התיק של ינון

לנצח את השוק בעזרת שיטת אושונסי

17/01/2013 • ינון אריאלי

האם אתם מאמינים שאפשר לחזות את התנהגות שוק המניות בעתיד? לדעתי לא. ובכל זאת, בשנת 2006 פרסם מנהל ההשקעות המפורסם ג’ימס אושונסי את הספר “Predicting the Markets of Tomorrow: A Contrarian Investment Strategy for the Next Twenty Years”, בו הוא טען שאפשר לחזות לאן ילך השוק אם רק מסתכלים על מגמות ארוכות טווח של השוק. אושונסי הלך הרבה מאוד שנים אחורה, ל- 1790, ולאחר שבחן את הנתונים גילה ששוקי המניות נוהגים לנוע במגמות שנמשכות 20 שנה.

לפי התוצאות, בשנת 2000 התחיל מחזור חדש שבו מניות הערך בממדים שונים ישיגו תשואה גבוהה יותר מאשר מניות אחרות. במחזור הקודם, זה שהסתיים ב- 2000, גברו מניות הצמיחה הגדולות על מניות הערך כפי שחזה המודל של אושונסי. אושונסי כמובן לא לקח בחשבון את המשבר של 2008, ולכן עד עתה דווקא מניות הצמיחה הניבו תשואות עודפות, אבל יש עוד 7 שנים לסיום המחזור כך שנצטרך לחכות לסיומו בשביל לשפוט.

בכל אופן, אושונסי לא הסתפק בכך. כבר עשר שנים לפני זה, הוא ביצע מחקר מעמיק במטרה לאתר “מה עובד בוול סטריט”. כך גם נקרא הספר שפרסם ב- 1996 (What Works on Wall Street, שהוא אגב אחד מספרי החובה לכל משקיע), שהציג את הממצאים שלו. למרבה הפלא, המסקנה של אושונסי הייתה ששימוש בפרמטרים פיננסים כמו רווחיות גבוהה או תשואה גבוהה על ההון העצמי, אינן מצביעות בהכרח על מניות שיכו את השוק בעתיד. אז מה כן? המחקר העלה מספר פרמטרים שיאתרו את המניות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לנצח את המדדים בעתיד.

הראשון הוא מכפיל המכירות – שווי השוק לחלק לסך הכנסות החברה ב- 12 החודשים האחרונים. כידוע, מכפיל מכירות נמוך הוא רמז לכך שמניה נסחרת בחסר. אושונסי לא היה הראשון, אולם גם הוא מצא כי זהו אחד האינדיקאטורים האפקטיביים ביותר לאתר מניות שיניבו תשואה גבוהה יותר מתשואת השוק הממוצעת.

הפרמטר השני הוא טכני בעיקרו – עוצמה יחסית (Relative Strength). הכוונה היא לרמת הביצועים של המניה בהשוואה לכלל השוק (או למניות המגזר אליו היא שייכת) בפרק זמן מסוים. מספר שלילי מצביע על ביצועי חסר בעוד מספר חיובי משמעותו מניה שהצליחה לגבור המניות האחרות. למרות שאני לא חסיד של אינדיקאטורים טכניים, חייבים להודות ששילוב של פרמטרי מומנטום עם קריטריוני ערך יכול לעבוד. ואכן, אושונסי גילה כי מניות עם מכפיל מכירות נמוך שהציגו את שינוי המחיר הגבוה ביותר בשנה כלשהי, נטו להניב תשואות עודפות על פני אחיותיהן למגזר גם בשנה שלאחר מכן. למרות האפקטיביות הגבוהה של הכלי הזה, אושונסי הזהיר כי הסתמכות על העוצמה היחסית יכולה להוביל לתנודתיות גדולה יחסית של התיק, היות ומניות כאלו עשויות להיות קרובות לשיא שלהן ולכן עלולות לחוות ירידת מחיר דרמטית במקרים מסוימים.

לאושונסי היו מספר דרכים לשלב את שני הפרמטרים האלו עם קריטריונים נוספים. אחת המעניינות ביניהן ניסתה לאתר מניות של חברות בעלות שווי שוק נמוך מ- 2 מיליארד דולר, שישלבו תכונות של צמיחה וערך. בשביל לאתר מניות כאלו, עליכם למחוק תחילה את המניות עם מכפיל מכירות גבוה מ- 1.5 ורווח למניה שלילי על סמך ההכנסות של 12 החודשים האחרונים. כעת, השאירו מתוכן רק את המניות שהניבו ב- 13 וב- 26 השבועות האחרונים תשואת מחיר גבוהה יותר מהממוצע בשוק. לבסוף, 25 המניות בעלות העוצמה היחסית הגבוהה ביותר מתוכן בשנה האחרונה הן אלו שתקנו. כעבור שנה, מכרו את כל המניות, חזרו על התהליך וקנו 25 מניות חדשות.

אם הייתם משקיעים על פי האסטרטגיה הזו בעשר השנים האחרונות בשוק האמריקני, היא הייתה מניבה תשואה של כמעט 20% בממוצע לשנה בהשוואה לפחות מ- 5% של ה- S&P500. מרשים מאוד. אם אתם רוצים להתחיל לבצע את האסטרטגיה

רוצים לדעת איזה מניות אני קונה עכשיו?
לחצו כאן לצפייה בתיק שלי

דיון

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות