חברות רבות מחליטות להפוך לדואליות ולרשום את המניות שלהן להיסחר גם בבורסות זרות בכדי להגדיל את הסחירות ולעזור למשקיעים להבין את השווי האמיתי שלהן. למרבה הפלא, בחלק נכבד מהמקרים, לא רק שהסחירות לא עולה, המניה גם ממשיכה להיות אנונימית ולהיסחר בחסר עמוק לשווי הנכסי שלה. זה לא מפתיע – בבורסות האמריקניות הן עוד כמה מתוך אינספור החברות האנונימיות שאינן משתייכות למדדים המרכזיים ולכן נמצאות מתחת לרדאר של המשקיעים הגדולים. בנוסף, הן גם בדרך כלל נסחרות במחירים נמוכים מ- 10 דולר, כך שחלק מהמשקיעים המוסדיים אינם מורשים לרכוש אותן מסיבות רגלאטוריות. יותר מזה, הן גם לא ממש צומחות ולכן המשקיעים בוול-סטריט, המתרכזים ברווח למניה, לא יאתרו אותם בתהליך סינון המניות שלהם.
אז מדוע בכלל להחזיק מניות כאלו? באנגלית, זה נקרא Asset play, כלומר רכישת מניה הנסחרת עמוק מתחת לשווי הנכסי שלה. אני אסביר. ההיסטוריה מלמדת כי המחיר בו נסחרת מניה יסגור את הפער בינו לבין המחיר הכלכלי של החברה במוקדם או במאוחר. לפעמים זה קורה מהר ולעיתים יעברו אפילו מספר שנים עד שזה יקרה. אם אתם מסכימים שכך עובד השוק, אם איתרתם מניה של חברה רווחית (או שתהיה כזו בעתיד) ויציבה מבחינה פיננסית הנסחרת עמוק מתחת לשווי הנכסי שלה, אתם מבינים שמתישהו היא תצטרך לתקן למעלה לכיוון השווי ההוגן שלה. זה לא תמיד יקרה, אבל אם וכאשר זה יתרחש – המניה תניב תשואה מרשימה.
יש עוד רציונל להחזיק מניות כאלו. בדרך כלל, מדובר בחברות עם הרבה מזומנים בקופה מול מעט חובות והתחייבויות. במילים אחרות, החברות לא ממש צריכות את המזומנים האלו בשביל לתחזק את הפעילות שלהן, ולכן הם שוכבים בפיקדונות בבנק. כעת, יכולים להתרחש שני דברים. הראשון, החברה תחליט לרכוש חברות נוספות בשביל להגדיל את הפעילות, ושנית – לחלק דיבידנד חד-פעמי גדול. שני הדברים האלו יכולים לעשות טוב מאוד לכיס של מחזיקי המניות של החברה.
דוגמא טובה לחברה דואלית שיודעת להרוויח כסף אבל המניות שלה נסחרות כבר הרבה זמן מתחת לשווי הנכסי שלהן, היא ת.א.ת טכנולוגיות (TATT). החברה נשלטת על ידי תאת תעשיות ובאמצעות חברות הבנות שלה, עוסקת בייצור מגוון מחליפי חום למערכות המכניות והאלקטרוניות בכלי טייס. בנוסף, היא מספקת מערכות קירור ומיזוג אוויר למתקנים צבאיים וכלי רכב משוריינים, וגם מעניקה שירותי תחזוקה, תיקון ושיפוץ של מכלולים תעופתיים המותקנים בתוך כלי הטייס עצמם.
על לקוחות החברה נמנות יצרניות מטוסים מהגדולות בעולם דוגמת לוקהיד מרטין ובואינג, יצרניות אביזרי תעופה כגון אלביט מערכות, חברות תעופה דוגמת לופטהנזה, דלתא, סוויסאייר, אל על ואיירפראנס, חיל האוויר הישראלי והאמריקני.
התחרות בענף די גדולה ותאת טכנולוגיות אינה שונה בהרבה ממתחרותיה. בנוסף, החברה תלויה מאוד בשוק האמריקני, וכשהוא מגמגם כמו שקורה בשנים האחרונות, החברה נפגעת מכך. ואכן, במהלך 2008 חוות החברה משבר בפעילות, אולם לאחרונה היא שבה לרווחיות חיובית. אי הוודאות בענף עדיין גדולה, אולם להערכתי מאמצי השיווק והמחקר ופיתוח של החברה יכולים לשאת פרי ולעזור לה לשמור על רמת הכנסות סבירה כזו שלא תדלדל את קופת המזומנים שלה. אם אתם מסכימים עם ההנחה הזו, קחו את הנכסים השוטפים של החברה והפחיתו את כל ההתחייבויות, ותקבלו 62.6 מיליון דולר – 65% מעל שווי השוק בו נסחרת המניה עכשיו. בהחלט נראה מעניין.
אם אתם בעניין של מניות מסוג זה ויש לכם את הסבלנות הנדרשת, אתם מוזמנים להסתכל גם על חברת בלופניקס (BPHX), המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה למרכזי מחשוב גדולים ברחבי העולם, שלאחרונה עוברת מהלך רה-ארגון. כחלק ממנו התבצעו חילופי תפקידים בין המנכ”ל לנשיא החברה, ובנוסף החברה מכרה את יחידת מערכות ניהול הידע שלה ותשתמש בכסף לסגירת מרבית ההלוואות שלה (לפי פרסומי החברה בעניין, לאחר התהליך יישאר לה חוב של 0.6 מיליון דולר בלבד). במקרה הזה מדובר אמנם בחברה שעדיין מפסידה כסף, אבל נסחרת הרבה מתחת לשווי הנכסי שלה. אם מהלך הרה-ארגון יצלח, הפער בין המחיר לערך הנכסי ייסגר.
* * *
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, ולכן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי לאימייל yinon@bursa4u.com . הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות והוא לא מחזיק אף אחד מהניירות שהוזכרו.
