כל משקיע היה שמח לקנות את טבע 20 שנה לפני שהיא הפכה להיות מי שהיא היום. אבל, רכישת מניות של חברה כמו טבע בראשית דרכה והחזקתן ברציפות לאורך תקופה כה ארוכה, אינה משימה קלה לביצוע. לא רק שתצטרכו לאזור אומץ ולקנות בתקופה שהחברה עדיין בחיתולים, תצטרכו גם לשרוד לא מעט שנים של עליות אבל גם ירידות במחיר המניה. השאלה, אם יש בנמצא חברות עם פוטנציאל כזה? ובכן, לפני כשש שנים נתקלתי בחברה כזו – קמהדע.
מאז, הספקתי לקנות אותה ואת האופציות הראשונות שלה, למכור אותן כשהן התעופפו גבוה מידי ב- 2007, ולרכוש אותה שוב בתחילת 2009 כשהיא נסחרה במכירת חיסול. היום, לאחר הירידות בשוק, המניה נסחרת בסך הכול 30% מעל המחיר בו הונפקה, אבל אז היא הייתה חברת חלום, והיום חלק נכבד מהחלום כבר התממש. שווה קניה? בואו נראה.
קמהדע היא חברה ביוטכנולוגית שמתמחה בייצור תרופות מצילות חיים. מגבלת המילים בטור אינה מאפשרת לי להיכנס לכל הפרטים, אז נתרכז ב”סיפור” המרכזי שלה – התרופה למחלת ריאות תורשתית קשה. הטיפולים הניתנים כיום למחלה מבוססים על אבקה המומסת בנוזל, ולאחר מכן מוזרקת התמיסה אל החולים מספר פעמים בשבוע באמצעות אינפוזיה בבית החולים. פרט לזמן השהייה הממושך של החולה בכל ביקור, תהליך המסת האבקה בנוזל גם כרוך בסיכון לזיהום התמיסה, ולסיכון החולה. קמהדע, לעומת זאת, היא היחידה שפיתחה גרסה נוזלית של התרופה, הניתנת להזרקה ישירות אל החולה. זה פותר את בעיית הזיהום ומקצר את משך השהייה בבית החולים בצורה משמעותית.
פחות מחודש לאחר שהתקבל האישור לשיווק התרופה על ידי רשות התרופות האמריקנית (FDA), ביולי 2010, כבר חתמה החברה על הסכם הפצת התרופה עם ענקית התרופות האמריקנית בקסטר, בעבור סכום של 45 מיליון דולרים, שמרביתו כבר שולם. לפי ההסכם, בקסטר תהיה אחראית לכל תהליך השיווק וההפצה של הגרסה הנוזלית בארה”ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד, והיא התחייבה לרכוש מהתרופה של קמהדע סכום של בין 60 ל- 110 מיליון דולרים בחמש השנים הקרובות. את חומר הגלם לייצור התרופה, תספק בקסטר לקמהדע ללא עלות, מה שצריך להתבטא ברווחיות גבוהה.
אבל הסיפור האמיתי הוא דווקא בגרסה המשאפית של התרופה, הנמצאת בימים אלו בשלב הניסויים הקליניים האחרון לפני אישורה באירופה ואחר כך גם בארה”ב, ב- 2013. המדובר במשאף קטנטן באמצעותו יוכלו החולים לקבל את הטיפול בבית, ללא נסיעות מרובות ושהיות ארוכות בבית החולים. עולם חדש ומופלא עבורם. עבור קמהדע, מדובר בצמצום משמעותי של כמות החומר הפעיל בתרופה, מה שעשוי להגדיל עוד את הרווחיות. קמהדע, היא היחידה בעולם שמפתחת גרסה משאפית למחלה הזו, והיא גם קיבלה מעמד של תרופת יתום, מה שמבטיח לה בלעדיות בשיווק התרופה למשך שבע שנים בארה”ב ועשר שנים באירופה, בנוסף להטבות מס. במילים אחרות, אם התרופה תאושר, יש סיכוי טוב שמרבית, אם לא כל, החולים ירכשו את הגרסה של קמהדע.
כמה כל זה שווה? קחו 10,000 חולים מדווחים בעולם (אגב, מספרם גדל ב- 7% מידי שנה), הכפילו ב- 100 אלף דולר עלות התרופה לשנה, ותקבלו שקמהדע רחוקה מרחק של פחות משנתיים משוק מכירות של כמיליארד דולר. המשמעות של הצלחה כזו, היא עלייה דרמטית במחיר המניה בשנים הקרובות.
ברור שיש סיכונים בהשקעה במניה, אולם היום הם מצומצמים לדעתי. היות ואין אף מתחרה הנראית באופק, הסיכון העיקרי הוא כישלון הגרסה המשאפית. עם זאת, היא מתבססת על אותו חומר פעיל כמו בגרסה הנוזלית ובניסויים הראשוניים שנערכו היא עבדה בצורה יפה, ולכן הסבירות לכישלון נמוכה ממקרים דומים. וגם ללא הגרסה המשאפית, לקמהדע קופת מזומנים דשנה, הכנסות מובטחות של יותר מ- 50 מיליון דולרים לשנים הקרובות וסל מוצרים רחב בפיתוח. לכן, גם במקרה כזה קמהדע צריכה להמשיך להיסחר גבוה יותר מהשווי הנוכחי בו היא נסחרת. כנראה שמנהלי החברה ובעלי העניין שלה חושבים כמוני, אחרת מדוע הם ממשיכים לקנות ממניותיה, והחברה אפילו הולכת לרכוש בחזרה 35 מיליון שקל מהאג”ח להמרה שלה.
