התיק של ינון

האם להקשיב לאנליסטים?

18/12/2008 • ינון אריאלי

ניהול תיק מניות רווחי, כרוך בהשקעת זמן רב בחיפוש מתמיד אחר חברות ובחינה מקיפה של נתוניהן הפיננסים ופעילותן לצורך הערכת מידת האטרקטיביות של ההשקעה בהן. משקיעים עסוקים רבים, המבינים שלא ישיגו את מבוקשם באמצעות השקעה בקרנות נאמנות, מקצרים את התהליך על ידי השענות עיוורת לעיתים על המלצות אנליסטים, המספקים למשקיעים אינפורמציה בסיסית על רשימה מצומצמת של מניות והערכה לגבי מידת האטרקטיביות שלהן.

למרות שמחיר המניה בטווח הארוך אכן נגזר מהערך האמיתי של החברה, הפופולריות של דירוגי האנליסטים הפכה להיות כה גדולה, שהם יכולים להקפיץ את מחירה של מניה לשמים או להוריד אותה שאולה במשפט אחד. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונה העיוורת של משקיעים רבים מידי בהמלצות אלו, בעוד חלק נכבד מהמלצות האנליסטים אינן אובייקטיביות אלא נאמרות מתוך ניגוד אינטרסים שלא בהכרח יטיב עם אלו שיבחרו להשקיע על פיהן.

הצד הקונה – אובייקטיבי, אך לא תראו את זה

כמו כל דבר בחיים, גם האנליסטים מתחלקים לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, הם אנליסטים מהצד הקונה (Buy-Side) המועסקים על ידי חברות השקעות גדולות כגון קרנות נאמנות, קרנות גידור או חברות ביטוח וממליצים להם על רכישת ניירות ערך אטרקטיביים עבורם. אנליסטים אלו מתמקדים בעיקר במחקר על חברות מתחום מצומצם המעניין את הלקוח שלהם ומציגים את סקירותיהם בפני הלקוח בלבד ואינם חושפים אותם לציבור המשקיעים הרחב.

המלצות אנליסטים מהצד הקונה עשויות להיות ההמלצות האובייקטיביות ביותר, היות והן מהוות את הבסיס להשקעות של מיליונים ולעיתים אף מיליארדים של דולרים של חברות השקעות. למרות זאת, המלצות אלו אינן מפורסמות במרבית המקרים בפני הציבור הרחב, ולעיתים ימסרו רק בעבור תשלום כספי. נוסף על כך, אנליסטים מהצד הקונה מתרכזים בדרך כלל בהמלצות על חברות מסקטור מצומצם מאוד, ולכן חשוב יהיה לקרוא סקירות של מספר אנליסטים על מנת שלא לשים את כל הביצים בסל אחד. מימדיהן העצומים של מרבית חברות ההשקעות מובילה גם לכך שאנליסטים אלו מתעלמים כמעט לחלוטין מחברות בעלות מימדים בינוניים או קטנים, שעשויות להיות אטרקטיביות הרבה יותר עבור המשקיע הממוצע.

הצד המוכר – המשוחדים

הקבוצה השניה מורכבת מאנליסטים מהצד המוכר (Sell-Side) המועסקים על ידי חברות ברוקראז’, בנקי השקעות וגופי השקעות אחרים המרוויחים את לחמם מפעולות המסחר של לקוחותיהם. לאור זאת, אנליסטים אלו מפרסמים את סקירותיהם בחינם בפני לקוחות החברה ולעיתים רבות גם בפני ציבור המשקיעים כולו, על מנת לעודד אותם לרכוש מניירות הערך המסוקרים.

אנליסטים אלו נתקלים במקרים רבים בניגוד אינטרסים חריף בבואם לכתוב את המלצותיהם. ברור למשל כי אנליסט המועסק בגוף השקעות המנפיק לראשונה את מניותיה של חברה מסויימת, יסקור את החברה בהמלצה חיובית למדי בשל רצונו לסייע להנפקה מוצלחת של מניותיה, שיוביל לרווח גדול יותר לגוף ההשקעות. אנליסטים אלו גם נוטים לעיתים לפרסם המלצות חיוביות מידי על חברות שאינן אטרקטיביות באופן יוצא דופן, על מנת לרצות את החברות אותם הם מסקרים וכדי למשוך חברות נוספות לבקש להיסקר על ידם.

העצמאים – מעניין, אבל בזהירות

לקבוצה האחרונה משתייכים אנלסיטים עצמאיים שאינם מועסקים על ידי חברת השקעות כלשהי, ולכן מתיימרים לתת המלצות אובייקטיביות לחלוטין. למרות זאת, הם מקבלים תשלום מהחברות אותן הם מסקרים או על ידי מכירת הסקירות שלהם למעוניינים בכך. ברור כי אנליסט המקבל תשלום מהחברה המסוקרת בהתאם להיקפי ההשקעות החדשים במניותיה, יבחר, או יאלץ, לסקר אותה באור חיובי גם אם אין היא כזו הלכה למעשה.

במקרים רבים חברות ההשקעות המעסיקות אנליסטים מחזיקות בעצמן במניות החברות המסוקרות. אנליסטים כאלו יתקשו לכן לתת המלצות שליליות על אותן החברות ודעתם תיהיה משוחדת לטובה מפני שהדבר עלול לפגוע ברווחיהם.

לקרוא או לא לקרוא?

הרשות לניירות ערך אמורה אמנם לפקח על המלצות האנליסטים ולהתערב במקרה של ניגוד אינטרסים, אך למעשה חוק ניירות הערך הוא נטול שיניים בעניין זה ואינו מגביל המלצות שכאלו במידה והממליץ מצהיר על ניגוד האינטרסים בסיום הסקירה. לאור זאת, אם החלטתם לקרוא סקירת אנליסט כלשהי, התחילו מסופה וקראו תחילה את הגילוי הנאות על מנת להבין אם קיים ניגוד אינטרסים מסויים. לאחר מכן בדקו האם החברה המעסיקה את האנליסט מחזיקה בניירות הערך המומלצים בסקירה. גם לאחר בירור מקיף שכזה, לא תדעו בוודאות כי הסקירה אובייקטיבית לחלוטין, אך תגדילו את הסבירות לכך.

פרט להמלצה עצמה, סקירות אנלסיטים גם מציגות בדרך כלל פירוט נרחב על פעילות החברה, ניתוח פיננסי, הערכות לקצב צמיחתה, נתונים על השוק בו היא פועלת ועוד עובדות אשר עשויות להיות מועילות עבורכם ויכולות לסייע לכם בעריכת המחקר העצמאי שלכם על החברה.

אז האם לקרוא סקירות אנליסטים? ובכן, על פי וורן באפט ומשקיעי ערך רבים אחרים, קראו סקירות אנליסטים רק כאשר אינכם מוצאים את מדור הסטירה בעיתון. יש בזה הגיון רב.

דיון

  • אייל  10/09/2010

    ינון שלום ושנה טובה!!-בפתח דברי רציתי להודות לך מאוד על באתר ה”מדהים הזה” !!!-כל הכבוד לך על היוזמה והנכונות לפתוח לכולם את הידע הכמוס הזה שנמסר לציבור רק בקורסים יקרים או שמור בבלעדיות למנהלי תיקים.-סוף סוף אחרי חיפושים אין ספור באינטרנט אחר מידע שכתוב בבהירות ובפשטות מובנת מצאתי אותך-ועל כך מגיע לך צל”ש !!!-יש לי 3 שאלות אליך..
    בקריאת דוח רווח הפסד כתבת שעל מנת לברר את מידת הרוחיות והצמיחה של חברה יש לבחון נתוניה ב 4 רבעונים אחרונים,נתת דוגמא מצויינת לחישוב..אבל חסר לי הסיום!!- מה בדיוק עושים עם תוצאות אלה? ולמה משווים אותם? כנ”ל בדו”ח תזרים מזומנים…

    • ינון אריאלי  11/09/2010

      היי אייל,

      תודה על הפרגון, אני שמח שהתכנים באתר שימושיים עבורך.

      אני מניח שהשאלות שלך מתייחסות למדריך לקריאת הדוחות הפיננסים. מדריך זה מטרתו העיקרית ללמד אותך כיצד לקרוא את הדוחות, והוא חלק ראשון מסדרה של מדריכים שיסייעו לך להבין כיצד לנתח חברה באמצעות הדוחות הכספיים (המדריך הבא יהיה כיצד לנתח חברה באמצעות הדוחות ויעלה בעתיד). לגופו של עניין, בשביל לברר את הצמיחה ואת הרווחיות של החברה לא מספיק לבדוק רק את 4 הרבעונים האחרונים, אלא יש צורך לבדוק את התוצאות הפיננסיות של החברה כמה שנים אחורה (כמה שיותר יותר טוב). למשל, אם תסתכל על ההכנסות של חברת טבע, תראה כי בממוצע שנתי היא צומחת בקצב של כ- 23%, למרות שבארבעת הרבעונים האחרונים צמחה בקצב נמוך יותר, ובנוסף היא שומרת על רווחיות (שולי רווח) קבועה פחות או יותר לאורך השנים.

      הנושא הזה הוא מורכב במקצת, אבל אני מאמין שמדריך עתידי שאכתוב בנושא יסביר את עקרונות הניתוח הללו בצורה טובה (מעבר לכך, אם זה מעניין אותך, אני גם מעביר קורס מקיף בנושא, תוכל לראות פרטים נוספים כאן: http://www.macademy.co.il/classes/capital-markets-advanced/ ).

  • אייל  10/09/2010

    המשך—אשמח להשלמת ההסבר..
    2-בסוף ההסבר לדו”ח תזרים המזומנים בסעיף “מזומנים נטו שנבעו מפעילות שוטפת” ..-לא ברור לי מהיכן המספרים הללו
    40,218-30,542+23,262=……”כפי שהוצגו בסעיפים הקודמים”…
    למה בדיוק הכוונה?
    אודה לך אם תוכל להרחיב בהסבר
    תודה..

    • ינון אריאלי  11/09/2010

      היי אייל,
      המספרים היו של סעיף אחר בטעות. תיקנתי את העניין. תודה על תשומת הלב.

  • אייל  10/09/2010

    המשך — שאלה אחרונה–
    האם תוכל לתת הסבר בנוגע לרובריקה של “הדוחות הפיננסים” של החברות באתר של “לאומי טרייד” לדוגמה..
    האם המידע ששם מספיק כדי לבחור או לשלול חברה בגדול מבלי שיהייה הצורך להכנס לשלושת הדוחות באתר “מאיה”של הבורסה-כי הרי הנתונים רשומים לנו ב”לאומי טרייד” במרוכז…
    אשמח אם תוכל בבלוג להתייחס לאופן קריאת הנתונים גם מאתר זה של “לאומי טרייד” ..ומה כן אנו יכולים ללמוד מנתונים אלו המקובצים שם..
    תודה גדולה לך איש יקר..ושנה מעולה!!!

    • ינון אריאלי  11/09/2010

      היי אייל,

      באופן כללי, המקום הטוב והאמין ביותר לראות את הנתונים של הדוחות הכספיים הוא מתוך המקור עצמו, המופיע ב”מאיה”. האתר של בנק לאומי הוא אתר מצוין, אולם מוצגים שם רק תמצית של הנתונים הפיננסים של החברה (לגבי האמינות של הנתונים איני יודע אבל אני מניח שהיא גבוהה). אני באופן אישי מחבב מאוד את מערכת הגרפים של האתר של בנק לאומי ואת האפשרות לראות את תנועות בעלי העניין (בקטגוריה “בעלי עניין”).

      שנה מצוינת גם לך!

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות