפרד.

בגלל שיש מגוון רחב של מדדים, יש גם המון קרנות סל שמחקות את המדדים האלו. החל מקרנות סל העוקבות אחר מדדי שווי שוק כמו ה-S&P500 או מדד ת”א 35, וכלה בקרנות סל מגזריות, כגון קרן סל נפט, העוקבת אחר חברות מתחום הנפט והגז, או קרן סל בנקים העוקבת אחר מדד הבנקים.

תעודות סל מומלצות לרוב המשקיעים הן התעודות שעוקבות אחר המדדים המובילים, לא הסקטוריאליים, כי הם אלו שנמצאים במגמת עלייה בטווח הארוך.

יש גם תעודות סל ממונפות, שמתיימרות להניב לכם תשואה כפולה או משולשת מתשואת המדד עצמו, ויש גם תעודות סל בחסר (תעודות סל שורט), שמטרתן לאפשר למשקיעים להרוויח כסף גם כאשר המדדים יורדים. מטבע הדברים, התעודות האלו הן בעלות סיכון גבוה יותר ומומלץ להכיר היטב את האותיות הקטנות בתשקיף שלהן לפני שמשקיעים בהן.

קרנות הסל השונות נסחרות בבורסה בכל ימי המסחר, בדיוק כמו כל אחת מהמניות המרכיבות את המדד אחריו עוקבת הקרן. לכן, אפשר לקנות יחידות מהקרן או למכור יחידות ממנה בכל שעות המסחר כרצונכם, כמובן בהתאם למחיר בו משקיעים אחרים מוכנים לקנות או למכור לכם.

גם המנפיקים של קרנות סל, כמו אלו שמנהלים קרנות נאמנות, גובים דמי ניהול ממחזיקי הקרן, אולם דמי הניהול הם נמוכים למדי בהשוואה לאלו שגובות קרנות הנאמנות. למעשה, קרנות סל העוקבות אחר מדדים מקומיים אפילו לא גובות דמי ניהול בכלל.

נקודה נוספת שכדאי להכיר, היא שיש קרנות סל המחלקות למשקיעים את הדיבידנדים שמשלמות החברות במדד, ויש קרנות סל שאינן מחלקות את הדיבידנדים למשקיעים אלא משקיעות אותן בחזרה במדד.

מה ההבדל בין קרנות סל לתעודות סל ולקרנות מחקות?

באופן כללי, מדובר בשלושה מוצרים דומים מאוד שמטרתם לחקות את התנהגות המדדים, אבל יש מספר הבדלים שכדאי להכיר.

למשל, היתרון הגדול של קרנות סל הוא שהן כפופות לתקנות קרנות הנאמנות, ולכן כספי המשקיעים מוגנים באמצעות החזקתן בחשבון נאמנות. זאת לעומת תעודות סל, שם יש סיכון לכספי המשקיעים במקרה שהמנפיק נקלע לקשיים פיננסים.

מצד שני, בעוד בתעודות סל המנפיק של התעודה מתחייב להשיג תשואה זהה לתשואת המדד והוא רשאי לעשות את זה גם באמצעות נגזרים (אופציות וניירות מורכבים אחרים), בקרנות סל ובקרנות מחקות המנפיק לא מחויב לכך, אלא רק נדרש לעשות את מירב המאמצים כדי להשיג תשואה דומה כמה שיותר לתשואת המדד אחריו עוקבת הקרן. לכן, קרנות הסל מחזיקות לרוב רק את נכס הבסיס עצמו, כלומר את המניות או אגרות החוב המרכיבות את המדד בהתאם לשיעורן במדד.

מבחינת הסחירות, שני המוצרים – תעודות סל וקרנות סל נסחרות לאורך כל שעות יום המסחר ברציפות.

בסוף 2018 התרחשה בישראל רפורמה במסגרתה הפכו תעודות הסל לקרנות סל, וזאת כדי לצמצם את הסיכון למשקיע, כך שהיום המוצרים עוקבי המדד של מנפיקים ישראלים הן בעיקר קרנות סל.

איך להשקיע בתעודות סל?

באופן כללי, יש שלוש אסטרטגיות להשקיע בתעודות סל: קנה והחזק, השקעה במנות שוות, והשקעה בתשואה שווה.

האפשרות הראשונה נקראת “קנה והחזק” ועליה המליץ וורן באפט.

הרעיון הוא פשוט – קנו יחידות מקרן הסל המעניינת אתכם או מספר קרנות סל שונות, והחזיקו לתקופה ארוכה של עשרות שנים ברציפות כדי ליהנות ממגמת העלייה של המדדים.

האסטרטגיה הזו פשוטה למדי מבחינה טכנית, אבל היא קשה מאוד ליישום מבחינה מנטלית כי היא מצריכה מכם להתנתק מהאלמנטים המנטליים שמקשים על משקיעים להמשיך להחזיק את ההשקעה שלהם מבלי למכור, בעיקר בתקופות של ירידות חדות בשווקים.

הדרך השנייה נקראת “השקעה במנות שוות” או Dollar Cost Averaging.

בשיטה זו משקיעים סכום התחלתי כלשהו ברכישת יחידות מקרן סל כלשהי או מספר קרנות סל, ומידי תקופה (חודש, רבעון, שנה) מוסיפים עוד כסף להשקעה ורוכשים יחידות נוספות מאותן הקרנות שאנו מחזיקים.

היתרון הגדול של השיטה הזו הוא במיצוע מחירי הקניה שלנו לאורך השנים – לפעמים נקנה כשהשוק ברמת מחיר גבוהה (נקנה ביוקר), לעיתים נקנה ברמת מחיר נמוכה (נקנה בזול) ולעיתים כשהשוק נסחר ברמת מחיר הוגנת שלו, כך שבסופו של דבר נשיג בצורה טובה יותר את תשואת המדד הממוצעת.

יתרון נוסף הוא שאנחנו ממשיכים להפקיד כסף לתוך תיק ההשקעות שלנו, וזה כמובן יגדיל את הסכום הכספי שיהיה לנו בסוף הדרך.

הדרך השלישית נקראת “השקעה בתשואה שווה” או Value averaging.

השיטה הזו דומה מאוד מבחינה קונספטואלית לאפשרות השניה של השקעה במנות שוות, רק שפה אנחנו שואפים להשיג תשואה קבועה לתיק שלנו מידי שנה.

הדרך לעשות את זה היא על ידי רכישת יחידות נוספות מאותה קרן סל שבחרנו, אבל בסכום כספי משתנה – גדול יותר כאשר שווי התיק יעלה פחות ממה שתכננתם, וסכום נמוך יותר (ואפילו למשוך כסף מהתיק) כאשר השווי שלו יצמח מהר מידי. כך נבטיח שבכל נקודת זמן התיק יניב תשואה שנתית זהה (להסברים מלאים יותר על השיטה גלשו לקישור הזה).

היתרון הגדול של השיטה הזו הוא בתשואה השנתית הקבועה, אבל החיסרון הוא שזה דורש מכם להיות מחושבים מאוד בסכומים הכספיים שאתם מכניסים ומוציאים לתיק מידי חודש, וזו תהיה משימה מאתגרת מידי עבור רוב המשקיעים.

בכל מקרה, כדי שהשיטה תעבוד, אתם חייבים להיות ריאלים ביעד התשואה השנתי שלכם אחרת תצטרכו לממן את התשואה בחלק נכבד מהזמן מכסף חדש שתאלצו להביא בעצמכם. שוק המניות עולה כאמור ב-9% בממוצע בשנה, ולכן מי שרוצה להצליח בשיטה הזו צריך לכוון למספר הזה או לקצת פחות מכך.

כמה ואילו קרנות סל כדאי לקנות?

קנית קרן סל היא קניה של אוסף גדול של מניות או אגרות חוב. למשל, אם קניתם קרן סל שמחקה את מדד ה-S&P500, למעשה קניתם את המניות של 500 החברות הגדולות בארה”ב, משהו שייתן לכם חשיפה טובה לכלכלה האמריקנית ולמעשה גם לרוב הכלכלה העולמית.

בעידן המודרני גם יש מתאם גבוה בין התנהגות המדדים המובילים ברוב חלקי העולם, כך שאין טעם לקנות יותר מקרן סל אחת או שתיים המחקות מדדים מובילים כלשהם.

מי שבכל זאת רוצה פיזור רחב יותר, יכול לקנות תעודות סל גלובאליות המחקות אוסף של מדדים בהרבה מדינות, כגון תעודת סל MSCI של שווקים מתפתחים או תעודות סל MSCI של שווקים מתעוררים.

אם אתם אופטימיים לגבי מגזר כלשהו בעולם, אתם יכולים לתבל את התיק שלכם גם בתעודה או שתיים שעוקבות אחר המגזרים האלו.

האם גם היום כדאי להשקיע במדדים באמצעות קרנות סל?

כמו שהבנו, לקרנות סל מנייתיות יש המון יתרונות כמו פשטות להשקיע בהן, מגוון אדיר של קרנות בכל העולם ומכל המגזרים, פיזור רחב של הכסף על פני הרבה מניות, נזילות וסחירות גבוהה, דמי ניהול נמוכים, ואנחנו אפילו צפויים לקבל תשואה לא רעה.

נשמע מדהים, אבל לקרנות סל יש חיסרון אחד משמעותי שמקטין את האטרקטיביות שלהן במיוחד בתקופה כמו היום.

תזכרו שכאשר אתם קונים קרן סל שעוקבת אחר המדד, אתם קונים את כל המניות שיש במדד – גם את המניות הטובות אבל גם את אלו שנסחרות ביוקר וגם את המניות של החברות שמפסידות כסף. היום, רוב המשקל במדד מוטה לכיוון חברות צמיחה שנסחרות בתמחורים גבוהים יחסית, ולכן התשואה שאתם צפויים לקבל בעשור הקרוב תהיה נמוכה מהממוצע הרב-שנתי.

זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שזה קורה. לדוגמה, מי שקנה קרן סל שמחקה את ה-S&P500 בשנת 2000, שגם היא הייתה נקודת מחיר גבוהה, החזיק בסבלנות למשך 20 שנה ומכר בסוף שנת 2020, היה משיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-6% בלבד.

בגלל זה, למשקיעים שלא רוצים לנתח חברות ולעבוד קשה, עדיף ללמוד לבנות סל של מניות מנצחות שנבחרות על בסיס אסטרטגיות פסיביות חכמות ולא לקנות את כל המדד הרחב באמצעות קרנות סל. תוכלו לקרוא על זה בהרחבה בקישור הזה.