בעוד המדדים המובילים בארץ מדשדשים כבר תקופה ארוכה, מניות הביומד רותחות לאחרונה. אמנם, מדד הביומד מפגר בהרבה אחרי המדדים המקומיים בשנים האחרונות, אולם זו לא סיבה מספיק טובה בשביל שהודעות לא מהותיות במיוחד יקפיצו מניות בעשרות ומאות אחוזים בן לילה. מצד שני, אם מחפשים בין השורות, אפשר לאתר חברות שנסחרות בשווי מצחיק שאינו משקף בצורה נכונה את הפוטנציאל הטמון בהן, ובטורים הקרובים אנסה להציג לכם כמה מתוכן.
אחת החברות המעניינות שנתקלתי בהן לאחרונה, היא נסווקס, שמפתחת נוגדן הניתן דרך הפה למחלות דלקתיות ואוטואימוניות. לחברה שתי טכנולוגיות עיקריות בשלבים שונים של פיתוח קליני – מוצר אנטי-דלקתי לטיפול בדלקת הכבד השומני, וחיסון נגד אלצהיימר. בתחום כבד השומני, החברה ביצעה בהצלחה שני ניסויים קליניים בשלב השני שהוכיחו את היעילות הקלינית של הנוגדן. בתחום האלצהיימר, הראה הנוגדן שפיתחה נסווקס פרופיל יעילות ובטיחות מצוין בניסויים פרה-קליניים במודלים של מחלת האלצהיימר. למרות שמדובר בתחילת הדרך, זהו המוצר היחידי בעולם התוקף את המחלה בשלב מוקדם שלה.
למרות הפוטנציאל, עד סוף 2012 החברה נוהלה בצורה לא יעילה והמניה איבדה מרבית משוויה. ואז הגיע המפנה כאשר שתי קבוצות משקיעים בראשות ד”ר אשר שמואלביץ (קרדיולוג ויזם המשקיע ב-20 חברות ביוטק) ואבי מייזלר (שנכנס באחרונה לשותפות עם חברת UCB) וד”ר דוד נאוה (בכיר לשעבר בבאייר), השקיעו בחברה כ- 4 מיליון שקל בתמורה לכ- 45.6% ממניותיה (42.3% נכון להיום), כלומר בשווי דומה לשווי הנוכחי של החברה.
הם הביאו מנכ”ל חדש – ארי עמינצח, ששימש כסמנכ”ל שיתופי פעולה וחדשנות בחברת הביוטק ההולנדית קרוסל שנרכשה על ידי ג’ונסון אנד ג’ונסון ב- 2.4 מיליארד דולר ב- 2011, ואחר כך עבד בג’ונסון אנד ג’ונסון עצמה, בתחום המחלות הזיהומיות. מדובר בקבוצת אנשים בעלי ניסיון רב וממון, שיכולים לשנות את ההתנהלות הקלוקלת שהייתה בחברה בעבר, ולהצעיד אותה להישגים יפים בעתיד.
התפתחות מעניינת התרחשה בסוף יוני, כאשר נסווקס התקשרה במכתב כוונות עם חברת Acebright מסין, המתמחה בייצור תרופות לסרטן ומחלות זיהומיות, לפיו היא עשויה להשקיע מיליון דולר כנגד הקצאת 10% ממניות החברה (וחברות הבנות שלה). למי שלא הבין, העסקה הזו משקפת לנסווקס שווי של 10 מיליון דולר, כמעט פי 4 מהשווי הנוכחי שלה. המניה זינקה ל- 20 אגורות, אולם חזרה שוב לאיזור ה- 9 אגורות בימים האחרונים.
נסווקס הצהירה כי בכוונת הצדדים להשלים את העסקה בחודש הקרוב, ובנוסף שהיא מתכוונת לגייס הון נוסף. העסקה עדיין לא נחתמה, אבל נסווקס הצליחה לגייס כ- 4.6 מיליון בהנפקה זריזה שביצעה לאחרונה. מחלת הכבד השומני אותה מתעתדת נסווקס לרפא, היא בעיה אדירה בסין ואין לה עדיין תרופה מאושרת בשוק האמריקני או הסיני. ל- Acebright יש ניסיון רב בתחום הזה, ולכן אפשר להבין את האינטרס שיש לה להשתלט בהדרגה על הטכנולוגיה של נסווקס. בנוסף, מדובר בחברה עם כסף, כך שהיא יכולה להיות מקור מימון טוב עבור הפעילות של נסווקס בעתיד, והיא אכן זקוקה למזומנים נוספים כדי שהמוצרים שלה יתקדמו בתהליך המו”פ וקבלת האישורים הרגולטוריים.
פעולה חכמה נוספת אותה מתכוונת נסווקס לבצע בקרוב, היא להפריד את שתי הפעילויות שלה לשתי חברות בנות נפרדות, משהו שיאפשר גמישות תפעולית ויכול להציף עוד ערך למשקיעים. במילים אחרות, נראה שנסווקס מתחילה להתנהל נכון, יש לה יכולות מימון משופרות וחשיפה לחברה סינית מובילה, ולאחר השלמת העסקה עם הסינים המניה שלה יכולה להיות שווה לפחות כפול מהשווי הנוכחי כבר בעתיד הקרוב.
חברה מעניינת נוספת היא גפן השקעות. למעשה, מדובר בחממה לחברות ביוטכנולוגיות עם מוצרים בשלבי מחקר ופיתוח שונים. ההחזקה הגדולה ביותר, ואולי המבטיחה ביותר של החברה, היא אליום מדיקל, העוסקת בתחום הכירורגיה הזעירה. לאחרונה הייתי במצגת של החברה למשקיעים, ואני חייב להגיד שהתרשמתי לטובה מהייחודיות ומהיתרונות של המוצרים שלה. יש לה למשל קו מוצרי סטנטים (תומכנים שמטרתם לשמור שכלי הדם יישארו פתוחים) שעשויים מחומר פולימרי גמיש, בניגוד לסטנטים המתכתיים הרגילים, משהו שמקל מאוד על החדרתם ומפחית את הכאבים הכרוכים בפעולה. בנוסף, לחברה קו מוצרים ייחודי למניעת קרישי דם ותסחיפים אשר נוצרים במהלך צינתור, ולאחר שקיבלה אישור של רשות התרופות האירופאית, אליום מבצעת בימים אלו ניסוי קליני נוסף למטרת קבלת אישור FDA. המוצר של אליום מקצר את משך החדרת הצנתר בצורה משמעותית (2-3 דקות במקום 60 דקות במוצרים הנוכחיים), ולכן הציפייה בשוק הרפואי לאישור המוצר גדולה מאוד.
אליום נסחרת בשווי שוק של כ- 60 מיליון שקל וגפן מחזיקה ב- 6.5% מאליום, כלומר שווי ההחזקה הוא כ- 4 מיליון שקלים, קצת מתחת לשווי הנוכחי של גפן. גם אם לא השתכנעתם שאליום שווה יותר ממה שהיא נסחרת היום, העניין הוא שלגפן יש כזכור עוד הרבה החזקות נוספות בחברות בעלות פוטנציאל הצלחה לא רע. למשל, חברת קופלנט העוסקת בפיתוח וייצור מוצרים רפואיים על בסיס קולגן אנושי המיוצר מצמחי טבק, חברת ארט הלת’קר המפתחת מערכות לזיהוי ולמניעת מעבר של מוצקים או נוזלים לתוך דרכי האוויר, סיקאם המפתחת נוגדן לטיפול בסוגים שונים לסרטן והחזקות בחברות נוספות (למען האמת, לגפן יש גם החזקה קטנה בנסווקס). שווי ההחזקות האלו ביחד בינכוי התחייבויות החברה, גבוה בהרבה משווי השוק בו נסחרת מנית גפן.
הסוד להצלחה טמון בניהול נכון של החברה, כלומר הקצאה נכונה של המשאבים הכספיים בין ההחזקות השונות, ויכולת גיוס מימון טובה בהמשך הדרך. לאחרונה, ביצעה גפן הנפקת זכויות שאמורה להכניס לקופה כ- 3 מיליוני שקלים נוספים, ובעלי העניין הצהירו כי ישתתפו בה על פי שיעור החזקתם. תחת ההנחה שבעלי העניין בחברה, שמחזיקים כ- 51% ממניותיה, יסייעו לה לגייס הון נדרש גם בעתיד, ובהתחשב בכך שאליום נמצאת רגע לפני הפריצה של כמה ממוצרי הדגל שלה, נדמה לי כי גם גפן צריכה להיסחר בשווי גבוה הרבה יותר מאיפה שהיא נסחרת כעת.
* * *
תקנות הייעוץ הכללי של הרשות לניירות ערך אוסרות עליו להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, אולם אתם מוזמנים לפנות אליו באמצעות המייל. הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, והוא לא מחזיק במניות שהוזכרו בכתבה.
