אחרי הטור של שבוע שעבר, שדיבר על השקעה בתעודות סל לטווח הארוך, קיבלתי עשרות פניות מקוראי הבלוג שהתמקדו בעיקר בשאלה: “באיזה תעודות סל לבחור?” עבור מי שלא קרא את הטור הקודם, אפתח בתזכורת קצרה לשתי אסטרטגיות ההשקעה המרכזיות בתעודות סל (אגב, אני משתמש במונח תעודות סל אבל הכוונה היא גם למוצרים עוקבי מדד דומים כגון קרנות מחקות), ואז אציע הרכב יעיל לתיק תעודות סל.
בשביל לחקות את תשואת המדדים בטווח הארוך, ותחת ההנחה שיש לכם סכום חודשי עודף אותו אתם מעוניינים להשקיע בשוק ההון, תוכלו לבחור באסטרטגיית ההשקעה במנות קבועות (Dollar cost averaging) או באסטרטגיית ההשקעה בתשואה קבועה (Value averaging). באסטרטגיה הראשונה, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבחור מספר תעודות סל (מייד נראה באילו תעודות לבחור) ולרכוש יחידות שלהן בסכום קבוע אחת לחודש. היתרון של השיטה הזו הוא שתשיגו את תשואת שוק המניות בקלות, כאשר הקושי המרכזי הוא התנודתיות הגבוהה של התיק כתוצאה מהעליות והירידות בשווקים.
רק בשביל לקבל מושג עד כמה האסטרטגיה הזו יעילה, אם למשל תשקיעו את קצבת הילדים אותה אתם מקבלים מידי חודש (כ- 173 שקלים) בתיק תעודות סל בתשואה שנתית ממוצעת של 10% (מדד MSCI של המדינות המתפתחות הניב 11% בשנה בממוצע בעשר השנים האחרונות), תוכלו להעניק לילד שלכם מתנת שחרור מהצבא של כ- 120 אלף שקלים. זה יספיק לו לרכישת תואר אקדמי, למימון מרבית הוצאות המחיה במהלך התואר ואפילו לטיול נחמד בדרום אמריקה אחרי סיום הלימודים. לחילופין, אם תחסכו לעצמכם 500 שקלים בסך הכול במשך 25 שנה באותו מנגנון, תסדרו לכם תוספת מכובדת של 700,000 שקלים לפנסיה (סכום השקול לתוספת של 3,500 שקלים לקצבת הפנסיה החודשית). לא רע!
גם בשיטה השנייה (השקעה בתשואה קבועה) אפשר לעשות את זה. ההבדל הוא שהפעם אתם בוחרים מראש את התשואה אותה אתם מעוניינים להשיג (כזכור, בשביל שהעסק יעבוד, עליכם לכוון לתשואה שנתית מתקבלת על הדעת – משהו בין 6% ל- 8%, קצת פחות מהתשואה הממוצעת של שווקי המניות בעולם). כמו באסטרטגית ההשקעה במנות קבועות, גם כאן רוכשים יחידות נוספות מתעודות הסל שבחרנו מידי חודש, אולם בסכום משתנה – גדול יותר כאשר התיק יעלה פחות ממה שתכננתם, וסכום נמוך יותר (ואפילו למשוך כסף מהתיק) כאשר הוא יצמח מהר מידי (אני לא אחזור על ההסברים המלאים שאתם יכולים למצוא בטור של שבוע שעבר). כך, בכל נקודת זמן תבטיחו שהתיק יניב את התשואה בה אתם חפצים.
כתוצאה מכך נפתרת סוגיית התנודתיות של התיק, אולם מנגד, הקושי המרכזי בשיטה זו הוא שתצטרכו להכניס לתיק (ולפעמים למשוך ממנו) סכום כספי משתנה מידי חודש. זה ידרוש מעקב אחר התיק אחת לחודש, ושמירת הכספים שלא הוכנסו או שנמשכו ממנו בפיקדון קצר מועד מבלי להשתמש בהם (אתם מוזמנים לפנות אלי במייל ואשלח לכם גיליון שיבצע את כל החישובים בעבורכם).
ובאילו תעודות לבחור?
בהנחה שמדובר בטווח השקעה ארוך מספיק (לפחות 10-15 שנים), יש עדיפות לבחירה של תעודות סל מנייתיות על פני התעודות האג”חיות. בשביל לא לשים את כל הביצים בסל אחד, כדאי לבחור בתעודות סל שייתנו לכם פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי רחב כמה שניתן. כמובן שלא צריך לחלק את התיק למספר גדול מידי של תעודות – יספיקו 2-3 תעודות העוקבות אחר מדדים משולבים של מספר מדינות. לדוגמא, אפשר להרכיב את התיק משלוש תעודות: אחת שתעקוב אחר המדינות המתפתחות, השנייה אחר המדינות המפותחות והשלישית אחרי מדד ישראלי מרכזי.
תעודת הסל הראשונה תעקוב אחר מדד המדינות המפותחות העולמי (MSCI World), המורכב מניות מ- 23 מדינות מפותחות כגון: ארה”ב, בריטניה, יפן, צרפת, גרמניה וגם ישראל. מדד זה ייצג בצורה טובה את התנהגות הכלכלה העולמית המפותחת. באופן כללי, כלכלות גדולות צומחות בצורה מתונה אבל יציבה יותר לאורך זמן מאשר מדינות קטנות, ולכן, הרכיב הזה יהיה העוגן של ההשקעה ויקטין את התנודתיות של התיק.
התעודה השנייה תעקוב אחר מדד המדינות המתפתחות העולמי (MSCI Emerging Markets), המורכב ממניות מ- 25 מדינות המוגדרות כשווקים מתעוררים, כגון: ארגנטינה, צ’ילה, ברזיל, סין ורוסיה. החלק הזה של התיק יחשוף אתכם למגמות הצמיחה המהירות יותר של הכלכלות המתפתחות בעולם. כמובן שזה יהיה כרוך בתנודתיות מחירים גדולה יותר, אך עשוי לתרום להגדלת התשואה של התיק.
ולקינוח, לדעתי יש היגיון רב לבחור גם בתעודה מקומית אחת, למשל כזו שתעקוב אחר מדד ת”א 100, המורכב מ- 100 החברות הציבוריות הגדולות ביותר במשק הישראלי. מעבר לעוגן השקלי שתיתן התעודה והעובדה שדמי הניהול שלה הם אפס, הכלכלה הישראלית מציגה צמיחה מרשימה יחד עם יציבות פיננסית בעשור האחרון, וזה בהחלט השתקף יפה בתשואה של שוק המניות הישראלי בעשור האחרון. בשנתיים האחרונות הבורסה המקומית נחלשה מאוד והמדדים התל אביבים הציגו תשואת חסר משמעותית ביחס למדדים מקבילים בעולם. להערכתי, ובהסתמך על הפרמטרים הפונדמנטאליים עליהם אני מתסכל, אם לא נראה האטה חריפה באופן יוצא דופן בשנה-שנתיים הקרובות, שוק המניות הישראלי יניב תשואה עודפת על מדדים רבים בעולם המפותח בעשור הקרוב.
מבחינה פרקטית, את שלוש תעודות הסל האלו תוכלו למצוא אצל מרבית המנפיקים הישראלים. בנוסף, עדיף לבצע את רכישות היחידות מתעודות הסל שבחרתם באמצעות חשבון בניהול עצמי אצל אחד מהברוקרים הפרטיים (בתי ההשקעות שהינם חברי בורסה) מאשר דרך הבנק. למרות שהשקעה דרך הבנק תאפשר לכם לבצע הוראת קבע לקרנות מחקות, השקעה דרך ברוקר פרטי תצמצם מאוד את עלויות המסחר ואת העלויות הנלוות (בתי השקעות גובים עמלת מסחר של כ- 0.1% משווי הפעולה ודמי ניהול חודשיים של שקלים בודדים בלבד).
אגב, היום קיימת אפשרות לפתוח קרן השתלמות בניהול עצמי שלכם (משהו שנקרא IRA). היתרון – אין מס על רווחי הון בקרן, דמי הניהול נמוכים יותר מבקרן השתלמות מנוהלת, והכי חשוב שתוכלו לנהל את התיק בהתאם לאסטרטגיית ההשקעה שלכם. החיסרון – נדרש סכום מינימאלי ראשוני של 100-150 אלף שקלים בשביל לפתוח קרן כזו, ולכן זה לא יתאים למרבית האנשים. למי שכן, זה יכול להיות פתרון מעולה ליישום השיטה תוך הקטנת תשלומי המס על הרווח שייצבר לאורך השנים.
* * *
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, ולכן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי לאימייל yinon@bursa4u.com . הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות והוא לא מחזיק אף אחד מהניירות שהוזכרו.
