בעיתות של ירידות בשווקים, ובמיוחד כאשר הירידות חדות, עולה השאלה האם לקנות עוד מניות לתיק. בשביל להרוויח צריך “לקנות בזול ולמכור ביוקר”, ולכן ההיגיון אומר לחזק פוזיציות לאחר ירידות. מנגד, מי מבטיח לנו שאנחנו קרובים לתחתית – אולי בעוד חודש המדד יהיה בנקודה הרבה יותר נמוכה?
הבעיה, היא שאיש אינו יודע לתזמן את השוק, ולכן אחת האסטרטגיות הנפוצות ביותר בעולם ההשקעות היא רכישה במנות קבועות (Dollar cost averaging). הרעיון הוא לבחור 3-4 תעודות סל, ולרכוש יחידות מכל אחת מהן בסכום קבוע, אחת לתקופה, נניח אחת לחודש-חודשיים. היות והמדדים נמצאים במגמת עלייה בטווח הארוך, אם נתמיד בזה מספיק זמן, נשיג את תשואת המדד.
ואכן, משקיע שהיה רוכש תעודת סל העוקבת אחר מדד ת”א 25 בעשור האחרון, היה משיג תשואה נאה של כ- 8%. אולם, ידידו, שהאמין דווקא בארה”ב ורכש תעודת סל על מדד ה- S&P500 למשל (המורכב מ- 500 החברות הגדולות ביותר בארה”ב), היה משיג תשואה אפסית היות והמדד האמריקני חזר לנקודת ההתחלה בסוף הדרך.
ברור שאין זה חכם להתרכז רק במעקב אחר מדד אחד ועדיף לבחור בתעודות סל שישקפו את התנהגותם הממוצעת של מספר גדול יותר של מדדים (למשל מדדי ה- MSCI למיניהם, העוקבים אחר מספר רב של מדינות מפותחות או מתפתחות). ובכל זאת, החיסרון המרכזי של אסטרטגיית הקניה במנות קבועות, היא שאין לנו אפשרות לדעת איזו תשואה נקבל. אולם האם קיימת אסטרטגיית השקעה בה נוכל לדעת מראש איזו תשואה נשיג בסוף הדרך?
מסתבר שיש אסטרטגיה כזו – היא דורשת מכם להיות קצת יותר אקטיביים משיטת ההשקעה במנות קבועות, אבל זה עשוי להשתלם. בתרגום חופשי שלי, הייתי מכנה אותה “השקעה בתשואה קבועה” (Value averaging). היא הוצגה לראשונה על ידי פרופסור מייקל אדלסון בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת. גם כאן משקיעים סכום כספי מידי חודש, אולם מקצים סכום גבוה יותר כאשר התיק שלנו עולה פחות ממה שתכננו, וסכום נמוך יותר (ואפילו מושכים כסף מהתיק) כאשר הוא צומח מהר מידי. כך, בכל נקודת זמן אנו מבטיחים שהתיק יניב את התשואה בה אנו חפצים.
איך זה עובד?
החליטו מראש על הסכום הכספי אותו תרצו בסוף הדרך (למשל במועד הפרישה לפנסיה). כעת, בהתבסס על הסכום החודשי אותו באפשרותכם להשקיע, תוכלו לדעת מה התשואה השנתית שעליכם להשיג. לדוגמא, אם אתם חפצים במיליון שקלים בעוד 25 שנים ובאפשרותכם להשקיע 1,000 שקלים בחודש, תצטרכו להשיג תשואה של כ- 8% בשנה.
בחודש הראשון, אתם משקיעים את 1,000 השקלים החודשיים שלכם ביחידות מתעודות הסל שבחרתם. עברה שנה, השוק היה במגמת ירידות וכעת התיק שלכם עומד על 12,000 שקלים במקום לעמוד על 12,500 שקלים על פי תוכנית הצמיחה של 8% בשנה. בשביל לסגור את הפער, באותו חודש עליכם להשקיע 500 שקלים נוספים, כלומר להשקיע סכום כולל של 1,500 שקלים במקום 1,000. באופן דומה, אם בשנה שלאחר מכן השוק תיקן למעלה בחדות והתיק עומד כעת על 28,000 שקלים כאשר לפי התוכנית הוא היה צריך להיות שווה רק 26,000 שקלים, בשביל לצמצם את הפער עליכם למכור 1,000 שקלים מהתיק באותו חודש (אם זה נראה לכם מסובך, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל ואשלח לכם מחשבון שיעשה עבורכם את כל החישובים המוצגים בכתבה). לא חייבים לבצע את התיקון (למעלה או למטה) מיד חודש – אפשר גם למשל אחת לחצי שנה. מה שכן, את הכספים שאתם מושכים מהתיק, עליכם להחזיק במזומן או להשקיע בפיקדונות קצרי טווח או אג”ח ממשלתיות קצרות (מק”מ לדוגמא), כי יכול להיות שתצטרכו להכניס אותם שוב לתיק בעתיד.
היתרון הגדול של האסטרטגיה הזו, הוא שאתם יודעים מה תקבלו בסוף, ולאורך הדרך התיק שלכם לא יסבול מתנודתיות בערכו. אבל, יש גם מספר חסרונות שכדאי להכיר. ראשית, מובן כי עליכם לכוון לתשואה שנתית מתקבלת על הדעת – משהו בין 8% ל- 10%, התשואה הממוצעת של שווקי המניות בעולם. אם תבחרו תשואה גבוהה מידי, כזאת שהמדדים לא ישיגו, תצטרכו פשוט להכניס סכומי כסף חודשיים גדולים מידי עבורכם. מצד שני, אם השווקים יעלו גבוה יותר ממה שצפיתם, תקבלו תשואה נמוכה יותר מהתשואה שהייתם יכולים לקבל אילו בחרתם באסטרטגיית הקניה במנות קבועות. יותר מזה, בתרחיש כזה לא תשקיעו את כל הכסף שבאפשרותכם להכניס לתיק, ותצטרכו להחליט כיצד להשקיע את הכסף העודף.
נקודה בעייתית נוספת היא במקרה של ירידות חדות וממושכות בשוק המניות, שאז תידרשו להגדיל את סכום ההשקעה החודשית בשביל לפצות על הירידות. יכול להיות שחלק מהסכום יהיה בידכם היות ומשכתם אותו מהתיק בעבר, אבל יכול להיות גם שתדרשו להביא כסף חדש מהבית, משהו שלא תמיד יהיה אפשרי.
אז איזו אסטרטגיה עדיפה?
היתרון הגדול של שתי האסטרטגיות הללו הוא שהן מקנות למשקיע הפסיבי, זה שאינו מעוניין לנתח מניות בודדות, שיטה סיסטמתית להשקעת החסכונות שלו בשוק המניות לתקופה ארוכה. סביר להניח שאסטרטגיית הקניה במנות קבועות תתאים יותר למרבית המשקיעים, אבל לא לכולם. ההחלטה באיזו מביניהן לבחור תלויה בעיקר במידת נכונותכם להשקיע סכומי כסף שונים מידי חודש. בסופו של יום, אם תתמידו לתקופה ארוכה, שתיהן יעשו את העבודה ויסדרו לכם תיק השקעות מגוון ורווחי.
