בשנת 2001 טבע הכלכלן ג’ים אוניל מגולדמן סאקס את המונח BRIC, ראשי התיבות של ברזיל, רוסיה, הודו וסין, לתיאור ארבע המדינות בעלות פוטנציאל הצמיחה המשמעותי ביותר בעולם בעתיד. למרות הבעיות שהמדינות האלו חוות לאחרונה, היום, 11 שנים מאוחר יותר, כולנו יודעים שהוא צדק.
אוניל נתן תחזית נוספת ב- 2005, בה הוא הציג את 11 המדינות הבאות בתור בפוטנציאל הגידול שלהן (The Next Eleven, N-11): בנגלדש, מצרים, אינדונזיה, איראן, מקסיקו, ניגריה, פקיסטן, פיליפינים, טורקיה, דרום קוריאה ווייאטנם. בניגוד למדינות ה-BRIC, שהמשקיעים נהרו אליהן בהמוניהם (לפחות עד השנה האחרונה), לחלק ממדינות ה- N-11 המזומנים של המשקיעים עדיין לא הגיעו. סביר להניח שהסיבות לכך הן שלל הבעיות הכלכליות, הפוליטיות והמבניות שיש במרבית המדינות האלו. אולם, בשלהי 2009, לאחר שהתפוגג העשן של המשבר של 2008, שני כלכלנים חכמים – רוברט וורד מ- Economist Intelligence Unit ומייקל גאוגהאם מ- HSBC, חזרו על התחזית של אוניל, והציגו את רשימת הפוטנציאליות שלהן (CIVETS), שכוללת את קולומביה, אינדונזיה, וייאטנם, מצרים, טורקיה ודרום אפריקה. כל המדינות האלו מתאפיינות באוכלוסיה צעירה, ענייה, אולם צומחת והולכת ונהפכת לצרכנית מערבית.
הנה שתי דוגמאות למדינות כאלו שהכסף הגדול של המשקיעים עדיין לא הגיע אליהן, ולכן יכול להיות שעכשיו זה זמן טוב להסתכל עליהן. הראשונה, אינדונזיה, צפויה להיות אחת המדינות הצומחות ביותר להערכתי בעשור הקרוב, והשנייה, מצרים, מסוכנת יותר, אבל אם תצליח, המדדים שלה יניבו תשואות פנומנאליות למשקיעים.
אינדונזיה: הכלכלה הגדולה ביותר בדרום-מזרח אסיה, ואשר מהווה את אחד השווקים המתפתחים ביותר בעולם כולו. הכול התחיל סביב 2004, אולי בעקבות הצונאמי שהכה קשות במדינה, כאשר הממשלה שינתה מדיניות והחלה לפעול למען קידום הצמיחה, יצירת מקומות עבודה וסיוע לעניים, שמהווים את מרבית אזרחי המדינה. כחלק מכך, נעשתה רפורמה בתחום פיתוח התשתיות, החקלאות והאנרגיה.
למרות הבעיות המבניות הרבות, השחיתות והרגולציה המכבידה, אינדונזיה הפכה בשנים האחרונות ליעד אטרקטיבי להשקעות בתחום האנרגיה החלופית. הבעיה היא שהמדינה לא מצליחה לייצר מספיק חשמל עבור הכלכלה הצומחת שלה, וכך כשליש מ- 250 מיליון התושבים חיים לא אספקת חשמל סדירה. הממשלה יצאה למהלך להגדלת כושר ייצור החשמל פי שלושה עד 2020 על מנת לעמוד במחסור החמור. פרט להשקעה בפחם ובגז, ההחלטה הייתה ללכת לכיוון האנרגיה המתחדשת, ולכן חברות רבות מתחרות על פרויקטים גדולים בתחום. גם אורמת זכתה לפני כמה שנים בחוזה ענק לייצור חשמל ממקורות גיאותרמיים באינדונזיה.
הגדלת כושר ייצור החשמל הוא רק אינדיקציה אחת למה שהולך לקרות באינדונזיה בעשור הקרוב. נסו לדמיין מה יקרה כאשר החשמל יתחיל לזרום במיליוני בתים נוספים ברחבי המדינה. אין ספק שזה יוביל לעלייה משמעותית ברמת החיים של האוכלוסייה הענייה במדינה, לגידול בצריכה ולצמיחה פנומנאלית של התמ”ג.
אחת מהחברות שהשכילה להבין את התהליך הצפוי הזה, היא יצרנית ציוד הבנייה והכרייה הגדולה בעולם קטרפילר, שהכריזה כי בכוונתה לשלש את ייצור המחפרים באינדונזיה, ולהוציא 150 מיליון דולר על בניית בסיס הייצור השני שלה במדינה. לאור מצב התשתיות הרעוע למדי במדינה, שחלקן אף נחשבות בין הגרועות בעולם, סביר להניח שזאת החלטה חכמה ובתזמון נכון עבור החברה, במיוחד לאור הדשדוש של הכלכלה האמריקנית.
קטרפילר היא לא הסנונית הראשונה להגיע לאינדונזיה. למען האמת, במקרה של אינדונזיה הרכבת כבר עזבה את התחנה והמשקיעים החלו לעלות עליה, אבל היא עדיין לא הגיעה למהירות המקסימאלית בה היא יכולה לנסוע. אם אתם רוצים ליהנות מהצמיחה העתידית הזו, אפשרות יעילה להיחשף למדינה היא באמצעות תעודות הסל (Market Vectors Indonesia Index (IDX או (iShares MSCI Indons Invstbl Mrkt Indx Fd (EIDO.
מצרים: מצרים היא הר של בעיות הנערמות זו על זו בעשור האחרון. הבלגאן אפילו התעצם לאחר עזיבתו של מובראק את השלטון. מצד שני, הממשלה החדשה שנבחרה מראה סימנים ראשונים של רצון להתמודד עם הקשיים, וביניהם הצורך לספק מזון לאוכלוסייה של כ- 90 מיליון אזרחים, הגדלה במהירות מידי שנה, כאשר רובה מתגוררת מחוץ לערים. מנגד, האוכלוסייה היושבת בערים המרכזיות היא משכילה ומשגשגת, וזאת ראיה שאפשר לעשות את הדברים אחרת במצרים. אם הממשלה החדשה תצליח לטפל בבעיית העוני, לשדרג את התשתיות ואת מערכת החינוך במדינה, משימה לא קלה אבל אפשרית, מצרים עשויה לחזור להיות המעצמה המובילה בעולם הערבי. העובדה שהגיל החציוני של האוכלוסייה במצרים נמוך למדי, סביב 25, יכולה לעזור מאוד בעניין הזה.
בשביל להבין עד כמה צללה הבורסה המצרית, אפשר להסתכל על מדד המניות המרכזי בבורסה המצרית, Egypt EGX 30, שעמד על רמה של כמעט 12,000 נקודות בתחילת 2008, והיום הוא ניצב ב- 4,700 נקודות. לא כדאי להתעגן על ערכו של המדד בעבר, אבל זאת בהחלט אינדיקציה להיכן יכול להגיע שווי החברות במדינה כאשר העניינים יחזור למסלולם. ואכן, לאחר הבחירות, המדדים המצריים שבו למגמת עליות.
אפשר להיחשף למדד המצרי באמצעות תעודת הסל (Market Vectors Egypt Index ETF (EGPT. מי שמעוניין במניות בודדות אבל לא רוצה לקנות בבורסה המצרית, שתי המניות של החברות Commercial International Bank, Orascom Construction נסחרות גם בארה”ב.
מתוך ה- N-11 של אוניל, מדינות מעניינות נוספות ששווה להסתכל עליהן הן וייטנאם ודרום אפריקה. בשתיהן יש עדיין אוכלוסיה ענייה ענקית ובעיות מהותיות, אולם הן נמצאות במגמת שיפור כלכלי מרשים עם עלייה מתמדת בתמ”ג לנפש ובפתיחות למשקיעים זרים.
וייטנאם נהפכה להיות פופולארית עבור חברות היות והיא זולה יותר מאחותה הסינית, ולכן מהווה אלטרנטיבה טובה למיקור חוץ של חברות. דרום אפריקה היא מדינה עשירה במשאבים ולכן מהווה יעד אטרקטיבי לחברות כריה והפקת סחורות. מיעוט תעודות הסל העוקבות אחר המדדים של המדינות האלו, זה יותר מרמז לדעתי לכך שהמשקיעים הגדולים עדיין לא שם. התעודות שכן קיימות הן iShares MSCI South Africa Index (EZA) ו- Market Vectors Vietnam (VNM).
* * *
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, ולכן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי לאימייל yinon@bursa4u.com . הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, והוא לא מחזיק אף אחד מהניירות שהוזכרו.
