אם תנסו לאתר את קרנות הנאמנות המנייתיות שניצחו את המדדים בעשר השנים האחרונות, תגלו שיש רק בודדות כאלו (למשל הקרן המנייתית סופה של אלטשולר שחם). זה לא מפתיע, מדד ת”א 25 הניב תשואה שנתית מרשימה של 11.4% בעשר השנים האחרונות. המשמעות היא שמי שהיה קונה תעודת סל העוקבת אחר המדד היה משלש את כספו במהלך התקופה. אבל זה כבר היסטוריה, והשאלה הגדולה היא האם נקבל תשואה דומה גם בעשר השנים הבאות?
בדיוק כמוכם, גם אני לא ניחנתי בכישורי חזיית העתיד ולכן אין לי אפשרות לדעת את זה. מה שכן, בוודאי תשמחו לשמוע שיש אסטרטגיית השקעה שתאפשר לכם לדעת מראש איזו תשואה תשיגו לאורך השנים. השיטה הוצגה לראשונה על ידי פרופסור מייקל אדלסון בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת, ובתרגום חופשי הייתי מכנה אותה “השקעה בתשואה קבועה” (Value averaging), היות והתיק שלכם יניב מידי שנה את אותה התשואה בדיוק.
כמו באסטרטגית ההשקעה במנות (Dollar cost averaging), בה אתם רוכשים יחידות מתעודות סל בסכום קבוע אחת לחודש, גם כאן רוכשים יחידות נוספות מידי חודש, אולם בסכום משתנה – גדול יותר כאשר התיק יעלה פחות ממה שתכננתם, וסכום נמוך יותר (ואפילו למשוך כסף מהתיק) כאשר הוא יצמח מהר מידי. כך, בכל נקודת זמן תבטיחו שהתיק יניב את התשואה בה אתם חפצים.
איך זה עובד? הדרך המושכלת ביותר להרכיב תיק תעודות סל מנייתי היא לבחור במספר תעודות שייתנו לכם חשיפה למגוון רחב של מדדים בעולם (למשל מדדי ה- MSCI למיניהם, העוקבים אחר מספר רב של מדינות מפותחות או מתפתחות). כך, לא תהיו תלויים בתשואה של מדד כזה או אחר במדינה ספציפית.
השלב השני הוא להחליט על הסכום הכספי אותו תרצו בסוף הדרך (למשל במועד הפרישה לפנסיה). כעת, בהתבסס על הסכום החודשי אותו באפשרותכם להשקיע, תוכלו לדעת מה התשואה השנתית שעליכם להשיג. לדוגמא, אם אתם חפצים במיליון שקלים בעוד 25 שנים ובאפשרותכם להשקיע 1,000 שקלים בחודש, תצטרכו להשיג תשואה של כ- 8% בשנה.
בחודש הראשון השקיעו את 1,000 השקלים החודשיים שלכם ביחידות מתעודות הסל שבחרתם. עברה שנה, השוק היה במגמת ירידות וכעת התיק שלכם עומד על 12,000 שקלים במקום לעמוד על 12,500 שקלים על פי תוכנית הצמיחה של 8% בשנה. בשביל לסגור את הפער, באותו חודש עליכם להשקיע 500 שקלים נוספים, כלומר להשקיע סכום כולל של 1,500 שקלים במקום 1,000.
באופן דומה, אם בשנה שלאחר מכן השוק תיקן למעלה בחדות והתיק עומד כעת על 28,000 שקלים כאשר לפי התוכנית הוא היה צריך להיות שווה רק 26,000 שקלים, בשביל לצמצם את הפער עליכם למכור 1,000 שקלים מהתיק באותו חודש (אם זה נראה לכם מסובך, אתם מוזמנים ללחוץ כאן ולהוריד גיליון אקסל שיעשה עבורכם את כל החישובים המוצגים בכתבה). אתם לא חייבים לבצע את התיקון (למעלה או למטה) מידי חודש – אפשר גם למשל אחת לרבעון או חצי שנה. מה שכן, את הכספים שאתם מקבלים מהמכירה, עליכם להחזיק במזומן או בפיקדונות קצרי מועד, כי סביר להניח שתצטרכו להכניס אותם שוב לתיק בעתיד.
היתרון הגדול של האסטרטגיה הזו, הוא שאתם יודעים מה תקבלו בסוף, ולאורך הדרך התיק שלכם לא יסבול מתנודתיות בערכו. תחשבו על זה לרגע – גם בשנים כמו 2008 בהם יהיו ירידות חדות בשוק המניות, התיק שלכם ימשיך לצמוח באותו שיעור תשואה שבחרתם. יתרון משמעותי לבעלי לב חלש. מצד שני, במקרה של ירידות ממושכות בשוק, תידרשו להגדיל את סכום ההשקעה החודשי בשביל לפצות על הירידה ולשמור על התשואה שבחרתם מראש. יכול להיות שחלק מהסכום יהיה בידכם היות ומשכתם אותו מהתיק בעבר, אבל יכול להיות גם שתדרשו להביא כסף חדש מהבית, משהו שלא תמיד יהיה אפשרי.
לכן, בשביל שהעסק יעבוד, עליכם לכוון לתשואה שנתית מתקבלת על הדעת – משהו בין 6% ל- 8%, קצת פחות מהתשואה הממוצעת של שווקי המניות בעולם. אם תבחרו תשואה גבוהה מידי, כזאת שהמדדים לא ישיגו, תצטרכו פשוט להכניס את היד לכיס ולממן בעצמכם את התשואה של התיק. ברור שאם השווקים יעלו גבוה יותר ממה שצפיתם, תקבלו תשואה נמוכה יותר מהתשואה שהייתם יכולים לקבל אילו בחרתם באסטרטגיית הקניה במנות קבועות, אבל עדיין סכום ההשקעה שלכם יהיה שווה למה שרציתם בסוף הדרך.
* * *
לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה, ולכן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לכתוב לי לאימייל yinon@bursa4u.com . הדברים מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה בניירות ערך ו/או מכשירים פיננסיים אחרים. הדברים אינם מהווים תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בהם שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. לכותב אין רישיון ייעוץ השקעות, הוא לא מחזיק אף אחד מהניירות שהוזכרו.
