* הביטקיון – המטבע הוירטואלי (או הדיגטלי) הפופולארי, פותח כמעט כל מהדורת חדשות כלכלית, ולכן לא מפתיע שמחירו טס לשמיים ומושך אחריו מיליוני משקיעים שחולמים על התעשרות מהירה.
* האם יכול להיות שטכנולוגיית הבלוקצ’יין עליה מתבסס הביטקיון תתרחב אבל המטבע עצמו דווקא יעלם מהעולם?
* מה יקרה ביום בו הרגולטור יחליט לפזר את ה”חגיגה” הוירטואלית הזו?
* והכי חשוב – האם מדובר במהפכה טכנולוגית-פיננסית מדהימה או בבועה הגדולה ביותר בהיסטוריה שתשרוף את כספם של המשקיעים?
(אם אין לכם סבלנות לקרוא הכל, קפצו לסוף וקראו את השורה התחתונה…)
הקדמה
העיסוק בביטקיון מזכיר לי קצת את סיפור הילדים המוכר בגדי המלך החדשים, בו שני נוכלים תופרים למלך בגדים בלתי נראים, שרק אנשי חכמים יכולים לראות אותם. אמנם, קל יחסית להבין את הרעיון הבסיסי שמאחורי המטבעות הדיגיטליים (הנה למשל הסבר מצוין), אבל מצד שני מעט מאוד אנשים באמת מבינים לעומק איך עובדת הטכנולוגיה שעומדת בבסיסו של הביטקיון (הבלוקצ’יין) והאם היא אכן מתאימה לשימוש המוני, כך שיכול להיות שהמלך בכלל עירום וכל סיפור המטבעות הדיגיטליים הוא באזז אחד זמני ותו לא. מה שמצער, הוא שיש כאלו שכבר מנצלים את התלהבות היתר של העדר, ואנו רואים הרבה חברות שפתאום מצהירות על כניסה לתחום או מנסות לגייס כסף להנפקת מטבעות דיגיטליים חדשים או לסטאראפים שסיכוייהם לשרוד לאורך זמן נמוכים וכספם של המשקיעים ירד לטמיון.
נקודה מעניינת, היא העובדה שמי שרוכש ביטקיון מייד מרגיש כאילו הצטרף למעין “כת” אנטי-ממסדית שחבריה משוכנעים שהם חלק ממהפכה היסטורית, שתלך ותתעצם ותחליף את השליטה של הממשלות והבנקים המרכזיים על הכסף הסטנדרטי. היות ומעולם לא קניתי ביטקיון או כל מטבע דיגיטלי אחר, אני לא חבר בקבוצת הביטקיונרס הזו, ולכן יש שיאמרו שזה מטה את המסקנה שלי לכיוון לא אובייקטיבי. יש בזה משהו, אבל מצד שני מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו שהחזיק מניה וטען שהיא לא אטרקטיבית? באופן דומה, גם מחזיקי הביטקיון משוכנעים שזה “הדבר הבא” ולא מוכנים לקחת בחשבון שאולי הם טועים.
רבים מבלבלים בין שלושה היבטים נפרדים של הדיון: הראשון, האם טכנולוגיית הבלוקצ’יין עליה מתבסס הביטקיון תהפוך לנפוצה מספיק בעולם. השני, האם הרגולטורים (ממשלות ורשויות המס) יאשרו בכלל את השימוש במטבע דיגיטלי. והשלישי, האם דווקא הביטקיון יהיה המטבע שיאומץ על ידינו או שמטבע אחר ייקח ממנו את הבכורה בהמשך. זה מזכיר מאוד את בועת הדוט-קום, שבה מאות מיליארדי דולרים של כספי המשקיעים ירדו לטמיון בגלל שהמניות נסחרו בשוויים מופרזים, אף על פי שכעת, 15 שנה לאחר שהתפוצצה אותה בועה, הרעיונות הטכנולוגיים המרכזיים שהניעו אותה נמצאים בשימוש נרחב כמעט בכל תחומי חיינו. האם גורלו של הביטקיון יהיה זהה לחברות הדוט-קום או שכדאי לרוץ לקנות כבר עכשיו? בסקירה הזו אנסה להשיב על השאלה הזו.
אגב, ברוב הסקירה אזכיר את הביטקיון, אבל רוב הדברים נכונים גם עבור שאר המטבעות הדיגיטליים שקיימים היום.
באופן כללי, מה זה ביטקיון ובלוקצ’יין?
ניסיונות לייצר מטבע דיגיטלי קיימים כבר מסוף שנות השמונים, בעיקר מאחורי הקלעים. התפתחות תשתית האינטרנט וטכנולוגיות מחשוב חדשות אפשרו בשנים האחרונות את פריצת הדרך שהולידה את הביטקיון.
האמת, זה מצחיק שקוראים לזה מטבע (Coin), אבל ביטקוין הוא לא מטבע במובן הרגיל של המילה. הביטקיון הראשון נולד ב-2008 על ידי אדם (או קבוצת אנשים) המכנים את עצמם סאטוֹשי נַקאמוֹטוֹ (Satoshi Nakamoto), ומחזיק אותו מי שיש בידו רשימה ארוכה של מספרים, שנוצרו בתוכנת מחשב המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ’יין. לתוכנה הזאת יש מאפיינים מיוחדים: היא מבוזרת על פני אלפי מחשבים, היא מסוגלת לייצר עוד מטבעות ביטקוין על ידי פתרון של בעיות מתמטיות מתחום ההצפנה הדורשות כושר מחשוב הולך וגובר, והיא מוגבלת ל-21 מיליון יחידות ביטקוין לכל היותר (עד היום נכרתה כמחצית מהכמות הזו).
בהיותה תוכנת מחשב המבוססת על קוד פתוח, אין מניעה ליצור גם מטבעות דיגיטליים אחרים בטכנולוגיה זהה, ואכן כבר יש מאות כאלה, שבולטים ביניהם הם ה- ethereum וה-litecoin .
באופן מוזר, למרות שהביטקיון אמור להיות המטבע של המאה ה-21, די מסובך לרכוש אותו, ולכן אנשים עומדים בתורים ארוכים בכספומטים כדי לקנות יחידות שלו ומשלמים בעבור זה עמלה גבוהה. עוד יותר מוזר, היא העובדה שכנראה גם קשה למכור אותו, בעיקר בסכומים גדולים. יכול להיות שמדובר בחבלי לידה אבל בתקופה שבה השימוש בכסף מזומן דועך ואנו מבצעים את כל הפעולות בכרטיס אשראי ברשת, חייבים להודות שהקשיים האלו נראים מוזרים.
עדיין, תחום המטבעות הדיגיטליים הצליח ליצור באזז אדיר לא רק ברשתות חברתיות, אלא גם במדיה הכלכלית המובילה. היום קשה לפתוח אתר כלכלי או חדשותי ולא לראות בכותרת הראשית משהו על הביטקיון או הבלוקצ’יין. זאת אחת הסיבות שמחירו נסק באלפי אחוזים בשנים האחרונות.
מי מחזיק ביטקיון ולמה הוא משמש?
למרות הזינוק במחיר המטבע, מסתבר שהביקוש אליו לא דרמטי, לפחות לא בכסף גדול. על פי bitinfocharts.com יש בסך הכול 20 מיליון איש שמחזיקים ביטקיון בארנק הדיגיטלי שלהם. מתוכם, רק 920,000 מחזיקים ביטקיון בשווי גבוה מ-10,000 דולר ורק 25 אלף איש מחזיקים ביטקיון בשווי גבוה ממיליון דולר. בארה”ב לבדה יש מעל 15 מיליון איש המוגדרים מיליונרים, כך שמדובר במספר מועט מאוד של אנשים שבחרו להמר על המטבע הדיגיטלי הזה. רוב מחזיקי הביטקיון עושים את זה בשווי נמוך מ-100 דולר, מה שמלמד שהם לא ממש מתכננים לבצע קניות עם המטבע, אלא רכשו החזקה זעירה בו בדומה לקניה של כרטיס לוטו. אין גם יותר מידי עסקים שמאפשרים לשלם על מוצרים באמצעות ביטקיון. במילים אחרות, למי שטוען שמדובר במהפכה כנראה יש כדור בדולח לחיזוי העתיד, כי לפחות כרגע מדובר בקוריוז נחמד שעושה גלים תקשורתיים אבל לא יותר מזה. כדי להיות מהפכה, היקף השימוש במטבע צריך להתרחב עוד הרבה.
בימים אלו נפתח המסחר בחוזים עתידיים על הביטקיון בבורסות ה-CBOE וה-CME בשיקגו. זה אומר שגם המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים יוכלו להמר על שער הביטקוין העתידי מבלי לרכוש את המטבע עצמו. כניסה של המקצוענים עם הכסף הגדול עשויה להיות זו שתיתן דחיפה משמעותית להיקפי המסחר במטבע, אבל יכול גם להיות שאנשי וול סטריט, כרגיל, יעשו מזה כסף על חשבון המשקיעים הקטנים, ואחר כך ירסקו את המחיר למטה.
בסיפור הזה יש כמה דברים מפחידים. אחד מהם הוא העובדה שרוב הביטקיונים מוחזקים על ידי מיעוט קטן מאוד, כנראה חברות כריה גדולות בסין ובארה”ב. בנוסף, מי שככל הנראה מרבים להשתמש בביטקיון הם גופים עבריינים שמוצאים את האנונימיות שלו מתאימה בדיוק למימון הדברים הבלתי חוקיים שהם מבצעים והלבנת ההון שלהם. כך נוצר חור שחור וירטואלי אדיר שמגלגל הרבה כסף מתחת לרדאר של רשויות המס.
מה כל כך טוב בביטקיון שמלהיב את האנשים?
הרוב המוחלט של הכותבים על הביטקיון מתרכזים בשאלה האם כדאי להשקיע בו, אבל רק מעטים מתעמקים ב”למה בכלל צריך את זה?”. את האמת, גם אני לא מצאתי הרבה דברים שמחייבים השקה של מטבע חדש דווקא עכשיו (אשמח אם תעזרו לי בזה בתגובות…). בכל זאת, באתר Coindesk – המקום הפופולארי ביותר לחובבי הביטקיון, מציינים מספר סיבות מדוע צריך את זה, אז הנה הן:
1. הבנקים המרכזיים בעולם איבדו את השליטה בכלכלות העולם. מאז המשבר של 2008 הדפיסו הבנקים המרכזיים בעולם טריליוני דולרים, יורו, ין ועוד, אבל לא מעט כלכלות עדיין לא הבריאו. גם האינפלציה כבר מזמן לא נמצאת בתוך טווח היעד של ממשלות העולם (בין 1%-3%). לטענת חובבי הביטקיון, המטבעות הדיגיטליים הם הפיתרון – העברת השליטה במטבע לציבור עצמו. חייבים להודות שיש בעיה עם תוכניות ההקלה הכמותיות הכל-כך ארוכות שיושמו בעולם, מצד שני, הן עשו את העבודה הן בארה”ב והן באירופה. הבעיות לא נפתרו לגמרי, אבל אני לא רואה איך הביטקיון עוזר להאיץ את הפעילות הכלכלית בעולם.
2. היעדר פרטיות. כל מי שראה את הסרט (המוצלח מאוד) מועדון קרב או את הסדרה Robot (שבה אגב מופיע גם הביטקיון) צריך להתלהב מהמטבעות הדיגיטלים. למה? כי המטבעות אינם מיוצרים על ידי בנקים מרכזיים ופרטי הסליקה אינם עוברים דרך חברות האשראי או הבנקים. לחילופין, הכל פועל על ידי מערכת מבוזרת ואנונימית, כך שפרטינו האישיים ופרטי העסקאות שביצענו חסויים בבלוקצ’יין. אין ספק שזה יתרון עבור האדם הפרטי, השאלה היא האם ממשלות העולם ורשויות המס יאשרו את זה לאורך זמן.
3. זה מהיר. אישור תשלום בביטקוין הוא ככל הנראה מיידי, וזה יתרון. מצד שני, גם סליקה בכרטיס אשראי היא דבר שלוקח שניות בודדות, אפילו בתשלום בינלאומי, כך אני לא רואה יתרון מהותי לביטקיון באספקט הזה.
4. זה זול. העמלות של כרטיסי האשראי או כרטיסי הדביט אינן גבוהות עבור הצרכנים, כך שהעובדה שהעמלה של הביטקיון תרד כמעט לאפס היא לא דרמטית עבורם. מצד שני, עבור סליקה בכרטיס אשראי גובות החברות עמלות סליקה של כמה אחוזים מבעלי העסקים, כך שהמעבר לעמלות זעירות בביטקיון הוא בשורה חיובית מאוד עבורם. עם זאת, לפחות כרגע, עמלת ההמרה של הביטקיון למטבעות הפיאט הסטנדרטיים יקרה מאוד, אפילו יותר מהעמלות שגובות חברות האשראי מהקמעונאים, כך שגם כאן היתרון של הביטקיון עדיין לא בא לידי ביטוי.
5. זה בטוח. הביזור, האנונימיות והקושי לגנוב ביטקיון מעלה את רמת האבטחה של הכסף שלנו. עם זאת, כבר ראינו יותר מפעם אחת כיצד האקרים מתוחכמים מצליחים לגנוב כסף גם מארנקים דיגיטליים של מחזיקי ביטקיון, כך שההגנה על הכסף אינה מושלמת. לשם השוואה, כרטיסי אשראי הם דבר מבוטח, כך שאם מבוצעת עסקה שלא על ידכם בכרטיס האשראי שלכם, החברה תזכה אתכם עבור הסכום שנגנב מכם. אני לא איך אפשר ליישם מנגנון ביטוח דומה במטבעות דיגיטליים שם אין אפשרות לעקוב אחר הכסף.
6. גם אנחנו יכולים לייצר מטבעות בעצמנו. כל אחד מאיתנו יכול לקנות הרבה מחשבים, ללמוד איך לכרות ביטקיונים, ולייצר מטבעות בעצמו. מגניב נכון? בפועל, זאת משימה מורכבת ויקרה מאוד, כך שלכניסה לתחום יש חסם כניסה גבוה מאוד שרק מספר מצומצם של חברות יכולות לעמוד בו. בנוסף, תחשבו על עולם בו צצים מטבעות חדשים מידי יום ושער החליפין שלהם עולה ויורד בחדות. הייתם רוצים לחיות בעולם כלכלי כזה?
למה זה לא טוב?
לצד היתרונות, לביטקיון ולשאר המטבעות הדיגיטליים יש לא מעט חסרונות ומגבלות שמבלי שייפתרו הם לא יוכלו להיהפך למטבעות המיינסטרים.
1. אין רגולציה ואין פיקוח. ביטקיון הוא מטבע מבוזר והעסקאות מבוצעות בצורה אנונימית. זאת בעיה מהותית עבור רשויות המס. הן לא יוכלו לגבות מסים בצורה נאותה, לא יוכלו להשתמש בכסף כדי לבנות תשתיות, לתת שירותי בריאות ציבוריים, לממן את מערכת המשפט הציבורית ועוד. בקיצור, אנרכיה. עם כל הבעיות הפוליטיות-כלכליות שיש בעולם, אני חושב שהמבנה הכלכלי הנוכחי עדיף על מצב כאוטי שכזה.
2. ממשלות העולם והבנקים המרכזיים הופכים ללא רלוונטיים. הם לא יוכלו לשלוט על הכלכלה, לווסת את המטבע ולשלוט על האינפלציה. נכון, מאז המשבר של 2008 הם הדפיסו טריליוני דולרים ורבות ממדינות העולם עדיין לא התאוששו מהמשבר. עם זאת, חייבים להודות שהמצב הכלכלי ברוב העולם התאושש, והאינפלציה בארה”ב וגם בחלקים מאירופה, כבר חזרה לרמה תקינה של סביב 2% בשנה, כך שתוכניות ההקלה הכמותיות עשו את העבודה. הביטקיון לא יכול לעשות את זה, משום שאין גוף מרכזי, ציבורי, שמטרתו לשמור על יציבות כלכלית מקומית או גלובאלית.
3. כל אחד יכול לכרות מטבע דיגיטלי חדש. שמעתם על ה- JPcoin? ובכן, ג’ימי דיימון, מנכ”ל ג’י.פי מורגן אמנם לא מאמין בביטקיון, אבל יכול להיות שיום אחד הבנק שלו דווקא יחליט כן להיכנס לתחום וינפיק מטבע משלו, ה- JPcoin. JPM הוא בנק מוכר ואמין, ולכן יכול להיות שלמחרת בבוקר הביטקיון ימות והעדר ירוץ לקנות את המטבע החדש. שבוע לאחר מכן, גם מארק צוקרברג יחליט להיכנס לתחום וינפיק את ה- FaceCoin. גם גוגל ואפל ירצו להצטרף לחגיגה והבלגאן הכלכלי בעולם יגדל.
4. המחיר תנודתי מידי. אף אחד מאיתנו לא רוצה להחזיק מטבע שיש סיכוי שערכו ירד בחדות למטה בזמן הקרוב וגם אף קמעונאי לא יסכים לקבל תשלום במטבע כזה. היות והמטבע מבוזר ואינו מונפק על ידי בנקים מרכזיים, לא ניתן לווסת או לשלוט על התנודתיות הזו, וזו בעיה. כל עוד מחירם של המטבעות הדיגיטליים ימשיך להיות תנודתי למדי, אף אחד מהם לא יוכל לשמש לקניה ומכירה של מוצרים, למתן הלוואות וכדומה.
5. מספר יחידות מוגבל. ביטקוין, כידוע, מוגבל ל-21 מיליון מטבעות שייכרו לפי ההערכות עד 2140, מה שהופך אותו לנדיר ביחס לפוטנציאל השוק העולמי. לכן, רבים מוכנים לשלם מחיר גבוה כדי לקנות אותו לפני הדד-ליין, וזה דוחף את המחיר למעלה. היות והכוח החישובי להפקת ביטקיון אחד הולך וגדל עם הזמן, כריית ביטקיונים בעתיד תהיה יקרה ונדירה יותר, מה שיכול להמשיך לדחוף את המחיר עוד למעלה. במצב כזה אנשים יעדיפו להחזיק ביטקיון במקום לצרוך או להשקיע בנכסים אחרים, מה שיאט את הצמיחה הכלכלית ויחליש שווקים כמו נדל”ן והשקעות אחרות.
6. כריית ביטקיון היא פעולה שזוללת המון אנרגיה. הזינוק בפופולאריות של הביטקוין מוביל תוצאה הרסנית שמפתחי המטבע כנראה לא חשבו עליה – ייצור המטבע מצריך כמות אדירה של חשמל, משהו שעלול לפגוע במאמצים העולמיים להפחתת השימוש במקורות אנרגיה מזהמים. להבנתי, כוח המחשוב המצטבר של רשת הביטקוין קרוב לפי 100,000 מזה של 500 מחשבי-העל המהירים ביותר בעולם ביחד. לפי ההערכות, כדי לתפעל את הרשת הזו נדרשת צריכת חשמל של כ-31 טרה-וואט-שעה לשנה. זה יותר מצריכת החשמל השנתית של למעלה מ-150 מדינות בעולם. הבעיה היא שצריכת האנרגיה של רשת הביטקוין גדלה בכ-450 ג’יגה-וואט-שעה מידי יום, כך שעד סוף 2019 צריכת החשמל של הרשת הזו תעלה אפילו על צריכת החשמל של ארה”ב כולה. בסוף 2020 צריכת החשמל של הרשת תעבור את צריכת החשמל של העולם כולו. אם אתם לא מאמינים לחישובים האלו, תציצו במאמר הזה. אם זה נכון, אז זה לא רק מפחיד אלא גם הופך את כריית הביטקוינים ללא ישימה בטווח הארוך.
7. מספר טרנזקציות מוגבל בשנייה (Scalability problem). רשת הביטקיון מזכירה מאוד את חבלי הלידה של הברוקרים לפני 30 שנה. כמו אז, גם הרשת אינה מסוגלת לעבד מספר גדול של טרנזקציות בפרק זמן קצר – המקסימום הוא 3.3 עד 7 טרנזקציות בשנייה. לשם השוואה, המערכת של ויזה מסוגלת לעבד 47,000 טרנזקציות בשנייה. זאת מגבלה שלא ניתן לפתור אותה בגלל שבלוק בבלוקצ’יין מוגבל לגודל של אחד מגה בייט. במצב כזה קשה לראות את הביטקיון הופך למטבע המשמש מאות מיליוני אנשים לתשלום ברשת. יש מטבעות דיגיטליים כמו האתריום למשל, בהם צפוי שיפור מסוים במספר הטרנזקציות, אבל היות וגם הם מתבססים על טכנולוגיית הבלוקצ’יין גם הם פועלים תחת המגבלה הבעייתית הזו.
8. ריכוזיות גבוהה מידי של הכסף.7% מתוך מחזיקי הביטקיון מחזיקים ב-96% מהכמות (!), ומדובר בעיקר בכמה חברות כרייה ענקיות הפועלות מארה”ב ומסין. לא בדיוק כלכלת השוק החופשי המהפכנית עליה חלמו מייסדי ואוהדי הביטקיון. המשמעות של רמת ריכוזיות כזו היא מתן כוח לאותם מחזיקי ביטקיון עשירים לבצע מניפולציות במחיר באמצעות וויסות ההיצע. זה מזכיר מאוד את השליטה של קרטל אופ”ק על היצע ומחיר הנפט, וזה דבר לא בריא.
9. לא כל כך פשוט לקנות את הביטקיון ועוד יותר קשה למכור. כדי לרכוש ביטקיון צריך להתקין אפליקציית ארנק דיגיטלי, לפתוח חשבון אצל אחד הברוקים, להזרים לשם כסף מחשבון הבנק שלכם, ורק אז להמיר אותו לביטקיון. גם אם זה נשמע לכם פשוט, זה לא הליך טריוויאלי עבור רוב הציבור. ההוכחה הכי פשוטה לכך, היא העובדה שיש תורים ארוכים ליד כספומטים של ביטקיון. פה לא נגמרות התלאות של מי שקנה ביטקיון. אם הוא רוצה למכור, ובעיקר בסכומים גדולים, הוא נתקל באיטיות ובכישלון של רשת הביטקיון בהמרת המטבעות לכסף סטנדרטי, ולעיתים גם נתקל בסירוב של הבנק שלו להעביר את הדולרים בחזרה לחשבון (מסיבות של חשש להלבנת הון). כרגע, זרימת הכסף העיקרית היא אל הביטקיון ובסכומים של 1-100 דולרים לאדם, כך שרוב האנשים לא נתקלים בסוגיית המכירה, אבל אם וכאשר המגמה תתהפך, צוואר הבקבוק על רשת הביטקיון יכול להוביל להתרסקות חדה מאוד שלו למטה.
10. גם ביטקיון אפשר לגנוב. למרות המורכבות החישובית-טכנולוגית, מסתבר שגם מהארנקים הדיגיטליים שלכם אפשר לגנוב. לאחרונה, אנו רואים יותר ויותר פריצות לאתרי כריית מטבעות וברוקרים וגניבת כסף מהם. לעומת זאת, מתי בפעם האחרונה פרצו לחשבון הבנק שלכם וגנבו משם כסף? יש עוד בעיה – אם במקרה איבדתם את הכתובת הייחודית של הארנק שלכם, המורכב מ-26-35 אותיות ומספרים, לא ניתן לשחזר אותה, כך שכספכם ירד לטמיון.
11. קרקע פורייה להונאות. כשאתם קונים באיביי או אמזון ומשלמים בכרטיס אשראי או בפייפאל, אתם בטוחים – אם לא תקבלו את הסחורה תקבלו את כספכם בחזרה. בביטקיון קשה לי להאמין שמישהו יבטיח את זה היות והעברת התשלום היא אנונימית ולא משאירה תיעוד גלוי (המוכר שיקבל את הכסף יעביר אותו מייד לארנק אחר ואז אי אפשר להחזיר את הכסף בחזרה לקונה). זה מהווה פתח להונאות.
12. גן עדן לפושעים וסוחרי סמים. כאמור, הכל בביטקיון אנונימי, מתחת לראדאר של הרגולטור, ולכן זאת פרצה גדולה מאוד לגורמים עבריינים ומלביני הון. קשה לי להאמין שהרגולטור יאפשר את זה לאורך זמן.
13. מספר המשקיעים במטבע גדול בהרבה ממספר המשתמשים בו לצריכה. זה מזכיר את בועת החוזים העתידיים על הסחורות ב-2008, שכולנו זוכרים כיצד היא התפוצצה כאשר מחירי הסחורות צנחו. כל מי שמחזיק ביטקיון צריך לקחת בחשבון שההשקעה שלו היא בסיכון גבוה מאוד-מאוד.
14. הכסף ה”טיפש” מתחיל להתפתות בהמוניו להשקיע במטבע. לאחרונה, מסתמן שהבאזז סביב המטבעות הדיגיטליים מוביל מעל 100,000 איש ביום לרכוש ביטקיון לצורך השקעה. חלק מהמהמרים האלו מוכרים נכסים ואפילו לוקחים הלוואות כדי לקנות ביטקיון, הכל כדי להשתתף בחגיגה. כבר ראינו בעבר איך דברים כאלו מסתיימים.
15. יש המון מטבעות דיגיטליים נוספים. הביטקיון לא לבד, יש עוד הרבה מטבעות דיגיטליים אחרים המתבססים על אותה טכנולוגיית בלוקצ’יין. מי מבטיח שדווקא הביטקיון ישרוד לאורך זמן? בנוסף, זה מצב אבסורדי – לא יכול להיות שכל אחד מאיתנו יוכל לייצר מטבע חדש מידי יום לפי רצונו. לאחרונה, הרבה חברות מנצלות את המצב ומגייסות כסף בהנפקות לא מפוקחות כדי לממן את הפיתוח של עוד מטבעות חדשים, כך שהבעיה הולכת ומחריפה.
אני יכול להמשיך עם עוד הרבה חסרונות ובעיות, אבל אני חושב שהבנתם את הרעיון…
עד מתי יכול מחיר הביטקיון להמשיך לעלות?
זאת אמרה ידועה שכאשר נהג המונית מדבר איתך על השקעה במשהו, כנראה שהמשהו הזה הוא בועה. מדובר בתופעה פסיכולוגית מוכרת הנקראת FOMO (Fear Of Missing Out), הפחד לראות את החברים שלך מרוויחים מהשקעה שאתה לא עשית. זה בדיוק המצב בביטקיון. כולם מדברים עליו – בחדשות, ברחוב, בארוחות ערב ואיפה לא. זה עדיין לא אומר שהמחיר של הביטקין לא יכול להמשיך לעלות למעלה, אבל זה מרמז שיש כאן תמחור יקר.
בכל זאת, לפחות כרגע, יש בסך הכול כ-20 מיליון איש המחזיקים ביטקיון, רובם כאמור בסכומים זעירים של 1-100 דולר, כך שנראה כי לבועה הזו יש עדיין לא מעט מקום להתנפח, בייחוד אם הכסף הגדול יותר מוול סטריט יחליט להצטרף לתחום (וזה יכול לקרות כעת לאחר תחילת המסחר בחוזים עתידיים על הביטקיון בבורסות הסחורות בשיקגו). בנוסף, צריך לזכור כי ככל שנכרים יותר ביטקיונים כך נשארים פחות ביטקוינים עתידיים אפשריים וגם קשה יותר לייצר ביטקיון חדש, ולכן, לפחות על הנייר, הביקוש אליהם יגבר והמחיר עשוי לעלות ביחד איתו.
רוח גבית נוספת לביטקיון יכולה להגיע מכיוון סין. סין נמצאת בצרות פיננסיות (האטה בצמיחה, בועת הלוואות אדירה ובועת נדל”ן) וכדי להקל את הבעיות השלטון הסיני כבר הראה יותר מפעם אחת שהוא ערוך גם למלחמת מטבעות באמצעות פיחות היין. סין עשויה לאמץ את הביטקיון ולעודד את השימוש בו כדי להעלות את ערכו ולהחליש את הדולר. כך היא תחליש את הכלכלה האמריקנית ותוכל ליטול ממנה את הבכורה. לממשלת סין אינסוף משאבים כספיים, כך שאם הם באמת ירצו לחזק את הביטקיון, מחירו ירקיע לשמיים. זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל זה תרחיש אפשרי בעתיד הרחוק יותר.
מה המחיר הכי גבוה אליו יכול להגיע הביטקיון?
מי שרוצה באמת לחלום יכול לדמיין כמה יהיה שווה הביטקיון אילו הוא יחליף את כל הכסף בעולם. ובכן, לפי ההערכות, סך הכסף הנגיש (Narrow Money) בעולם הוא כ- 36.8 טריליון דולר, ואם 21 מיליון הביטקוינים שיהיו בסוף תהליך הכרייה יחליפו את כולו, כל מטבע יהיה שווה בערך 1.75 מיליון דולר. זה פי 87 ממחיר המטבע הנוכחי (כ-20,000$).
אבל, מה הסיכוי שאוכלוסיית כל העולם תשתמש רק במטבע אחד? כנראה שלא גבוה. אם למשל נניח שהביטקיון יחליף כסף בהיקף דומה להיצע הכסף בארה”ב, כ- 3.1 טריליון דולר, כל מטבע יהיה שווה בסוף התהליך 147 אלף דולר, כלומר “רק” פי 7.4 מהמחיר הנוכחי. במילים אחרות, מי שרוצה לחלום מוזמן לעשות את זה, אבל בתרחיש סביר לביטקיון כבר אין אפסייד פנומנאלי כמו שהיה לו לפני כמה שנים.
מה יכול להפיל את מחיר הביטקוין?
1. הרגולטור. לאורך זמן ובהיקפים גדולים, לא הגיוני שממשלות, בנקים מרכזים, רשויות המס ורשויות החוק יאפשרו שימוש באמצעי תשלום שלא ניתן לפיקוח ולא ניתן לבדוק את סכום המס שצריך לשלם עבורו. זה יהיה הסוף של השלטון הדמוקרטי-כלכלי בעולם כפי שאנו מכירים אותו. כרגע, למרות הרעש התקשורתי, הביטקיון הוא טיפה בים הכסף בעולם, אבל אם זה יתעצם הרגולטור יכול בן רגע לאסור את השימוש בו ומחיר הביטקיון יקרוס לאפס.
2. עלייה של מטבע דיגיטלי אחר. הביטקיון היה הראשון ולכן הוא צבר פופולאריות כה גדולה, אבל מצד שני הוא גם סובל מכל חבלי הלידה שמטבעות אחרים אולי לא סובלים מהם. לכן, יכול להיות שטכנולוגיית הבלוקצ’יין עצמה תהפוך למיינסטרים, אבל הביטקיון יאבד את הבכורה למטבע אחר. בנוסף, כפי שאמר וורן באפט, הביטקיון היום הוא למעשה הצ’ק של לפני 30 שנה. בעוד כמה שנים כבר יכול להיות שהמטבעות הדיגיטליים יהיו כה נפוצים שעל הזכות להחזיק ביטקיון נשלם כמה דולרים בודדים בלבד, כמו שעולה היום להדפיס פנקס צ’קים.
3. השקת מטבע דיגיטלי על ידי בנקים מרכזיים או בנקים ציבוריים. בסדרה מר רובוט, שולט בעולם הפיננסי קונגלומרט ענק בשם E-Corp, ולאחר הקריסה של המערכת הבנקאית בעולם (סליחה על הספויילר…), הוא מקבל אישור מהרגולטור להתחיל להנפיק מטבעות דיגיטליים (E-Coins), שכל יחידה שלהם שווה 1 דולר. כמובן שבתמורה לאישור הוא מאפשר לרגולטור גישה חופשית לכל המידע על הטרנזקציות שמתבצעות במערכת. בסדרה, זה הורג את הביטקיון, וגם בעולם האמיתי, בעתיד, זה יכול לקרות. גם בתרחיש הזה, טכנולוגיית הבלוקצ’יין תאומץ אבל הביטקיון עצמו יעלם.
4. מניפולציות על המחיר מצידם של משקיעים מתוחכמים. תחילת המסחר בחוזים עתידיים על הביטקיון בבורסות הסחורות בשיקגו מכניסה את המשקיעים המוסדיים, קרנות הגידור והמשקיעים המתוחכמים לתחום. לגופים האלו יש אינסוף כסף, כך שהם יכולים לבצע כל העולה על רוחם עם המטבע – להעלות או להוריד אותו כרצונם. לרוב, הם מרוויחים וציבור המשקיעים הקטנים מפסיד.
5. הגדלת היצע הביטקיון על ידי חברות הכרייה. כאמור, חברות הכרייה מחזיקות ברוב המטבעות ולכן, אם ירצו, הן יכולות לצמצם את ההיצע בשוק ומחיר הביטקיון יעלה או להאיץ את קצב כריית המטבע כדי לגרוף יותר רווחים, ואז המחיר ירד.
6. פריצה של טכנולוגיה משופרת מזו של הבלוקצ’יין. למען האמת, יש כזו והיא נקראת Hashgraph. גם לה יש מגבלות, אבל היא פותרת הרבה מהבעיות שיש בבלוקצ’יין, בעיקר בנושא ה- Scalability, המהירות והעמלות הגבוהות. ה-Hash אינה קוד פתוח כמו הבלוקצ’יין, היא מוגנת בפטנט, ולכן יכול להיות שהרגולטור יעדיף לאשר שימוש נרחב בה ולא בבלוקצ’יין המבוזר והאנונימי.
שורה תחתונה: לקנות או לא?
במילה אחת: לא.
בקצת יותר מילים: כל מסקנה שאכתוב כאן לגבי עתידם של הביטקיון או הבלוקצ’יין תהיה בגדר ניחוש. אף אחד לא באמת יודע מה יקרה בהמשך. בכל זאת, זה מגעגע כמו ברווז ונראה כמו ברווז, אז זה כנראה ברווז, כלומר הביטקיון הוא בועה. לא הגיוני שמחירו של “משהו” יעלה סתם כך מבלי שתהיה הבנה מעמיקה של ההשלכות שלו, הבעיות שהוא יוצר, המגבלות הרבות שיש לו, הסיכון שהוא לא יבשיל בקנה מידה גדול, ובעיקר מה השווי האמיתי שלו. כולנו מכירים מה קורה לבועות – במוקדם או במאוחר הן מתפוצצות, ושזה קורה זה מאוד כואב.
אני באופן אישי לא מחזיק ביטקיון ולא מתכוון לקנות. יכול להיות שאפספס את המהפכה הכי חמה בהיסטוריה, אבל אני מעדיף להתמיד בעיקרון של לא לקנות משהו שאני לא מבין עד הסוף את המודל העסקי שלו ומה השווי ההוגן שלו, ובביטקיון אני לא יודע את התשובות לשאלות האלו (במניות בתיק שלי אני יודע היטב כמה הן שוות ומה הסיכונים…).
אם בכל זאת החלטתם להשקיע בתחום מטבעות הקריפטו לטווח הארוך (משהו שאני לא ממליץ עליו אבל ההחלטה היא תמיד שלכם), הגבילו את ההשקעה שלכם למקסימום 1% מההון שלכם, כלומר סכום כספי שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד. בנוסף, לדעתי דרך מושכלת להיחשף לתחום היא על ידי חלוקת כספי ההשקעה בין מספר רחב של מטבעות דיגיטליים. אל תשימו את כל הביצים על הביטקיון – אף אחד לא מבטיח שהוא יהיה המטבע המנצח בעתיד. לחילופין, בנו סל של מטבעות דיגיטליים, בדומה לרכישת תעודת סל על מדד מניות רחב, וכך תקבלו חשיפה לתחום ופיזור סיכונים רחב יותר.
