עוד שנה נהדרת לתיק הרובוט הישראלי. למי שעדיין לא מכיר (או שכח), תיק הרובוט מתבסס על אסטרטגיית ההשקעה הפסיבית (או האוטומטית) של מנהל ההשקעות ג’ון דורפמן. בדומה להשקעה באמצעות תעודות סל, הרעיון של אסטרטגיות פסיביות, הוא לבחור סט קריטריוני סינון קבועים, בדרך כלל כאלו המתבססים על פרמטרים פונדמנטאליים (מכפילים ויחסים פיננסים), לקנות את 10-20 המניות האטרקטיביות ביותר העומדות באותם קריטריונים, ולהחליפן אחת לשנה במניות האטרקטיביות ביותר באותה עת. כבר הוכח במאות מחקרים כי מניות של חברות איכותיות עם מכפילים נמוכים מנצחות את השוק לאורך זמן, ולכן חלק נכבד מהשיטות האלו מצליחות לגבור על המדדים בטווח הארוך.
שיטת הרובוט עצמה, בנויה על בחירת 10 מניות של חברות רווחיות (רווח נקי חיובי ב- 12 החודשים האחרונים), לא קטנות מידי (מעל שווי שוק של 500 מיליון דולר), לא ממונפות יותר מידי (חובות לזמן ארוך נמוכים מההון העצמי), הנסחרות במכפילי הרווח הנמוכים ביותר בשוק, החזקתן במשך שנה ולאחר מכן החלפתן ב- 10 מניות חדשות. התיק הווירטואלי של דורפמן הניב תשואה שנתית ממוצעת של 15.58% ב-17 השנים בהן הוא מפעיל אותו, זאת לעומת 4.17% בשנה בלבד שהשיג ה- S&P500 באותן שנים.
אם השיטה עבדה יפה בשוק האמריקני אין סיבה שלא תעבוד גם אצלנו בת”א. ואכן, בשנה האחרונה התיק הניב תשואה מדהימה של 23.6%, גבוה יותר מהתשואה של מדד היתר שעלה ב- 9.9%, והרבה מעל מדד ת”א 25 שהניב תשואה שלילית של 15.7%-. רק שתי מניות הניבו השנה תשואה שלילית ולעומתן 7 מניות הניבו תשואה דו-ספרתית. בהחלט מרשים. אגב, תיק הרובוט של דורפמן עצמו דווקא ירד ב- 3.8% ב-2015…
היתרון של תיק הרובוט על המדדים כבר מתחיל להיות דרמטי. מאז שהתחלתי ליישם את השיטה (בתיק וירטואלי) ב-2012, היא הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 30.9%, זאת בהשוואה לתשואה ממוצעת של 7.8% של מדד ת”א 25 ו- 15.6% של מדד היתר 50. מה שמעניין הוא שהתנודתיות של תיק הרובוט הישראלי כמעט זהה לזו של המדדים עצמם, כלומר ניהול תיק רובוט אינו קופצני יותר מהתנודתיות הטבעית של המדדים. 4 שנים זו בוודאי אינה תקופה מספקת כדי להסיק מסקנות נחרצות, אבל נראה שהפער מעל המדדים הולך ומתרחב.
מיהן 10 מניות הרובוט ל- 2016?
כרגיל, נמחק את כל החברות עם שווי שוק נמוך מ-200 מיליון שקל (כדי לנקות מניות בעלות סחירות באמת אפסית), נוריד את אלו שיש להן חובות לזמן ארוך שגבוהים מההון העצמי ואת אלו שלא היו רווחיות ב- 12 החודשים (המדווחים) האחרונים. מתוכן נבחר לתיק (בשיעור החזקה זהה) את 10 המניות עם מכפיל הרווח הנמוך ביותר, וזאת ללא שום בדיקות נוספות.
הנה הרשימה ל-2016 (לפי א-ב): אאורה, גן שמואל, דיסקונט, דלק רכב, טלדור, לוינשטיין נכסים, מגדלי תיכון, מיחשוב ישיר, קרסו מוטורס, תדיראן הולדינגס.
כמו שקורה כל שנה, חלקן נראות מבטיחות וחלק אחר נראות “על הפנים”, אבל אם החלטתם ליישם את השיטה עליכם לקנות מכל מניה בשיעור כספי זהה תוך התעלמות מהכותרות על החברות וללא ניתוח נוסף. אחרת, השיטה לא תעבוד. נשתמע בעוד שנה עם התוצאות והמניות לשנה הבאה.
