במחצית הראשונה של השנה פדו המשקיעים בקרנות הנאמנות המניתיות בארה”ב למעלה מ- 53 מיליארד דולר. זה לא מפתיע לאור העובדה שהמדדים האמריקנים נסחרים במכפילים הגבוהים ביותר בעידן המודרני (פרט לבועת הדוט-קום). אז מי “האידיוטים” שקונים מהם ביוקר? מסתבר שאלו החברות עצמן, שקונות בחזרה בהיקפים עצומים את המניות שלהן.
לפי ההערכות של גולדמן זאקס, היקף ה- buybacks של חברות ה- S&P500, יגיע לכ- 604 מיליארד דולר השנה (גידול של 18% בהשוואה ל- 2014). החברות ממנות את הרכישות הן מהררי המזומנים שצברו מאז המשבר והן באמצעות נטילת חובות חדשים בהיקפים גדולים. זה אמנם משפר את השורה התחתונה של הרווח הנקי למניה, וזה חיובי, אבל זה לא מביא לגידול בהכנסות.
אני לא מרמז למפולת קרובה (לצערי אין לי כדור בדולח לזה), אבל אין ספק שללא צמיחה אורגנית של החברות, ה-buybacks האלו הם אחד מהגורמים שדוחפים את שוק המניות האמריקני. ב- 2014 זה עוד עזר להרים אותו למעלה, אבל השנה הוא כבר דורך במקום. השאלה הגדולה היא מה יקרה אם היקף הרכישות ייחלש? (ועליית הריבית עלולה להוביל לזה) זאת עשויה להיות בעיה לשוק המניות.
(התרשים מתוך http://www.yardeni.com/ )
