כולכם בטוח שמעתם לפחות ורסיה אחת של הסיפור על הקוף שניצח את מנהלי ההשקעות. אם לא, מדובר בתחרות אמיתית בה מספר אנשי השקעות מקצועיים מנהלים תיק מניות וירטואלי לאורך תקופה כלשהי, ומתחרים גם נגד תיק שבו נבחרו המניות באקראי. הסטטיסטיקה מלמדת כי במקרים רבים הקוף מצליח לגבור על המומחים. היות ורבים ממנהלי ההשקעות אינם מנצחים את שוק המניות בטווח ארוך יותר ממספר שנים, אין זה מפתיע שהקוף, שלמעשה מייצג את השוק, גובר עליהם. מה שיותר מעניין, זה האם הקוף מסוגל לנצח גם את השוק. במילים אחרות, האם קיימת אסטרטגיית השקעה אוטומאטית, כזו המורכבת ממספר קריטריונים פשוטים וקבועים שידוגו עבורכם מניות אטרקטיביות שינצחו את השוק, מבלי שתזדקקו לניתוח מעמיק שלהן.
אם אתם מאמינים בתיאוריית השוק היעיל, שגורסת שלא ניתן להכות את השוק, סביר להניח שלא תאמינו בקיומה של נוסחת קסם שכזו. מצד שני, רק בשבוע שעבר סיפרתי לכם על האתר של איגוד המשקיעים האמריקניים הפרטיים (aaii.com) בו יש לפחות 20 אסטרטגיות כאלו, שהביסו את השוק בעשור האחרון. הסיבה להצלחה של האסטרטגיות האוטומאטיות האלו נעוצה בכך שהן צדות מניות הנסחרות במכפילים נמוכים, כך שרובן (אבל בוודאי לא כולן) נסחרות במחיר זול יחסית. אם שוק המניות עולה בשיעור ממוצע של 10% בשנה, מניה ממוצעת המתומחרת בזול, צריכה לעלות פעמיים: קודם כל לחזור אל נקודת המחיר ההוגן שלה, ובנוסף, לעלות ביחד עם שיעור העלייה הממוצע של השוק כולו.
כאמור, לאורך השנים הוצעו עשרות נוסחאות כאלו, החל מנוסחת הנט-נט של בנג’מין גראהם לפני שבעים שנה וכלה בשיטת הרובוט של ג’ון דורפמן, שכולן מתבססות על עקרונות דומים של בחירת סל מניות של חברות איכותיות שמניותיהן נסחרות בזול. מביניהן, אחת האסטרטגיות שהפכה לשם דבר, היא נוסחת הקסם של ג’ואל גרינבלאט שהוצגה לראשונה ב- 2006 ברב המכר ה”ספר הקטן שמכה את השוק” (לאחרונה הוציא גרינבלאט גרסה חדשה לספר – “The Little Book That Still Beats the Market”). למי שלא מכיר, גרינבלאט הוא אחד ממשקיעי הערך המצליחים ביותר בכל הזמנים. הוא התפרסם במיוחד ב- 1995, לאחר שקרן ההשקעות שניהל (Gotham Capital) הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 50% בעשר השנים שקדמו לכך.
הרעיון של גרינבלאט הוא פשוט לביצוע: קחו את כל המניות הנסחרות בשוק (נניח בשוק האמריקני או הישראלי), וחשבו לכל מניה את התשואה שהיא משיגה על ההשקעות שלה (Return on capital) ואת תשואת הרווח בה היא נסחרת (Earning Yield, רווחי החברה לחלק לשווייה). הפרמטר הראשון יאתר חברות איכותיות שיודעות להרוויח הרבה כסף מכל דולר שהחברה משקיעה, והקריטריון השני (שהוא למעשה גודל דומה להפכי של מכפיל הרווח המוכר), יבדוק אם המניה נסחרת מספיק בזול בהתחשב ברווחים שהיא מייצרת. כעת, חפשו את המניות בעלות צירוף הערכים הגבוה ביותר עבור שני הקריטריונים האלו ביחד.
על פי הבדיקה של גרינבלאט, תיק מניות קסומות שכזה היה מביס את השוק עם תשואה שנתית ממוצעת של כמעט 31% ב- 17 השנים בהן נערכה הבדיקה. מה שכן, תיק כזה לא צפוי לגבור על המדדים בכל שנה, ויותר מזה – לאורך תקופת הבדיקה היו אפילו 4 שנים רצופות בהן התיק הפסיד לשוק. זאת אחת הסיבות העיקריות שמקשות על התמדה בשיטה.
חייבים לציין כי הניסיונות של רבים לשחזר את התשואות שקיבל גרינבלאט בבדיקה שלו, הניבו תוצאות נמוכות יותר (כשאני בדקתי את השיטה קיבלתי תשואה שנתית ממוצעת של כ- 15%). עם זאת, קרן הנאמנות שהקים הפועלת לפי האסטרטגיה, אכן הניבה תשואה שנתית עודפת של כ- 6% מעל שוק המניות האמריקני מאז שהוקמה באמצע 2009. אמנם לא 31% כמו שגרינבלאט תיאר בספרו, אבל עדיין פער שכל מנהל השקעות היה קונה בשתי ידיים.
בין אם אתם מאמינים שהשיטה עובדת או לא, רשימת המניות הקסומות שהוא מציג באתר שלו, יכולה לעלות בחכתכם רעיונות השקעה מעניינים מאוד. מה שמיוחד בתקופה הנוכחית, הוא שברשימה נמצאות לא מעט ענקיות טכנולוגיות מובילות כמו חברת המחשבים דל, סיסקו, וייאקום, סאן-דיסק ואפילו מייקרוסופט. כולן חברות גלובאליות שצפויות להמשיך לצמוח גם אם הכלכלה האמריקנית תדרוך במקום, ועל פניו נראה שהן נסחרות במחירים טובים. מבין המניות הקטנות יותר המופיעות ברשימה, נראות מעניינות לדעתי חברת “הרופאים עד הבית” ( Almost Family (AFAM, יצרנית מערכות המדידה האופטיות הישראלית נובה (NVMI), וגם חברת הנפט (Vaalco Energy (EGY, שדיברתי עליה בטור של לפני כחודש.
אם אתם מעוניינים דווקא במניות קסומות ישראליות, חמש המניות הנמצאות בראש הרשימה בימים אלו הן יצרנית מוצרי התדלוק האוטומטיים או.אר.טי, אמת – העוסקת במתן פתרונות מחשוב, יצרנית מערכות האלומיניום – קליל, יבואנית השימורים ויליפוד, ואימקו, המייצרת מוצרים לשימושים צבאיים. לכולן מאזן חזק עם הרבה מזומנים ומעט חובות, הכנסות ורווחיות יציבות, והן מקפידות לחלק דיבידנדים נדיבים. חשוב לציין כי הסחירות ברובן נמוכה יחסית, אולם לדעתי הן אטרקטיביות להשקעה ברמות המחיר הנוכחיות.
