התיק של ינון

איך משקיעים לילדים

05/06/2011 • ינון אריאלי

בסוף השבוע האחרון התארחו אצלנו חברים לארוחת צהרים. אחרי קצת ריכולים ושיחות בנושאים באמת מעניינים, הגענו לשיחה על נושא החיסכון לילדים. נושא שאמור להיות קרוב לליבו של כל הורה או מי שמתכננן להיות כזה מתישהו בעתיד, אולם בדרך כלל מתייחסים אליו בקלות דעת. מובן שהייתם רוצים שהילד שלכם יתחיל את החיים הבוגרים שלו עם כמה מאות אלפי שקלים ביד, השאלה היא האם אתם פועלים בצורה שתניב לו את הסכום הזה כשיזדקק לו?

הגישה הנפוצה (והשגויה לטעמי) לנושא היא לחסוך בכל חודש כמה שקלים ולנעול אותם בתוכנית חיסכון כלשהי. לרוב מדובר בתוכניות חיסכון סולידיות בבנק – מעין פק”מ משודרג, ולעיתים המדובר בתוכניות חיסכון דומות אצל גופי השקעות כלשהם, המשלבות גם אלמנטים של ביטוח בריאות. החיסרון הדרמטי של האסטרטגיה הזו, הוא שתקבלו תשואה נמוכה למדי של אחוזים בודדים על הכסף שחסכתם.

אז איך בכל זאת אפשר לעשות את זה בקלות ולהרוויח הרבה יותר? כולכם יודעים את התשובה – כניסה לשוק המניות. התשובה האינסטינקטיבית שקיבלתי מהאורחים שלי כשאמרתי “מניות”, הייתה “מניות? זה מסוכן…”.

ובכן, מיתוס הסיכון הכרוך בהשקעה במניות אינו מגיע סתם כך. רק לפני מספר שנים ראינו את ההתרסקות של השווקים ב- 2008. מה שרבים שוכחים, הוא שאחרי שנה בדיוק, בסוף 2009, שוק המניות התל אביבי כבר פיצה על כל הירידות, ושבועות בודדים לאחר מכן כבר קבע שיאים חדשים. מכיוון שמדובר באופק השקעה ארוך מאוד – 15-20 שנה של חיסכון לילד שנולד, הסיכון הכרוך בהשקעה ברכיבים מנייתיים מצטמצם עד מאוד. לראיה, כל מי שהשקיע במדד ת”א 25 לתקופה ארוכה מעשר שנים תמיד יצא ברווח.

בניגוד לתשואה של 3-4% בשנה שיניב לכם החיסכון, שוק המניות התל אביבי הניב תשואה שנתית מדהימה של כ- 13.5% ב- 20 השנים האחרונות (המשמעות היא שתכפילו את כספכם כל 5.5 שנים!). יכול להיות שהתשואה תרד קצת בשני העשורים הקרובים, אבל עדיין מדובר ביתרון אדיר על פני הרווח המיניאטורי שיניבו הפיקדונות.
אז איך לעשות את זה?

אם שוק המניות מניב תשואה כזו מרשימה, למה שלא נחקה אותו. הדרך הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי השקעה חודשית של סכום כספי קבוע (משהו שנקרא dollar cost averaging) במספר תעודות סל (נייר ערך שעוקב אחר התנהגות מדד כלשהו בשוק). החיסרון היחיד של תעודות הסל הישראליות, הוא שלא ניתן להעביר אליהן את הכסף באמצעות הוראת קבע אלא תצטרכו לרכוש את “המנה” החודשית בעצמכם (האמת, שהבנק הבינלאומי החל לאפשר לאחרונה לבצע הוראת קבע לתעודות סל העוקבות אחר המדדים ת”א 25 ו- 100, אולם הוא גובה עמלות גבוהות מידי על העניין).

פתרון יעיל הוא באמצעות השקעה בקרנות מחקות של מגדל שוקי הון (חפשו “קרנות MTF” בגוגל). לקרנות האלו מספר יתרונות בולטים על תעודות הסל הסטנדרטיות, למשל עקיבה מושלמת אחר המדד, דחיית תשלום המס על הדיבידנדים שמחלקות החברות במדד, ובעיקר האפשרות להשקיע באמצעות הוראת קבע. כמו תעודות סל רגילות, גם הקרנות המחקות העוקבות אחר מדדים ישראליים אינן גובות דמי ניהול.

שימו לב שברכישת קרנות מחקות, בניגוד לקרנות נאמנות רגילות, נגבות מכם עמלות קניה (או מכירה). בבנק, פרט לעמלות אחרות שנגבות (כמו דמי שמירה וכד’), עמלות הקניה/מכירה הן גבוהות למדי ובנוסף קיימת עמלת מינימום פעולה (שיכולה להגיע אפילו ל- 20 שקלים ויותר). לכן, ההצעה שלי היא לפתוח חשבון אצל ברוקר פרטי שם עמלות המסחר הן כ- 0.1% משווי הפעולה וללא עמלת מינימום (תוכלו לראות כאן הצעה לפתיחת חשבון במקום בו אני מנהל את חשבוני).

כעת, כל מה שאתם צריכים לעשות, הוא להחליט על המדדים אחריהם תעקבו ובאיזה שיעור מהחיסכון. לדוגמא, תוכלו לבחור לחלק את סכום ההפקדה החודשי בין 70% לקרן MTF-100 העוקבת אחר מדד ת”א 100, ו- 30% לקרן MTF העוקבת אחר מדדי אג”ח ממשלתיות בארץ.

בשביל להקטין את התלות הבלעדית של ההשקעה שלכם בשוק הישראלי, הייתי מציע לכם לשקול גם הוספת תעודת סל בינלאומית אחת או שתיים, למשל תעודת סל העוקבת אחר מדד המדינות המפותחות (MSCI World) או המתפתחות (MSCI Emerging Markets). (ראו כאן פירוט נוסף).

הערה: הכתבה התפרסמה גם בגלובס.

דיון

  • אלי  05/06/2011

    שלום ינון
    פוסט מעניין ביותר.
    האם לדעתך כדאי לקנות את אותם יחידות חודשיות של ת. סל גם בשוק יורד? זה כמו לזרוק כסף לחור שחור… אולי כדאי לצאת עם סכום הרווח בתחילת ירידה ולחזור בתחילת עלייה (נניח לפי אינדיקטורים טכניים.. אני יודע שאתה לא חסיד גדול של ניתוח טכני אבל אולי תצא כך עם סכום גדול יותר…).

  • ניסן  05/06/2011

    שלום,
    לא ציינת בכתבה האם יש סכום מינימום להשקעה, והאם יש השקעה חד-פעמים התחלתית?
    תודה

  • ינון אריאלי  05/06/2011

    היי ניסן,
    בשביל לפתוח חשבון בבית השקעות תצטרף סכום השקעה מינימלי של כ- 20-30 אלף שקלים לפחות (אחרת תאלץ להשקיע דרך הבנק). למי שאין את הסכום הראשוני הזה, ייאלץ להשקיע דרך הבנק.

  • ינון אריאלי  05/06/2011

    הי אלי,
    זה בדיוק הרעיון. בגלל שאיש אינו יודע לתזמן את מועד הכניסה לשוק, חכם לקנות אחת לחודש בצורה אוטומטית ללא התחשבות בהתנהגות השוק. כמובן שאם מצאת כלים לתזמן את השוק (וכמו שציינת אני לא מכיר כלים מהימנים כאלו), אתה מוזמן להשתמש בהם.

  • יואב  05/06/2011

    אלי, יש משהו שאתה צריך לזכור כשאתה מנסה לתזמן את השוק.
    בספר של פיטר לינצ’ הוא בדק וגילה, שאם בכל שנה אתה מפספס את חמשת הימים הכי טובים, בממוצע התשואה השנתית שלך נחתכת ביותר מחצי.
    ככה שאלא אם אתה מתזמן מושלם- הרבה יותר בטוח דווקא להשאיר את הכסף שלך לאורך כל השנה, ולהיכנס בזמנים קבועים, בלי להתבלבל ממה שקורה בשוק.

  • אלי  05/06/2011

    לינון וליואב
    אם אנו מפספסים את הימים הכי טובים בכל שנה התשואה תרד בחצי, אבל אם אנו נהיה ‘בפנים’ בתקופה כמו 2008 אז ניפול עם השוק 60%.
    נכון, בתקופה זו אנו יכולים לקנות את תעודת הסל במחירים זולים הרבה יותר אבל אנו חשופים עם כל שאר הקרן שחסכנו לנפילה.
    נכון, לא מצאתי דוגמא בה אחרי 20 שנה הבורסה נמצאת בנקודה נמוכה יותר, אבל אם ניקח 10 שנים – כולנו זוכרים מה הלך בנאסדק אז ומה קורה שם היום… הנאסדק רחוק מלהגיע לנקודה של טרום הבועה של אז.
    הרעיון של ינון כאן ובפוסטים אחרים (מעולים) שלו הוא לגוון בכמה תעודות סל, על סקטורים שונים גאוגרפית ופיננסית. זה אכן רעיון מצוין כדי להגן על ההשקעה, אבל בד”כ כל העולם יורד יחד עם ארה”ב.. כשיש גשם כולם נרטבים. תקנו אותי אם אני טועה אבל אני לא חושב שהיו בורסות עולמיות ש’הפגיזו’ ב-2008.
    אז מה לעשות?
    אני באמת לא רוצה לצאת כדי לא לפספס את התשואות של מיד אחרי הנפילה, וחוצמזה אני לא יודע לתזמן את השוק. אבל אולי כדאי לבטח את ההשקעה איכשהו – כתבי אופציה או משהו אחר?
    תודה וסליחה על האריכות.
    (ינון, בלוג מדהים!)

  • עולה חדש מחבש  05/06/2011

    אלי כתב (ואף אחד לא תיקן לו):
    “נכון, לא מצאתי דוגמא בה אחרי 20 שנה הבורסה נמצאת בנקודה נמוכה יותר”.

    תבדוק את הבורסה היפנית.

  • אביה  06/06/2011

    אלי שלום
    נכון שערך התיק יורד בנפילות האלו (אל תשכח שקריסה טוטאלית עולמית כמו ב-2008 זה עניין סטטיסטי של פעם בכמה עשורים. אני לא מדבר על קריסת ענף מסוים אלא כל השווקים) אך יש כמה סיבות ששווה לא להפסיק להשקיע:
    1. נאמר כבר למעלה, אף אחד לא יודע לתזמן שוק. אף אחד. השוק מונע ע”י אנשים לא רציונאליים מכל העולם ולך תבין מה עבר להם בראש.
    2. ככל שהשוק יורד, במנה החודשית הקבועה שאתה מכניס לבורסה שווה יותר יחידות ערך/ערך נקוב ולכן בסוף כשהשוק יעלה תחזיק בפועל שווי תיק הרבה יותר גבוה.
    3. המנה החודשית ממצעת , לטוב ולרע, את הנפילות הללו.
    4. אל תשכח שאתה משקיע ל-15-20 שנה לילדים! תסתכל בגרפים ארוכים ותראה שהנפילות של 2000, שנות ה-90, שנות ה-70 “הנוראות” וכו’ הן רק שיהוק קטן לטווחים ארוכים של 20 ו-30 שנה.
    5. ממחקרים שעשו על שיטות השקעה היו 4 אנשים במצב של שוק ל-10 שנים עם נפילה באמצע: א’ קונה פעם אחת ומחכה 10 שנים. ב’ קונה לפני הנפילה ומנסה לקנות שוב בעליות. ג’ קונה מנה חודשית ומפסיק לקנות בירידות עד שמרגיש שהשוק עולה וממשיך להפקיד מנות חודשיות. ד’ קונה תמיד מנה חודשית בלי לתזמן.
    מצאו ששווי התיק של אדם ד’ בסוף התקופה היא הגבוהה ביותר.

  • ענת  06/06/2011

    האם ניתן לעשות הוראות קבע אם מנהלים את חשבון ההשקעות אצל ברוקר?

  • איתן  06/06/2011

    איי. בי. איי. לדעתי, מציעה עמלות מסחר כמו של מגדל

  • ינון אריאלי  07/06/2011

    היי ענת,
    מה שתצטרכי לעשות, הוא להעביר כסף בעצמך (באופן ידני) לברוקר הפרטי, ושם תוכלי לעשות הוראת קבע לקרנות המחקות שהצגתי בכתבה.

  • ינון אריאלי  07/06/2011

    היי איתן,
    מרבית הברוקרים הפרטיים ייתנו לך פחות או יותר את אותן העמלות. לכן, כדאי לפתוח חשבון אצל ברוקר שאתה סבור שהוא אמין.

  • אלי  07/06/2011

    לאביה
    לגבי מקור 5 – אשמח לקבל מקור למחקר המדובר.
    תודה וחג שמח!

  • אביה  07/06/2011

    קראתי את זה גם באתר המצוין INBEST ובעוד מקום שאני כרגע לא זוכר.
    http://www.inbest.co.il/Articles.aspx?PageID=64

  • איתן  07/06/2011

    מחקרים כבר בדקו שחיקת תשואה לאלו שפספסו את הימים הטובים ביותר בשוק.
    במקביל, ידוע על מחקרים אודות תשואות תיקים, שאיכשהו התמזל מזלם לא להיות בשוק דווקא בימים הגרועים ביותר ? איך זה השפיע על התיק ?

  • רונן ק  09/06/2011

    הנה גרף שמתאר את זה יפה :
    http://www.ritholtz.com/blog/wp-content/uploads/2010/09/SPY-10-Best-10-Worst-and-Both-Removed.png

    לקוח מתוך המאמרון הזה :
    http://www.ritholtz.com/blog/2010/09/missing-best-worst-days-of-sp500/

    בשורה התחתונה : זה נחמד אם תדע לזהות ולצאת בזמן לפני ימים גרועים, אבל (!) אך ורק אם אתה מסוגל להמנע מלהיות בחוץ בימים הטובים ביותר. אם אתה מוציא את שני סוגי הימים החוצה, אתה נשאר פחות או יותר כמו המשקיע הפסיבי – לפני עלויות מסחר ומיסוי.

    אם מישהו כאן חושב שהוא מסוגל לזהות ימים בודדים – אני אשמח לשמוע – נעשה מיליונים! :)

  • איתן  09/06/2011

    בשבילי זה מאוד מאוד מעניין, תודה.

  • מיכל  09/06/2011

    שלום ינון
    ברכותי על האתר המדהים הזה… סוף סוף מישהו שמסביר בגובה העינים..
    המלצת על קרנות ה-MTF של מגדל, אולם ישנם הרבה ‘קרנות מחקות מדד’ גם של חברות אחרות. יש סיבה מיוחדת שהעדפת את ה-MTF של מגדל?
    תודה

  • אלי  10/06/2011

    שלום ינון
    שאלה נוספת:
    מבחינת פיזור ההשקעה שהצעת כאן – ת”א 100, אג”ח ממשלתי, מפותחים ומתפתחים – רציתי לשמוע מה דעתך על הוספה לפיזור באמצעות קרן סל/תעודה העוקבת אחר מדד הדיבידנד העולמי (FGD למשל)? האם, מבחינה פונדומנטלית, חלוקת הדיבידנד מעידה על חוסן כלכלי של החברות לאורך זמן, והאם זה יכול להוסיף לערך התיק בשנים של ירידות?
    שוב תודה רבה

  • ינון אריאלי  10/06/2011

    היי אלי,
    כשלחברה יש עודפי מזומנים, היא יכולה לבחור לחלק אותם כדיבידנד למשקיעים או להשקיע אותם לצורך רכישת נכסים שיגדילו את הפעילות שלה בעתיד. אם החברה עושה את זה באופן מושכל, אני באופן אישי מעדיף שתשקיע אותם בעצמה ואז היא תצמח, ומחיר המניה יעלה בהתאם.
    בכל מקרה, מבחינתך חלוקת דיבידנד אינה משנה דבר, מכיוון שמחיר המניה יורד בהתאם לאחר היום הקובע. לכן, אני באופן אישי לא רואה עדיפות לחברות שמחלקות דיבידנדים, אבל אם אתה אוהב כאלו זאת אפשרות.

  • ינון אריאלי  10/06/2011

    הי מיכל,
    תודה על הפרגון.
    אני מכיר את הקרנות של מגדל ולכן יודע שהן אמינות וכוונת החברה להפעיל אותן לטווח הארוך (ולכן הצגתי אותן). לגבי קרנות של בתי השקעות אחרים – איני מכיר.

  • איתן  10/06/2011

    וזה יתרון, כי הקרנות המחקות-עוקבות זהות בהרכבן ביחס למדד שאותו הן מחקות

  • איתן  10/06/2011

    …היתרון : הקרנות המחקות של מגדל אינן גובות דמי ניהול, בינתיים.

  • מיכל  13/06/2011

    שלום ינון
    באנגלית יש ביטוי על עשר השנים האחרונות בשוק ההון: “The lost decade”, העשור האבוד.
    כפי שכבר אמרו כאן השקעה במדדי ארה”ב בעשור האחרון לא הניבה כלום. האם בפיזור שאתה מציע כאן יש כדי להעריך (אני יודעת ששום דבר לא מובטח בשוק ההון..) תשואה טובה יותר מהמק”מ/אג”ח הבטוחות? האם יש פיזור אופטימלי יותר?
    תודה

  • ינון אריאלי  14/06/2011

    היי מיכל,
    לשווקים יש נטיה לחזור לממוצע בטווח הארוך, ולכן העובדה שהשוק האמריקני הניב תשואה נמוכה בעשור האחרון יכולה אולי לרמז על מה שהוא יעשה בעשור הבא. יח עם זאת, אין וודאות שכך יהיה, ולכן כתבתי שעדיף פיזור גלובאלי על פני התמקדות במדד של מדינה ספציפית. ההנחה שלי להעדיף מניות על פני אג”ח היא שמניות מניבות תשואות גבוהות יותר מאג”חים בטווח הארוך. כך היה בעבר ואני מעריך שכך גם יהיה בעתיד, אבל גם כאן יכול להיות שאני אטעה.
    בכל מקרה, עליך להחליט כמה אחוזים מהקרן יושקעו במניות וכמה באג”חים על פי אופייך (כמה תנודתיות את יכולה לסבול).

  • אורי  14/06/2011

    שלום ינון,

    קודם כל תודה על הטיפים והבלוג המצוין!

    בהתייחס למה שכתבת:
    “לקרנות האלו מספר יתרונות בולטים על תעודות הסל הסטנדרטיות, למשל עקיבה מושלמת אחר המדד, דחיית תשלום המס על הדיבידנדים שמחלקות החברות במדד, ובעיקר האפשרות להשקיע באמצעות הוראת קבע.”

    שתי שאלות/הערות:

    1. לפי אתר הבורסה MTF לא מחוייבת לתשלום דיבידנד, אזי מהי כוונתך בהקשר דחיית המיסוי?
    2. כלקוח מגדל, למיטב ידיעתי לא ניתן לתת הוראת קבע לרכישת ק’ נאמנות (אפילו לא שלהם.. לא באורדרנט ולא בקשרי לקוחות.) למרות שבבנק ניתן (אבל אז העמלות גבוהות יותר). מוזר, אך זה המצבי. אשמח לדעת אם יש דרך אחרת.

    שוב תודה על הבלוג,
    אורי

  • ינון אריאלי  14/06/2011

    היי אורי,

    1. בקרן נאמנות אתה משלם את המיסוי על רווחי הון ממכירת ניירות ערך של הקרן או על הדיבידנדים שמשלמות המניות בקרן, רק במועד בו תמכור את הקרן. בתעודת סל, המיסוי יורד מערך התעודה מייד בעת קבלתו.
    2. אני אבדוק את העניין ואעדכן.

  • מאיר  14/06/2011

    שלום ינון
    כשאתה מעמיד את תוכניות החסכון הסטנדרטיות מול תעודת סל על מדד המניות אתה צודק לחלוטין, אולם מה בדבר תוכניות החסכון המיוחדות שמציעים הבנקים – ‘מכשירים מובנים’ (=סטרקצ’רים). העקרון בהם הוא שהקרן מובטחת (נומינלית), ומעבר לקרן אפשר ‘להשתתף’ בעליית המדד בבורסה (אומנם לא ב-100% מהעלייה אבל באחוזים ניכרים).
    למשל, הנה ההצעה של מזרחי:
    https://www.mizrahi-tefahot.co.il/cgi-bin/bvisapi.dll/Mizrahi/navigate/product.jsp?cid=-10181&id=484494265

    מה דעתך על חסכונות כאלה?

  • ינון אריאלי  14/06/2011

    היי מאיר,
    ההנחה הבסיסית מאחורי האסטרטגיה שהצגתי כאן, היא שהמדדים יניבו תשואה שנתית ממוצעת חיובית בתקופת ההשקעה הארוכה. במוצר המובנה שהצגת תקבל לכל היותר 75% מהתשואה הממוצעת, ובגלל אפקט הריבית דה-ריבית זאת תהיה תשואה נמוכה בהרבה מהתשואה שיניבו המדדים. הבנק יודע את זה וגם יודע שבממוצע השוק מניב תשואה חיובית, ולכן זהו מעין טריק שיווקי שנותן לך את ההרגשה שלא תאבד שקל מכספך (באופן נומינלי כמובן), אבל תצטרך להתפשר על תשואה הרבה יותר נמוכה.
    אגב, המוצר המובנה מחייב סכום השקעה של 20,000 שקלים לפחות. לכן, הוא לא מתאים למשקיע כמו זה שדיברתי עליו בפוסט, שיש ביכולתו לחסוך סכום חודשי נמוך הרבה יותר.

  • אביה  15/06/2011

    ינון שלום,
    היה לי חשבון מסחר עצמאי בגאון, הראל ועכשיו אני ב-IBI. אף אחד מהם מעולם לא איפשר הוראת קבע, ושאלתי מספר אנשים בחדרי מסחר. אשמח אם תברר ובאמת יש כזו פונקציה.

    לגבי מיכל, בכל מקרה רצוי לערב אג”ח בתיק, כי אף פעם לא יודעים מתי התנודתיות תיפול כשנרצה להוציא את הכסף. אם בודקים הסתברות מצטברת של ה-Draw Down הנמוך ביותר, ככל שמרכיב האג”ח עולה, ההסתברות ליפול על תשואה שלילית קטן עד כדי תשואה חיובית קטנה. כמובן שהכל זה ענין של איזון, ניהול סיכונים, “תשואה אישית”, ומזל.

    ינון, דבר נוסף. איך אתה מנהל או רושם בפועל את החלק של הילד(ים) מתוך התיק כולו, גם מבחינת מנות חודשיות וגם מבחינת שינוי הערך שלו. אני משער שאתה לא כל חודש מעתיק לאקסל שלך את השינויים…

  • ינון אריאלי  16/06/2011

    היי אביה,
    אני עוקב אחר התיק של הבן שלי באמצעות גיליון אקסל פשוט בו אני רושם כל קניה, מכירה, ודיבידנד שחולק. בנוסף, תיק המניות באתר המניות המנצחות (יש קישור אליו בראש העמוד) הוא תיק ההשקעות שאני מנהל לבן שלי, ולכן כל הפעולות מתועדות גם באתר (וכל החברים שם רואים ויודעים עליהן בזמן אמת).

  • מאיר  20/06/2011

    שלום ינון
    א. על איזה קרן MTF/תעודת סל העוקבת אחר מדד אג”ח אתה ממליץ?
    ב. מצאתי אתר מעניין: http://www.assetcorrelation.com/
    האתר בודק את רמת הקורלציה בין אפיקי השקעה שונים. המטרה היא שהקורלציה תהיה נמוכה כדי שבאמת כל אפיק יוכל לתת עוגן אחר בתיק, וכם אם צד אחד לא יצליח, הצד השני אכן יוכל לאזן אותו. בצורה כזו אפשר לבנות תיק תעודות סל מאוזן כפי שכתבת..
    ג. לגבי מבנה תיק – ישנם כמה תיקי השקעות מפורסמים: Swedrone, Browne, Fully Diversified ועוד. מה דעתך עליהם? (אולי זה רעיון לפוסט שלם שלך בעניין). אשמח לדעת מה אתה חושב.

    תודה רבה

  • ינון אריאלי  20/06/2011

    היי מאיר,
    א. אפשר לבחור בקרן העוקבת אחר מדד משולב של אג”ח ממשלתיות וקונצרניות.
    ב. אתר נחמד. תורת ניהול התיקים המודרנית (MPT) אכן מדברת על הרכבת תיק עם רכיבי השקעה בעלי קורלציה שונה, שיאפשרו תשואה טובה יחד עם צמצום התנודתיות. על הנייר זה יפה, בפועל זה עובד קצת פחות טוב. בכל מקרה, כדאי לגוון.
    ג. שוב, פיזור וגיוון התיק הם דברים חשובים והכרחיים. בכל מקרה, לא ירדתי לסוף דעתך בנוגע לשמות התיקים שציינת – אנא כתוב קישור למקום בו אפשר לראות במה מדובר ואני אסתכל.

  • מאיר  20/06/2011

    שלום ינון
    א. אתה יכול לתת שם של קרן כזו (או תעודת סל)?
    ג. למשל כאן: http://madmoneymachine.com/2010/05/29/lazy-portfolios-thru-may-2010/

    תודה רבה על הזריזות

  • מאיר  21/06/2011

    שלום ינון
    שאלה נוספת:
    כתבת שתעודות/קרנות סל על המדדים המרכזיים אינם גובים דמי ניהול. שאלתי היא: ממה הם מרוויחים אם הם לא גובים דמי ניהול?
    תודה

  • ינון אריאלי  21/06/2011

    היי מאיר,
    א. יש כאן רשימה מלאה של הקרנות האלו https://www.migdal.co.il/He/FinancialWorld/KranotNeemanut/Pages/MTF.aspx .אני לא רואה קרן שמשלבת את אג”חים ממשלתיים וקונצרניים, ולכן תצטרך לקנות שתי קרנות – למשל שקלית ואחת שעוקבת אחר אחד מדדי התל בונד.
    ג. הסתכלתי. לדעתי, אין יתרון מהותי למגוון רחב של תעודות בתיק על פני 2-3 תעודות דוגמאת אלו שציינתי.

  • דיני ניירות ערך  23/06/2011

    היי ינון
    תודה רבה על כל המידע…

  • מאיר  27/06/2011

    שלום ינון
    אחד מהעקרונות המרכזיים של תורת ניהול התיקים (MPT) הוא rebalance – איזון מחדש. כלומר אם אנו מדברים על חסכון ל-20 שנה שמתחיל לדוגמא עם 30% אגחים ו-70% מניות בתעודות סל כפי הפירוט שכתבת, צריך ‘להתקדם’ ככל שהשנים חולפות עד שבתום 20 שנה הוא 100% אגחים.
    אין בזה נסיון להיכנס ולצאת כמו בניתוח טכני אבל יש כאן נסיון לנהל את הסיכון לאורך השנים, ובעצם להיות חשוף למניות רק כאשר יודעים שהזמן פועל לטובתנו, ויש לנו מספיק זמן כדי לתקן כל מיני נפילות. כלומר זה לא buy & hold קלאסי.
    מה דעתך על כך?
    תודה רבה

  • מאיר  27/06/2011

    שאלה נוספת –
    לגבי תעודת סל שקלית על אג”ח מדינה – מה להעדיף לדעתך? צמוד מדד/לא צמוד. ריבית קבועה או משתנה?

    תודה רבה

  • ינון אריאלי  28/06/2011

    היי מאיר,
    אתה בהחלט צודק, אולם מדובר בשינוי הקצאת הנכסים ולא באיזון מחדש (עליו אתה יכול לקרוא כאן למשל: http://bursa4u.com/archives/328 ). לקראת סוף התקופה, כחמש שנים לפני שנזדקק לכסף, כדאי להתחיל ל”נזל” את ההשקעה, כלומר להפחית בהדרגה את הרכיב המנייתי ולהגדיל את רכיב האג”ח (ולקצר את המח”מ שלו).

    לגבי תעודת סל ממשלתית – לדעתי זה לא ישנה.אפשר תעודה עם שילוב של כולם.

  • אביה  28/06/2011

    אני אחזור לפוסט המקורי,
    א. כשקונים תיק לילדים במנות חודשיות, מה השפעת עמלות קניה החודשיות על תשואת התיק לאורך זמן (בעיקר, בהנחה שמוכרים רק פעם בשנה לאיזון)?
    ב. מעניין אותי איך מתחילים תיק השקעות לילד שעכשיו נולד? הסכומים מאוד קטנים בהתחלה
    ג. יש לך תשובה לגבי הוראת קבע בבית השקעות ?

  • ינון אריאלי  28/06/2011

    היי אביה,
    א. אם הקניות הן דרך ברוקר פרטי, העמלה תהיה סביב 0.1%, כלומר לא משהו דרמטי. דרך בנק העמלות יהיו גבוהות הרבה יותר ובנוסף, אם מדובר בסכום חודשי נמוך, תהיה גם עמלת מינימום גבוהה. דברים שבהחלט יפגעו בתשואה.
    ב. הדרך הטובה ביותר היא לעשות מאמצים ולהתחיל להשקיע סכומים גדולים כמה שניתן בשנים הראשונות (אבל עדיין להשקיע את הסכום במנות ולא הכל בבת אחת!). כך החיסכון יגדל יותר בגלל אפקט הריבית דה-ריבית. אם אתה מנהל תיק השקעות לעצמך, תוכל לצרף את החסכון החודשי של הילד לאותו התיק (ככה אני עושה לבן שלי. ראה באתר המניות המנצחות).
    ג. אין בית השקעות שמאפשר את זה. לכן, פניתי לבית השקעות כלשהו והם עובדים על זה ממש בימים האלו. כשייסימו אני אעדכן כאן בבלוג.

  • דיני ניירות ערך  30/06/2011

    אני מבין את העובדה שהבורסה לטווח ארוך רק עולה.
    השאלה היא האם בכל זאת לא עדיף לשים חיסכון לילד במשהו יותר סולידי למקרה ומשהו כזה ישתנה?
    הכלכלות בעולם רק הולכות ונהיות פחות יציבות… אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד 10 שנים…

  • אלי  30/06/2011

    שלום ינון

    אני רוצה להתחיל לחסוך כך ויש לי שאלה פרקטית:
    אתה מציע כאן 4 סוגים של תעודות סל שיש להשקיע בהם במנות קבועות לאורך השנים.
    בפוסט אחר שלך (מה שצרפת בקישור בסוף הכתבה), אמרת שרצוי להשקיע בתוכנית חסכון כזו כמה שיותר, אך לכל הפחות יש לקחת את אותם 165-200 ש”ח שמקבלים בקצבת הילדים מהביטוח הלאומי.
    עד כאן תקציר, כעת השאלה:
    האם אני צריך לקחת את אותם 200 ש”ח ולחלק אותם ל-4, כלומר להשקיע 50 ש”ח בכל אחת מהתעודות? אם כן אז יש בעיה של העמלות – בבית ההשקעות שלי יש עמלת מינימום של 3 ש”ח. תשלום של 3 ש”ח על השקעה של 50 ש”ח זה בעצם 6%, שזה הרבה מאוד! אני בעצם שואל אם יש סכום מינימום שיש לשים בכל תעודה, או שאני צריך 4 ילדים כדי שבכל אחת מסכומי הקצבאות אני אקנה תעודה אחרת :)
    תודה רבה
    אגב, אני מרשה לעצמי לדבר בשם קוראי הבלוג ולברך אותך על הנכונות לענות על כל השאלות (המציקות לפעמים) שאנו מעלים..

  • ינון אריאלי  30/06/2011

    היי אלי,
    עמלת המינמיום הי מכשול. אבל, לחץ על הקישור למעלה “בחרו ברוקר” וראה הצעה לפתיחת חשבון אצל מגדל שוקי הון לחברי האתר בה תשלם עמלות קניה/מכירה של 0.1% בלבד וללא עמלת מינימום. כך תוכל להשקיע גם 50 שקלים בכל תעודה.

    אגב, זה אולי נשמע מוזר, אבל אני נהנה להשיב לשאלות שלכם.

    ועוד אגב, אני עובד בימים אלו על משהו חדש שיסייע לאנשים כמוך להשקיע לילדים שלהם בצורה חכמה ובעלות נמוכה בלבד. כשיהיה מוכן אעדכן בבלוג.

  • ינון אריאלי  04/07/2011

    תשובה לדיני,
    ראשית, הבורסה לא תמיד עולה. יחד עם זאת, בגלל הצמיחה של המדינות והחברות במשק, המדדים נמצאים במגמת עלייה בטווח הארוך. אם אתה מאמין שיהיה שינוי כלשהו בעתיד והמגמה הזו תשתנה, אכן יש היגיון להשקיע גם בניירות “סולידיים” יותר.
    (אגב, אשמח אם תרשום שם אמיתי ולא את שם האתר שלך…)

  • אבנר  04/07/2011

    שלום ינון

    בכמה מקומות ראיתי שאתה ממליץ לפתוח חשבון ני”ע בבית השקעות ולא בבנק. האם תוכל להרחיב מעט על מידת הבטחון שבפתיחת חשבון בבית השקעות? האם הכסף שלי שמור מפני גניבות ומעילות באותה מידה שבבנק או שיש סכנה גדולה יותר בבית השקעות? אני באמת לא מבין גדול בעניין, אבל ‘תחושת הלב’ אצל רוב הציבור היא שהבנק הוא המקום השמור ביותר בשביל הכסף שלי.

    תודה

  • ינון אריאלי  05/07/2011

    היי אבנר,
    ראשית, בשבוע הבא אני ככל הנראה אעלה טור בעניין. בניתיים, חשוב שתדע כי הכסף המושקע אצל בית השקעות יושב בדיוק באותן כספות בבנק בו נמצא חשבון הבנק שלך. יותר מזה – הכסף שלך מוגן אפילו טוב יותר כשהוא מושקע דרך בית השקעות, משום שהוא נמצא בחשבון נאמנות כך שהברוקר אינו יכול לעשות איתו דבר פרט לביצוע הוראות המסחר שקיבל ממך. בבנק כל מזכירה זוטרה יכולה לגעת בו. אם בית ההשקעות יגיע לפשיטת רגל (וזה עדיין לא קרה בישראל, בנק כן פשט רגל), הנאמן יפנה אליך וישאל אותך להיכן להעביר את הכסף וניירות הערך שלך.

  • מרדכי  11/07/2011

    ינון, שלום !
    היכן אני יכול למצוא מחשבון כדי לחשב תשואה של אג”ח ממשלתית .
    לדוגמא אני משקיע 20,000 ש”ח באג”ח לתקופה של 20 שנה מה התשואה שאקבל.
    תודה על הכל
    מרדכי

  • ינון אריאלי  12/07/2011

    היי מרדכי,
    אתה לא צריך מחשבון. באתר של לאומי למשל אתה יכול לראות את התשואה השנתית לפדיון של כל אג”ח ממשלתי שתרצה החל מהיום: http://trade.bankleumi.co.il/trade/net/info/agah/agahList.aspx?pt=3&cboVal=52_2&tabType=3&
    שים לב שמדובר בתשואה השנתית עד למועד הפדיון. אם תמכור את האג”ח באמצע הדרך, תשיג תשואה שונה שלא ניתן כמובן לדעת אותה מראש.

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות