התיק של ינון

שב”א – להרוויח מהמעבר ממזומן לתשלום באשראי

30/05/2021 • ינון אריאלי
שב”א – להרוויח מהמעבר ממזומן לתשלום באשראי

עידן השימוש במזומן מסתיים ושב”א תרוויח בגדול מהמעבר לתשלום בכרטיסי אשראי.

ב-1978 הקימו הבנקים תשתית תקשורת להעברת מידע כדי לאפשר לכולנו למשוך מזומנים מכספומטים ולסלוק כרטיסי אשראי בעסקים בכל זמן ובכל מקום. הבנקים איגדו את התשתית תחת חברת שירותי בנק אוטומטיים (שב”א בקיצור).

בעקבות החלטת וועדת שטורם אולצו הבנקים ב-2019 לרדת להחזקה של 10% במניות שב”א, והחברה הונפקה בבורסה בת”א. כיום, מחזיקים הבנקים כמחצית ממניות החברה, ויזה ומאסטרכארד מחזיקות ב-10% נוספים כל אחת, ושאר 30% מהמניות מוחזקות בידי הציבור.

המודל העסקי של שב”א: 2 אג’ לכל פעולה

כשאתם מושכים מזומן מכספומט או משלמים בכרטיס אשראי בקניון, המידע עובר מהכספומט או מסופון של המוכר בחנות אל המחשבים של שב”א, היא בודקת אותו ומאשרת את העסקה. כל התהליך הזה מתרחש בשבריר של שניה ובשנה האחרונה בוצעו כ-1.58 מיליארד עסקאות. על כל עסקה כזו – בלי קשר לסכום העסקה, שב”א מקבלת 2 אגורות. כך היא הכניסה כ-32 מיליון שקלים ב-2020.

רק בשביל לסבר את האוזן, 2 אגורות זה סכום מזערי לעומת מה שגובים הבנקים עבור משיכת מזומן מכספומט, משהו שלפעמים יכול להגיע אפילו לעמלת שורה של 1 ש”ח, ובוודאי שזה הרבה יותר נמוך ממה שגובות חברות הסליקה, שגובות בין 2%-3% מסך העסקה. במילים אחרות, העלות של שב”א מתוך עמלות העסקה הן אפסיות לכל הצדדים – הן הסולק והן הקונה.

בנוסף, שב”א גובה דמי שימוש של 15 שקלים בחודש עבור כל אחד מ-230 אלף המסופים הנמצאים בבתי העסק ברחבי המדינה, באמצעותם מבוצעות עסקאות הסליקה של כרטיסי האשראי שלנו כשאנו קונים באותם עסקים. זה שקול להכנסה של כ-41 מיליון שקלים בשנה (ב-2020).

לאחרונה, נכנס לשימוש תקן חדש הנקרא EMV, שכולל הכנסת שבב חכם לתוך כרטיס האשראי שלכם, שמאפשר לבצע את החיוב בצורה הרבה יותר מאובטחת גם מבלי להעביר את הכרטיס ידנית במסופון ואפילו לשלם באמצעות הטלפון הנייד שלכם (לעיתים זה מצריך הקשת הקוד הסודי שלכם). עבור חיבור מסופי ה- EMV  החדשים, שב”א גובה 4 שקלים נוספים לחודש. סביר להניח שרוב המסופים בארץ יעברו לתקן החדש, מה שיוסיף עוד כמה מיליוני שקלים להכנסות השנתיות של שב”א.

לשב”א יש גם הכנסות קטנות נוספות מפעילויות אחרות, כגון אישור פעולות בכספומטים, שירותי ניכיון אשראי ומכירת תוכנת סליקה הנקראת אשראית, שמהוות ביחד כ-10% מסך המכירות השנתיות שלה.

מה הסיכונים העומדים בפני שב”א?

למונופול כמו שב”א תמיד יש סיכונים רגולטורים בגלל היעדר התחרות, אבל להזכירכם שב”א גובה בסך הכול עמלה של 2 אגורות לעסקה בין אם קניתם פחית קוקה קולה בכמה שקלים בודדים או הזמנתם חופשה במלדיביים באלפי דולרים. בניית תשתית תקשורת כמו זו שיש לשב”א כרוכה בהוצאה אדירה ומצריכה רמה גבוהה במיוחד של אבטחת מידע ואמון מצד המערכת הפיננסית, ובשביל 2 אגורות לעסקה אני לא רואה איזה מתחרה ירצה להיכנס למשחק הזה, ולכן גם הרגולטור לא ידרוש את זה.

סיכון נוסף מגיע מהאפשרות של הפרדת שתי החברות האחיות שב”א ומס”ב, שאחראית על ביצוע ההעברות הכספים הבנקאיות. לאחרונה החליט הרגולטור לרדת מהעניין, אבל זה משהו שיכול לצוץ שוב בעתיד. הסיכון פה הוא ששתי החברות חולקות בתשתיות משותפות, והפרדתן עלולה לגרור הוצאות לא מבוטלות כדי להשלים את החוסרים בתשתיות. עם זאת, גם אם בעתיד הדיון סביב הסוגיה ישוב וזה יקרה בפועל, הפרדה כזו תיקח שנים כדי לתת למשק התשלומים להמשיך להתנהל בצורה רציפה בזמן ההפרדה, ועד אז כנראה שכבר לא נהיה במניה…

גם אופציות התשלום החדשניות לא מסכנות את שב”א בשלב הנוכחי, בגלל שהיום 99.9% ממערכת התשלומים בישראל מתבססת על כרטיסי אשראי. גם אפליקציות תשלום חדשניות כמו ביט, פפר, פייבוקס, Apple Pay, Google Pay ופייפאל משתמשות למעשה בכרטיס האשראי שלכם, ולכן מתבססות על התשתית של שב”א.

מה שכן יכול לסכן את שב”א, זה אם הטכנולוגיה תלך לכיוון בו יבוצעו תשלומים באופן ישיר מחשבון הבנק לטלפון הנייד שלנו או מכיוון המטבעות הדיגיטליים. זה כיוון שיש סיכוי שהעולם ילך אליו בעתיד, ולמעשה מס”ב פיתחה את התשתית הראשונית שיכולה לאפשר את זה. העניין הוא, שזה מחייב שיהיו גופים שיפתחו את האפליקציות והתשתית הנוספת הנדרשת כדי לאפשר את זה, וזה כרוך בעלות מאוד גבוהה. הבנקים וחברות הסליקה נהנות כרגע מעמלות שמנות של 2%-3% מסכום עסקאות הסליקה, כך שלא נראה לי שתהיה להן מוטיבציה לבנות מערכת סליקה ובקרה יקרה שכזו שתחליף את זו של שב”א בשביל לחסוך בסך הכול 2 אגורות לעסקה.

גם טכנולוגיית הבלוקצ’יין של הביטקיון והשקל הדיגיטלי שבנק ישראל הצהיר שהוא שוקל להנפיק, נמצאים בחיתולים ולבטח יקחו עוד שנים ארוכות עד שהיא תהיה אופרטיבית, אם בכלל, כך שגם מכאן לא צפויה תחרות בעתיד הנראה לעין.

סיכון שכן צריך לקחת אותו בחשבון, היא העובדה שחלק הולך וגדל מהקניות שלנו הולך לחנויות וקמעונאיות מקוונות בחו”ל. הרכישות האלו לא עוברות דרך המחשבים של שב”א, כך שהיא לא מרוויחה מזה. מצד שני, יש לא מעט מוצרים ושירותים שלעולם נאלץ לרכוש אותם בארץ כמו מזון, בילויים מקומיים, נסיעות, דלק ועוד, כך שיש מספיק מקום גם לצמיחה בתשלומים שלנו בארץ.

כמה שווה מנית שב”א?

בין 2016 ל-2019 ההכנסות של שב”א צמחו ב-12.8% בשנה בממוצע. ב-2020 ההכנסות צמחו ב-4.4% בלבד, אבל זה בעיקר בגלל הקורונה, שהקפיאה את הכלכלה המקומית בשני הרבעונים Q2 ו-Q3 של 2020. לכן, זה לא מפתיע שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי גדל בכ-21.1% בחודשים פברואר-אפריל לעומת התקופה המקבילה ב-2020. כלומר, מדובר בתיקון של ההאטה שנרשמה בשנה שעברה ואיתות שאנחנו חוזרים לצמיחה התקינה של התשלומים של הישראלים בכרטיסי אשראי.

חשוב לזכור שההכנסות של שב”א לא תלויות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי אלא במספר העסקאות שבוצעו, אבל יש מתאם מסוים בין שני הפרמטרים האלו. יותר מזה, סביר להניח שבעוד כמה שנים המזומן יעלם לגמרי מהעולם, ואת כל הקניות שלנו נבצע בכרטיסי אשראי (או באפליקציות מהטלפון שמתבססות על התשתית של כרטיסי האשראי ושב”א). זה יתמוך בהמשך הגידול במספר העסקאות.

לאחרונה מונה מנכ”ל חדש לשב”א – איתן לב טוב, שכיהן לפני כן כמנכ״ל סיבוס (שמספקת פתרונות לסבסוד ארוחות לעובדים באמצעות פלטפורמה טכנולוגית) ומביא איתו ניסיון עשיר בתחומי הטכנולוגיה והשיווק.

לדבריו, “אני מגיע לתפקיד עם אמביציה גדולה לפתח את שב”א ולתרום לה מניסיוני בתחומי הטכנולוגיה, הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות. שב”א יכולה לנצל את מהפכת התשלומים המתקדמים שהחלה בישראל ולהפוך לחברה חזקה יותר עם סל מוצרים רחב יותר”.

הסכם ההעסקה שלו כולל בונוסים שמנים אם הוא אכן יצליח להביא צמיחה משמעותית לשב”א, כך שתהיה לו מוטיבציה גדולה לעשות את זה גם מהפן הכספי.

לשב”א יש גם מאזן חזק ביותר עם 161 מיליון שקלים במזומן מול אפס חובות (ליתק דיוק כ-9 מיליון שקלים של חכירה), כך שיש לה את רזבות המזומן הנדרשות כדי לפתח את העסק כרצונה וגם להתרחב לפעילויות נוספות בעתיד.

אם נניח שההכנסות של שב”א יצמחו ב-15% בשנה הקרובה ולאחר מכן יחזרו לממוצע של השנים האחרונות – כ-12.8%, למשך מספר שנים ואז הצמיחה תתמתן בהדרגה, נקבל שהמניה צריכה להיסחר היום במחיר הוגן של כ- 22 שקלים, שזה כ-30% מעל המחיר הנוכחי בו נסחרת המניה, 17 שקלים).

אם נקפוץ 3 שנים קדימה לסוף 2023, אז על בסיס תחזית הצמיחה הזו והרווחיות האופיינית של החברה, אני מעריך שהמניה תיסחר מעל 30 שקלים, כלומר מי שיקנה אותה היום ישיג תשואה נאה של כ-20% בשנה בממוצע. בשביל השקעה בחברה סולידית כמו שב”א זו נראית עסקה אטרקטיבית.

רוצים לדעת איזה מניות אני קונה עכשיו?
לחצו כאן לצפייה בתיק שלי

דיון

  • חיים כהן  21/01/2023

    “אם נקפוץ 3 שנים קדימה לסוף 2023, אז על בסיס תחזית הצמיחה הזו והרווחיות האופיינית של החברה, אני מעריך שהמניה תיסחר מעל 30 שקלים, כלומר מי שיקנה אותה היום ישיג תשואה נאה של כ-20% בשנה בממוצע. בשביל השקעה בחברה סולידית כמו שב”א זו נראית עסקה אטרקטיבית.”

    טוב – כבר התחלנו 2023 – בואו נבחן את המנייה – במועד כתיבת המאמר, שער המנייה סביב 1650,
    היום לאחר כשנה וחצי – 1516, זה לא נראה כתשואה של 20% לשנה- הפסד קטן כ-8%, נראה כי השתנו השיקוליים שהיו לפני שנה וחצי והיה נכון לעדכן את התחזית.

    • ינון אריאלי  21/01/2023

      לפעמים השוק מגיב מהר יותר ממה שמצפים, ובמקרה הנוכחי כעבור כחצי שנה המניה כבר הגיעה ליעד שהערכתי לסוף 2023 – כמעט 30 שח למניה, או תשואה של 70% מעל המחיר בעת כתיבת הסקירה, כך שמובן שהיה היגיון למכור.

השאר תגובה

* כתובת המייל שלך לא תפורסם
* אנו מנועים מלענות על שאלות בנוגע למניות ספציפיות

איך לקנות מניות שעולות במאות אחוזים בשנים הבאות? 

X