הכתבה התפרסמה בעיתון גלובס.
מתי בפעם האחרונה קניתם משהו ושילמתם במזומן? אצלי, זה היה לפני כמה שבועות כשקניתי ארוחת צהרים באחד ממזנוני אוניברסיטת תל אביב באחד הביקורים שלי שם. מקומות כאלו שאינם מכבדים כרטיס אשראי הולכים ופוחתים, והיום אנו מבצעים את מרבית הרכישות שלנו בכרטיסי הפלסטיק האלו. בדיוק מהסיבה הזו, חברות כרטיסי האשראי מצליחות לצמוח ולהרוויח עוד ועוד כסף מידי שנה.
הרעיון העסקי של חברות האשראי כמו ויזה או מאסטר-קארד הוא פשוט: בכל פעם שאתם רוכשים מוצר או שירות כלשהו עם כרטיס האשראי שלכם, חברת האשראי מקבלות עמלה מהבנק. בניגוד לבנקים או גופי השקעות אחרים, חברות האשראי מתבססות על העמלות האלו ואינן נותנות הלוואות. לכן, הסיכון הפיננסי שלהן נמוך למדי בהשוואה לבנקים.
לפני מספר חודשים, כחלק מהרפורמה במערכת הפיננסית שמנסה להעביר ממשל אובמה, הועלתה הצעה להגביל את עמלות הסליקה שנגבות עבור השימוש בכרטיסי דביט (debit cards, כרטיסים ללא מסגרת אשראי). הרעיון בבסיס ההצעה, הידועה בשם Durbin amendment, הוא להפוך את עמלות הסליקה לפרופורציונאליות יותר ביחס לעלות הסליקה. חברות האשראי אינן צדיקות וברור כי עמלות הסליקה גבוהות בהרבה מהעלות האמיתית של תהליך הסליקה עצמו, אבל איזה חברה אתם מכירים שגובה מהצרכן מחיר דומה לעלות ייצור המוצרים שלה?
בכל מקרה, החיצים העיקריים בהצעה אינם מכוונים לחברות האשראי אלא דווקא לבנקים האמריקנים, שהם אלו שגובים את העמלות המופרזות האלו בפועל. יחד עם זאת, החשש של המשקיעים הוא כי יישום ההגבלה יוביל את הבנקים לנסות לסחוט את חברות האשראי על מנת לצמצם את העמלות שהן גובות מהבנקים עבור שימוש לקוחותיהם בכרטיסים.
על פי הנתונים מהדוחות של חברת ויזה למשל, 20% מההכנסות מגיעות מעמלות הקשורות לכרטיסי דביט. בהצעתDurbin מדובר על הפחתה של כ- 75%-80% בעמלות הסליקה של הבנקים, ולכן אם ההצעה תיושם והלחץ של הבנקים על חברות האשראי יישא פרי, הן ההכנסות והן הרווחיות של חברות האשראי עשויה להיפגע בצורה משמעותית. בעקבות זאת, ראינו ירידה של כ- 20% במחירי מניות האשראי הגדולות כגון ויזה (V) ומאסטר-קארד (MA) בתחילת השנה בניגוד למדדים האמריקנים שדווקא עשו מהלך עליות מרשים מתחילת השנה. מאז, המניות האלו כבר הספיקו לתקן חלק מהירידות, אבל הן עדיין נסחרות נמוך יותר מהנקודה בה נסחרו בסוף 2010.
הרפובליקנים, שהשתלטו על הקונגרס לאחרונה, כבר התחילו לשים מקלות בגלגלי הרפורמות של ממשל אובמה. הצורך בהעלאת תקרת החוב של ארה”ב והרצון של ממשל אובמה להמשיך את תוכניות הסיוע לה מתנגדים הרפובליקנים, יוכל לתת להם קלף מיקוח חזק לביטול חלק מסעיפי הרפורמה הפיננסית. הצעת Durbin היא סעיף של הרגע האחרון ברפורמה, ולכן יש סיכוי טוב שגם אם לא תבוטל אז לפחות תתמתן בצורה משמעותית. וגם אם לא, הבנקים כבר הוכיחו כי במקרים כאלו הם יודעים לגלגל את ירידת ההכנסות שלהם אל הלקוח, למשל בצורה של דמי ניהול נוספים או העלאת הריבית על השימוש באשראי.
חברות האשראי הוכיחו בשנים האחרונות יצירתיות ויכולות צמיחה מרשימות למדי. נתוני המקרו המשופרים בעולם יתמכו בהמשך הצמיחה הזו. ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית והגידול שהיא מביאה בצריכה של הצרכן האמריקני, צפויה להמשיך לדחוף את ההכנסות של חברות האשראי למעלה. בנוסף, השיפור הכלכלי בשאר חלקי העולם גורר אחריו גם עלייה בהיקף התיירות בעולם. היות ורכישות בכרטיסי אשראי במטבעות שונים מאלו של הכרטיס עצמו מהוות כרבע מהכנסות חברות האשראי, השיפור הזה יעשה טוב מאוד לפעילות החברות האלו.
ויזה ומאסטר-קארד הינן חברות גלובאליות הפועלות גם מחוץ לגבולות ארה”ב, ופעילותן בעיקר במדינות מתפתחות מהווה מנוע צמיחה משמעותי. לכן, אפשרויות הצמיחה שלהן גדולות גם כאשר הצמיחה שלהן בתוך ארה”ב תמשיך להיות נמוכה יותר, כפי שצפוי בשנים הקרובות.
השורה התחתונה: מניות האשראי ויזה ומאסטר-קארד אינן מניות ערך ולא נסחרות בהנחה גדולה מידי מתחת למחיר ההוגן שלהן. יחד עם זאת, החששות מרפורמת Durbin יצרו נקודת כניסה נוחה עבור אלו מכם שמעוניינים להשקיע לטווח הארוך בחברות צמיחה איכותיות, מובילות שוק ובעלות יציבות פיננסית איתנה. אם אתם רוצים לבחור רק אחת מהן, אני באופן אישי הייתי מעדיף את ויזה הן מבחינה איכותית ובמיוחד מבחינה תמחורית.
גילוי נאות: לא מחזיק.
