זה לא מתרחש מידי יום, אולם אני מניח שגם לכם יוצא מידי פעם בפעם לשמוע על מניה שבתוך שבוע זינקה בעשרות אחוזים ויותר. בדרך כלל, מדובר באירוע יוצא דופן כגון הצעת רכש בפרמיה גדולה מעל המחיר הנוכחי בו נסחרת המניה או בפתרון משבר מהותי בחברה, אולם לפעמים פשוט מדובר במניה אנונימית ואטרקטיבית, שהתגלתה על ידי משקיע גדול או הציבור הרחב וזינקה למעלה. למרות שיש לעיתים רמזים מקדימים להתרחשויות האלו, קשה להקדים ולקנות את המניה רגע לפני שמגיע הזינוק במחיר. עם זאת, ההיסטוריה יכולה לעזור לנו לאתר מניות כאלו מראש.
במקרים רבים, מדובר בחברות אנונימיות הנסחרות במכפילים נמוכים. הכוונה היא לחברות הנסחרות בשווי שוק נמוך בהרבה מההון העצמי שברשותן, ובמקרים קיצוניים אפילו נמוך משווי המזומנים שלהן. יש כאן מעין ארביטראז’ פיננסי, היות ועל הנייר לפחות, אתם יכולים לקנות את כל מניות החברה בשווי השוק שלהן, למכור את כל הנכסים ולהחזיר את ההתחייבויות, ועדיין תישארו עם הרבה מוזמנים ביד. בפועל זה כמובן לא אפשרי, אבל זה מגדיל את הסיכוי להרוויח הרבה כסף מההשקעה במניות החברה.
לפני שרצים להשקיע במניות מסוג זה, חשוב לזכור כי מדובר בהשקעה המחייבת אורך רוח רב. אם החלטתם לרכוש מניות מסוג זה (וההחלטה היא כמובן רק שלכם), אל תצפו שהן יזנקו מייד אחרי שקניתם אותן ואל תיבהלו אם מחירן ירד אחרי הקניה. תנו לשוק זמן להוביל אותן לשווי ההוגן שלהן, וזה יכול לקחת זמן לא מבוטל (אפילו שנה-שנתיים).
הנה שתי דוגמאות למניות מעניינות הנסחרות עמוק מתחת לשווי ההון העצמי שלהן.
טכנופלס וונצ’ר: כפי שמרמז שמה, מדובר בקרן הון סיכון המשקיעה בחברות מתחומים שונים במטרה לזכות בחלק מהרווחים העתידיים שלהן או לחילופין ממכירת החזקתה במחיר גבוה בהרבה ממחיר הקניה. היא משקיעה בחברות תוכנה ואינטרנט, תקשורת, מדעי החיים ואחרות. מה שמעניין, הוא שהחברה מתרכזת בהשקעה בחברות בעלות יתרונות טכנולוגיים בתחומים בהם הן פועלות, וכאלו אשר כבר השלימו את שלב המחקר והפיתוח או לפחות נמצאות בשלב מתקדם שלו. היתרון הוא שמדובר בחברות בוגרות יותר, שאינן מפילות הוצאות הוניות גבוהות על טכנופלס.
מבט במאזן של החברה מעלה שיש לה נכסים שוטפים של כ- 3 מיליון דולר, מתוכם כ- 2.5 מיליון הם מזומנים הקשורים לעסקת מכירת החזקתה בחברת המדידות מאזני שקל לפני כחודשיים, ובנוסף לחברה השקעות בנכסים פיננסים לזמן ארוך של כמיליון וחצי דולר. חסרו מזה את כל התחייבויות החברה, כמיליון דולר, ותישארו עם 13 מיליון שקל – גבוה יותר מהשווי בו נסחרת החברה, כ- 11 מיליון שקל. לא בטוח שכל החברות בפוטפוליו של החברה שוות באמת את השווי שמיוחס להן במאזן, אבל גם אם נוסיף חצי ממה שכתוב במאזן, נקבל עוד 10 מיליון לשווי של החברה.
אני לא יודע אם החברה תעבור לרווחיות חיובית בזמן הקרוב, אבל קצב שריפת המזומנים שלה אינו גדול מידי, והדיסקאונט מתחת לשווי הנכסים שלה, אפילו במקרה השמרני, נראה גדול.
חד אסף: החברה מייצרת מוצרי פלדה לבטון לתחומי הבניה השונים, כגון רשתות ברזל לבניינים, חוטי מתכת, מסמרים ועוד. פעילותה מתרכזת בשישה מפעלים בארץ ומפעל אחד ברומניה. למעשה, החברה קולטת גרוטאות מברזל, מתיכה אותן ומייצרת מהן את מוצריה. האינטגרציה האנכית הזו, מקנה לה יתרון משמעותי על המתחרות, ומקטינה את התלות שלה בשינויים במחירי הברזל.
גם כאן הסיפור דומה – סך הנכסים השוטפים בלבד בניכוי כל ההתחייבויות מוביל לשווי נכסי שמרני של כ- 200 מיליון שקלים, בעוד החברה נסחרת בשווי שוק של 150 מיליון שקלים בלבד. אם תוסיפו גם את הנכסים הלא שוטפים לחישוב, תקבלו שהחברה נסחרת במכפיל הון נמוך של 0.3 בלבד. ההבדל בין החברה הזו לטכנופלס, הוא שכאן מדובר בחברה רווחית מאוד. ב- 2011 היו לחברה הכנסות של 1.2 מיליארד שקלים, גידול של 30% בהשוואה ל- 2010, ורווח נקי למניה של 1.15 שקלים. כלומר, מכפיל מכירות של 0.1 ומכפיל רווח של 10. למרות שהאטה בתחום הבניה בארץ עשויה להשפיע על תוצאותיה בעתיד, המניה בהחלט נראית מעניינת.
גילוי נאות: לא מחזיק.
