הכתבה התפרסמה גם בעיתון גלובס.
גל עליות המחירים ששטף את מרבית שווקי המניות בעולם בחודשים האחרונים החזיר שוב אל הכותרות את מנבאי השחורות לגבי עתידו של השוק. כרגיל, גם הפעם הטעה היא ש”השוק עלה לנקודה גבוהה מידי ומכאן מתבקש תיקון”. האם כדאי למכור את התיק ולהתבצר במזומן? האם בכלל אפשר לדעת אם השוק יקר? שאלה טובה.
אם תשאלו את וורן באפט, הוא יפנה אתכם ליחס בין שווי השוק של כל החברות הציבוריות במשק לתמ”ג של המדינה (תוצר מקומי גולמי, הערך הכולל של כל המוצרים והשירותים הסופיים שיוצרו בתחום המדינה בשנה מסוימת). זהו מעין מכפיל מכירות של המדינה כולה, בדומה למכפיל המכירות של חברה (שווי השוק שלה לחלק לסך המכירות), ולכן הוא עשוי להיות פרמטר מצוין לבחינת רמת התמחור של המניות בשוק.
מכיוון שהחברות הציבוריות מייצגות רק חלק מהחברות במשק, מובן כי במצב נורמאלי היחס צריך להיות נמוך מ- 1. ואכן, כלל האצבע של באפט קובע כי השוק נסחר במחיר הוגן כאשר היחס נע בין 0.75 ל- 0.9. יחס נמוך יותר מרמז כי השוק זול, ויחס גבוה יותר אומר שהשוק יקר.
אז האם זה עובד? לפעמים, אבל בטח שלא תמיד. למשל, אם הייתם נעזרים בפרמטר הזה הייתם יכולים להרגיש שהשוק נסחר ביוקר בסוף 2007, אז היה היחס 1.2. באופן דומה, בסוף 2008 הייתם יכולים להבין כי השוק זול היות והיחס היה 0.6. מצד שני, גם ב- 2005 וב- 2006 היחס הזה היה גבוה מ-1 ואפילו 1.1, אבל היום אנו יודעים שמי שהסתגר במזומנים שגה ופספס עליות של עשרות אחוזים בשנים בהן המשק צמח בצורה בריאה והשוק לא היה יקר. גם היום היחס עומד על 1.1, אז האם את מוכנים לקחת את הסיכון ולהמר נגד השוק?
לפני שאתם מוציאים כסף ומהמרים על כיוון, שימו לב לנתון המפתיע הבא: מכפיל הרווח הממוצע בשוק עומד היום על סביבות ערכו הממוצע, כלומר האינדיקאטור הפופולארי הזה דווקא מרמז שהשוק אינו יקר.
מבולבלים? בצדק. אז הנה השורה התחתונה: לדעתי, מרבית המניות בשוק הישראלי, ובעיקר אלו של החברות הגדולות מהמדדים המרכזיים, אינן זולות במיוחד, אם בכלל. יחד עם זאת, זאת אינה סיבה לנחש כי גל ירידות לפנינו. להיפך, יש היום מספיק סיבות להניח ששוק המניות הישראלי ימשיך לטפס – למשל השיפור הכלכלי בארץ, הריבית שצפויה להישאר ברמה נמוכה יחסית גם בעתיד הקרוב, היעדר חלופות השקעה אג”חיות ובועת הנדל”ן שימשיכו לדחוף כספים סולידיים נוספים לעבר שוק המניות. מצד שני, אלו אינן סיבות לקנות מניות. מניה קונים רק מסיבה אחת – כאשר אנו סבורים שהיא נסחרת בהנחה לשווי ההוגן שלה, וזה לא קשור בדרך כלל למצבו של השוק כולו.
לכן, בחירה באסטרטגיה של תזמון השוק על סמך אינדיקאטורים או מכפילים בלבד ללא שווידאתם כי הניירות שקניתם נרכשים במחיר אטרקטיבי, לא צפויה לעבוד ואפילו עלולה להוביל להפסד. מצד שני, אם תתעלמו מנתוני המאקרו הבאמת מבלבלים ותצללו עמוק יותר לתוך המניות הקטנות יותר, תגלו חברות נהדרות עם פוטנציאל צמיחה משמעותי ותמחור הרבה יותר זול.
בשבוע שעבר נתתי שתי דוגמאות לחברות כאלו שעדיין לא עלו על הגלאים של מרבית המשקיעים, ואסיים גם הפעם עם רעיון שיכול להיות מעניין עבור אלו מכם שלא נבהלים מחברות הנמצאות בהפסד זמני – תאת טכנולוגיות, הנסחרת במחצית מהשווי הנכסי שלה.
מה דעתכם עליה?
גילוי נאות: לא מחזיק.
