בסוף השבוע האחרון התארחו אצלנו חברים לארוחת צהרים. אחרי קצת ריכולים ושיחות בנושאים באמת מעניינים, הגענו לשיחה על נושא החיסכון לילדים. נושא שאמור להיות קרוב לליבו של כל הורה או מי שמתכננן להיות כזה מתישהו בעתיד, אולם בדרך כלל מתייחסים אליו בקלות דעת. מובן שהייתם רוצים שהילד שלכם יתחיל את החיים הבוגרים שלו עם כמה מאות אלפי שקלים ביד, השאלה היא האם אתם פועלים בצורה שתניב לו את הסכום הזה כשיזדקק לו?
הגישה הנפוצה (והשגויה לטעמי) לנושא היא לחסוך בכל חודש כמה שקלים ולנעול אותם בתוכנית חיסכון כלשהי. לרוב מדובר בתוכניות חיסכון סולידיות בבנק – מעין פק”מ משודרג, ולעיתים המדובר בתוכניות חיסכון דומות אצל גופי השקעות כלשהם, המשלבות גם אלמנטים של ביטוח בריאות. החיסרון הדרמטי של האסטרטגיה הזו, הוא שתקבלו תשואה נמוכה למדי של אחוזים בודדים על הכסף שחסכתם.
אז איך בכל זאת אפשר לעשות את זה בקלות ולהרוויח הרבה יותר? כולכם יודעים את התשובה – כניסה לשוק המניות. התשובה האינסטינקטיבית שקיבלתי מהאורחים שלי כשאמרתי “מניות”, הייתה “מניות? זה מסוכן…”.
ובכן, מיתוס הסיכון הכרוך בהשקעה במניות אינו מגיע סתם כך. רק לפני מספר שנים ראינו את ההתרסקות של השווקים ב- 2008. מה שרבים שוכחים, הוא שאחרי שנה בדיוק, בסוף 2009, שוק המניות התל אביבי כבר פיצה על כל הירידות, ושבועות בודדים לאחר מכן כבר קבע שיאים חדשים. מכיוון שמדובר באופק השקעה ארוך מאוד – 15-20 שנה של חיסכון לילד שנולד, הסיכון הכרוך בהשקעה ברכיבים מנייתיים מצטמצם עד מאוד. לראיה, כל מי שהשקיע במדד ת”א 25 לתקופה ארוכה מעשר שנים תמיד יצא ברווח.
בניגוד לתשואה של 3-4% בשנה שיניב לכם החיסכון, שוק המניות התל אביבי הניב תשואה שנתית מדהימה של כ- 13.5% ב- 20 השנים האחרונות (המשמעות היא שתכפילו את כספכם כל 5.5 שנים!). יכול להיות שהתשואה תרד קצת בשני העשורים הקרובים, אבל עדיין מדובר ביתרון אדיר על פני הרווח המיניאטורי שיניבו הפיקדונות.
אז איך לעשות את זה?
אם שוק המניות מניב תשואה כזו מרשימה, למה שלא נחקה אותו. הדרך הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי השקעה חודשית של סכום כספי קבוע (משהו שנקרא dollar cost averaging) במספר תעודות סל (נייר ערך שעוקב אחר התנהגות מדד כלשהו בשוק). החיסרון היחיד של תעודות הסל הישראליות, הוא שלא ניתן להעביר אליהן את הכסף באמצעות הוראת קבע אלא תצטרכו לרכוש את “המנה” החודשית בעצמכם (האמת, שהבנק הבינלאומי החל לאפשר לאחרונה לבצע הוראת קבע לתעודות סל העוקבות אחר המדדים ת”א 25 ו- 100, אולם הוא גובה עמלות גבוהות מידי על העניין).
פתרון יעיל הוא באמצעות השקעה בקרנות מחקות של מגדל שוקי הון (חפשו “קרנות MTF” בגוגל). לקרנות האלו מספר יתרונות בולטים על תעודות הסל הסטנדרטיות, למשל עקיבה מושלמת אחר המדד, דחיית תשלום המס על הדיבידנדים שמחלקות החברות במדד, ובעיקר האפשרות להשקיע באמצעות הוראת קבע. כמו תעודות סל רגילות, גם הקרנות המחקות העוקבות אחר מדדים ישראליים אינן גובות דמי ניהול.
שימו לב שברכישת קרנות מחקות, בניגוד לקרנות נאמנות רגילות, נגבות מכם עמלות קניה (או מכירה). בבנק, פרט לעמלות אחרות שנגבות (כמו דמי שמירה וכד’), עמלות הקניה/מכירה הן גבוהות למדי ובנוסף קיימת עמלת מינימום פעולה (שיכולה להגיע אפילו ל- 20 שקלים ויותר). לכן, ההצעה שלי היא לפתוח חשבון אצל ברוקר פרטי שם עמלות המסחר הן כ- 0.1% משווי הפעולה וללא עמלת מינימום (תוכלו לראות כאן הצעה לפתיחת חשבון במקום בו אני מנהל את חשבוני).
כעת, כל מה שאתם צריכים לעשות, הוא להחליט על המדדים אחריהם תעקבו ובאיזה שיעור מהחיסכון. לדוגמא, תוכלו לבחור לחלק את סכום ההפקדה החודשי בין 70% לקרן MTF-100 העוקבת אחר מדד ת”א 100, ו- 30% לקרן MTF העוקבת אחר מדדי אג”ח ממשלתיות בארץ.
בשביל להקטין את התלות הבלעדית של ההשקעה שלכם בשוק הישראלי, הייתי מציע לכם לשקול גם הוספת תעודת סל בינלאומית אחת או שתיים, למשל תעודת סל העוקבת אחר מדד המדינות המפותחות (MSCI World) או המתפתחות (MSCI Emerging Markets). (ראו כאן פירוט נוסף).
הערה: הכתבה התפרסמה גם בגלובס.
