הסערה שמתחוללת בשווקים לאחרונה מטרידה את שנתם של משקיעים רבים. הפעם, בניגוד למה שקרה בשנים האחרונות, גם מחזיקי האג”ח חווים ירידות מכאיבות בתיקים שלהם. למען האמת, כבר שנה וחצי שאני טוען שיש בועה בשוק האג”ח, הן הממשלתי ובוודאי הקונצרני, ולאחרונה היא מתחילה להתפוצץ בעקבות עליית התשואות בארה”ב. בניגוד לאג”ח, שוק המניות, לפחות האמריקני, נסחר במחיר הוגן פחות או יותר כאשר עדיין יש מניות זולות, ולכן אני ממשיך להאמין שהוא עדיף על האפיק האג”חי בשנים הקרובות.
בכל מקרה, אין ספק שהתנודתיות בשווקים תמשך השנה ביתר שאת לאור העמימות הלא מבוטלת של הנגידים בעולם והעובדה שברננקי הולך לסיים את כהונתו, וקיימת אי-וודאות באשר למדיניות של מחליפו (והלוואי וזה יהיה סטנלי פישר, ששמו נזרק לאוויר כאחד המחליפים האפשריים לתפקיד). אחת הדרכים להתמודד עם התנודתיות הזו, היא לחפש מניות בעלות קורלציה (מתאם) נמוכה כמה שניתן להתנהגות השוק. כך, בין אם הוא יעלה או ירד, המניות האלו עשויות להניב תשואה חיובית.
סוג של מניות המקיימות את הדרישה הזו הן מניות הנט-נט של בנג’מין גראהם (אבי השקעות הערך) שכבר הזכרתי אותן לא פעם בעבר. מדובר במניות הנסחרות מתחת לשווי הנכסי שלהן בעקבות בעיה כלשהי, שגם אם היא אמיתית, היא עדיין אינה מצדיקה תמחור כה נמוך של אותן חברות, ולכן הן צריכות לעלות למחיר הגיוני יותר בעתיד.
ברב המכר “המשקיע האינטליגנטי” הגדיר גראהם את שווי הנט-נט כחיבור המזומנים ושווי המזומנים ביחד עם 75% מחשבונות הלקוחות (הסכום הכספי שחייבים לחברה הלקוחות שלה בעבור המוצרים שרכשו ממנה) ו- 50% מהמלאי הנמצא במחסני החברה, והחסרת כל ההתחייבויות שלה. במילים אחרות, שווי הנט-נט הוא הערכה שמרנית לסכום הכספי שיישאר בידי החברה אם תחליט לסגור את פעילותה, תצליח למכור רק את הנכסים השוטפים שלה ותחזיר את כל התחייבויותיה. ההערכה הזו שמרנית למדי לא רק מפני שסביר להניח שהחברה תקבל את מרבית מהכסף שחייבים לה לקוחותיה ותמכור יותר ממחצית מהמלאי, אלא גם בגלל שלא התחשבנו כלל בשווי של הרכוש הקבוע והנכסים הלא מוחשיים שיש לחברה, דברים שבוודאי שווים משהו.
גראהם חיפש מניות הנסחרות בשווי שוק נמוך בלפחות 33% משווי הנט-נט שלהן כדי להגדיל אף יותר את מרווח הביטחון של ההשקעה. מובן שיהיו חברות נט-נט שימשיכו לשרוף את המזומנים שלהן ולא ירוויחו כספים חדשים, ולכן תהיה הצדקה לירידת הערך שלהן. מצד שני, בחלק נכבד מהמקרים, אפילו אם החברה לא תחזור לשגשוג בעתיד אבל תתגבר על המשבר שהיא חווה, המניות שלה עשויות להניב תשואות פנומנאליות.
בתקופתו של גראהם היו מאות חברות כאלו, אולם כיום הן צצות רק בעיתות משבר קיצוני כמו זה שהיה ב- 2008. למרות זאת, אחת לחצי שנה אני מבצע סינון שיאתר את מניות הנט-נט בעולם ומצליח להוציא מהרשימה לפחות כמה שמות ששווים זהב. בדרך כלל מדובר בחברות קטנות בעלות סחירות נמוכה, אולם במקרים רבים המאמץ הכרוך בקניה סבלנית שלהן, משתלם מאוד.
בבורסה המקומית אין היום מניות נט-נט שאינן שלדים בורסאיים ללא פעילות, אבל בבורסות בארה”ב יש מספר מניות מאוד מעניינות ששווה להכיר, למשל SYCAMORE NETWORK (SCMR), חברת (TRANSCEPT PHARMA (TSPT, חברת (INFOSONICS (IFON, חברת (IGO INC (IGOI ו- (EMERSON RADIO (MSN.
האסטרטגיה של גראהם דיברה על רכישה של קבוצת המניות האלו והחזקת כל אחת מהן למשך שנתיים או עד שהיא מכפילה את מחירה, והוא הרוויח בזמנו הרבה כסף מיישומה. מהניסיון שלי אכן כדאי להגביל את החזקתה של כל מניה לשנתיים, אולם התשואה של הקבוצה משתפרות פלאים אם לא מוכרים אותן לאחר עלייה של 100% ונותנים להן להמשיך לזנק למעלה.
* * *
תקנות הייעוץ הכללי של הרשות לניירות ערך אוסרות עליו להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, אולם אתם מוזמנים לפנות אליו באמצעות המייל. הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, והוא לא מחזיק את המניות המדוברות.
