התיק של ינון

האם כספי הפנסיה שלכם בידים טובות ?

16/01/2012 • ינון אריאלי
האם כספי הפנסיה שלכם בידים טובות ?

כולנו יודעים שלא חכם לשים את כל הביצים בסל אחד. זה נכון להרבה תחומים בחיים, ובוודאי בעולם ההשקעות, שם פיזור הנכסים על פני הגלובוס הוא אחד העקרונות החשובים ביותר. למרבה הפלא, אם הייתם בודקים בתחילת 2011 את הרכב הנכסים של מרבית המשקיעים המוסדיים בארץ, מנהלי ההשקעות שמנהלים את מיטב כספנו וחסכונותינו באמצעות קרנות הנאמנות וקופות הגמל שבניהולם, הייתם מגלים כי הם לא ממש מיישמים את העיקרון הזה.

תופעת הטיית הביתיות הזו – העובדה שהמשקיעים מקצים את רוב השקעותיהם לניירות ערך מקומיים, אינה חדשה. היא קיימת בכל העולם, אבל בישראל היא חזקה במיוחד. לפי הנתונים של בנק ישראל, משרד האוצר והרשות לניירות ערך, המשקיעים הישראלים נהגו להקצות בעבר פחות מ- 10% להשקעות מעבר לים. במבט אחורה, יש שיטענו שהקצאת נכסים גבוהה יותר לחו”ל היא מיותרת, שהרי השוק הישראלי הניב תשואות מרשימות, גבוהות בהרבה משווקים מפותחים מרכזיים.

מצד שני, אולי אתם לא זוכרים, אבל בעקבות פרוץ האינתיפאדה ב- 2002, השוק הישראלי צלל ביותר מ- 40% לאורך אותה שנה לעומת השווקים בחו”ל, שאפילו לא ידעו על מה שהתרחש כאן. מי מבטיח לנו שזה לא יחזור בעתיד? ואכן, הסיכונים הגיאו-פוליטיים החמורים באזורנו והתלות הגדולה של ישראל בתמיכה האמריקנית ובייצוא לארה”ב ולאירופה, לא נעלמו, והם הגורמים שהבריחו את המשקיעים הזרים מהשוק הישראלי בשנה האחרונה. יותר מזה, הממדים הקטנטנים של שוק ההון הישראלי, הן המנייתי ובוודאי הקונצרני, מגבילים מאוד את מגוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני המשקיעים המוסדיים, שיש בידם סכומי כסף גדולים שצריכים להיות מושקעים איפשהו. האם למשקיעים המוסדיים סוף-סוף נפל האסימון והם החלו להשקיע יותר מעבר לים, ואם כן, האם הם יצאו לחו”ל בזמן המתאים?

ובכן, בקופות הגמל (פנסיה והשתלמות) המובילות בארץ, נראית מגמה מובהקת של עלייה בשיעור הניירות הזרים. אם עד לפני שנה שיעור הקצאת הנכסים לחו”ל היה נמוך מ- 10%, בסוף 2011 הוא זינק לסביבות 20%. בין החברות הבולטות בשיעור הקצאת הנכסים הגבוה לחו”ל אפשר למצוא את אלטשולר שחם, שידועה בפיזור נכסים רחב והקצתה כ- 40%-45% מנכסיה לחו”ל, ואת מגדל והראל, שהקצו גם הן בין רבע לשליש מהנכסים בחלק מהקופות אל מעבר לים. פרט אליהן, שיעור הקצאת הנכסים אצל בתי השקעות אחרים עדיין נמוך בהשוואה למקובל במדינות מפותחות דומות ואפילו גדולות מישראל.

נקודה מעניינת נוספת, היא הגידול בשיעור החשיפה למטבע חוץ. במקרים רבים, הקופות מעדיפות לבצע הגנות מטבעיות על השקעותיהן על מנת להתגונן מהיחלשות בשער המטבע הזר מול השקל. בשנה האחרונה, המשקיעים המוסדיים הגדילו את רכיב ההשקעות בחו”ל שאינו מוגן, ולכן שיעור החשיפה למט”ח גדל.

בצד של קרנות הנאמנות התמונה מורכבת יותר. אמנם, מסתמנת עלייה בשיעור הקצאת הנכסים לחו”ל, אבל מרבית הקרנות עדיין מתרכזות בעיקר בישראל. עדות לכך ניתן לראות בהרכבן של הקרנות הגמישות, שמדיניות ההשקעה שלהן מאפשרת להן בדרך כלל להשקיע בכל מה שעולה על רוחן. מרביתן נמצאות בפוזיציות מנייתיות גבוהות יחסית, כאשר רכיב המניות הישראליות גבוה בהרבה משיעור המניות הזרות. מה שכן, אם לפני שנה גם ההשקעות המנייתיות של הקרנות מעבר לים היו למעשה בחברות ישראליות (מבין עשר ההחזקות הזרות הגדולות ביותר של קרנות הנאמנות, 8 היו מניות דואליות), היום, יש רק מניה דואלית אחת ברשימה הזו. המסקנה היא, שהקרנות שכן השכילו לצאת להשקעות בחו”ל, מחזיקות בנכסים זרים באמת ולא ב”כאילו”.

האם החוסכים יכולים לישון בשקט לאור הגדלת הפיזור המסתמנת אצל מנהלי ההשקעות? מצד אחד כן – התלות בתנודתיות ובסיכונים של המשק הישראלי מצטמצמת. מצד שני, לא בטוח שזהו העיתוי הנכון להגדיל את החשיפה לחו”ל על חשבון החשיפה למשק הישראלי. נכון שהמשק הישראלי מאט, עם זאת כולנו שומעים על המשבר החמור בגוש האירו, על ההתאוששות האיטית מידי של ארה”ב, ועל הבעיות ההולכות ומתגברות בשווקים המתפתחים (למשל, בועת נדל”ן קשה בסין, אינפלציה גבוהה במדינות מתפתחות רבות ועוד). דווקא עכשיו, לאחר ירידות משמעותיות ב- 2011, שוק המניות הישראלי נראה זול יותר מהשוק האמריקני למשל. בנוסף, סביר להניח שהריבית בארץ לא תרד בשיעור חד מידי, ולכן האג”ח הממשלתיות ימשיכו להניב תשואות גבוהות יותר מאחיותיהן במדינות מפותחות אחרות. גם באפיק הקונצרני, למרות החסרונות הרבים שלו, נפתחו לאחרונה מרווחי התשואות מעל האג”ח הממשלתיות המקבילות, ומתחילות לצוץ אגרות מעניינות (אם כי להערכתי המרווחים יתרחבו עוד בשנה הקרובה).

בסופו של יום, השורה התחתונה מעודדת – המגמה המסתמנת של הגדלת שיעור הקצאת הנכסים של המוסדיים לחו”ל היא מבורכת. עם זאת, צריך לזכור כי היציאה לחו”ל, ובמיוחד בתחום האג”חי, כרוכה בעקומת לימוד מסוימת, ולכן סביר להניח שיעבור עוד זמן מה עד שמרבית בתי ההשקעות יתמקצעו בצורה משביעת רצון בבחירת ההשקעות המתאימות מעבר לים.

גילוי נאות: לא מחזיק. הכתבה התפרסמה גם באתר ביזפורטל.

דיון

  • אורנה  03/07/2012

    היי,
    1. מהם 2 הקרנות הגדולות ביותר? ומה יתרת הנכסים בהם?
    2. באיזה קרן היית ממליץ לי לבחור ומדוע?
    3. מי המובילה עפ”י מדד שארפ?

    מחכה לתשובתך. תודות, אורנה.

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות