זה לא סוד שלדעתי מרבית השווקים בעולם יקרים (אגב, הכוונה היא לא רק למניות אלא גם לאג”חים), ולכן היום זה יותר זמן למכור מניות מאשר לקנות. לא המצאתי את הגלגל – משקיעי ערך רבים התבטאו בעניין לפני, למשל סט’ קלארמן, ג’רמי גראנתם, וואלי וויץ’ ואחרים, שכבר החלו להגדיל את יתרות המזומנים בקרנות שלהם. זה לא רק שהמכפילים של החברות גבוהים מהערכים ההיסטוריים הממוצעים, לאחרונה אנו גם רואים סימנים לבועת נכסים, במיוחד במגזרי הטכנולוגיה והביוטק בארה”ב.
למשל, ריבוי הנפקות ראשוניות בהן המניות מזנקות ביום ההנפקה בשיעור של כמעט 20% בממוצע, הגבוה ביותר מזה שנים, וזאת למרות שמדובר ברוב המקרים בחברות מפסידות הנסחרות במכפיל מכירות דו-ספרתי. בצד העסקי, החברות האיכותיות מציגות רווחיות שיא שלא נראתה מזה שנים, אולם ללא צמיחה משמעותית בהכנסות, משהו שלא יכול להימשך לאורך זמן. בנוסף, שיעור המניות בתיק של המשקיע האמריקני הממוצע כבר נושק ל- 67% והמשקיעים גם משתמשים במינוף גבוה שלא נראה מאז 2007.
מנגד, כרגיל, יש עדיין רבים שסבורים שהריביות הנמוכות במשק והעובדה שהן יישארו כך עוד תקופה לא מבוטלת, מצדיקה את רמת המכפילים הגבוהה שאנו רואים בשוק. אפילו וורן באפט מתלבט בסוגיה – מצד אחד הוא אמר לפני מספר חודשים כי השווקים אינם זולים וקשה לאתר היום מניות אטרקטיביות, ומנגד הוא טען ממש לאחרונה כי הוא לא מאמין שנראה קריסה של השווקים בשנים הקרובות.
מי צודק? נדע את זה רק בדיעבד, ולכן הדרך הנכונה היא להתרכז בחברות עצמן ובמניות שלהן ולהתעלם מענייני המאקרו שמתרחשים בעולם. מובן שיש קשר בין מאקרו למיקרו, אולם לא ניתן לחזות מה יקרה במשק הריאלי בעתיד, ולכן צריך לקנות רק מניות הנסחרות מספיק בזול מתחת לשווי ההוגן שלהן (והיום גם כדאי להחזיק יתרת מזומנים דשנה לאור התמחור היקר של השווקים). כדי למצוא כאלו היום, תצטרכו ללכת בעיקר למניות הקטנות יותר. הנה שלוש שמציגות יציבות פיננסית חזקה ורווחיות טובה, ונסחרות מתחת לשווי האמיתי שלהן. שלושתן בעלות סחירות לא גבוהה, וזאת מגבלה, אבל זה לא צריך להפריע למשקיעים עם כסף לא גדול במיוחד והסתכלות של כמה שנים קדימה.
מיחשוב ישיר: פועלת בעיקר באמצעות חברת הבת וואן תוכנה (שגם נראית מעניינת) בתחומי המחשוב ושירותי טכנולוגיות המידע (IT Services), וכן במתן שירותי מימון לרכישת ציוד IT באמצעות חברת הבת טקליס. היא לא מציגה צמיחה מהותית במכירות בשנים האחרונות, אבל שיפרה את הרווחיות, מה שאפשר לה להתמיד בחלוקת דיבידנדים גבוהים (ב- 2013 הניבה תשואת דיבידנד של 17%!). צבר ההזמנות שלה ל- 2014 דומה לזה של 2013, כך שגם השנה לא צפויה צמיחה משמעותית. עם זאת, בהנחה שהיא תצליח לשמור על שיעורי הרווחיות הנוכחיים, היא נסחרת בתמחור מאוד אטרקטיבי.
אביב ארלון: החברה עוסקת בעיקר בנדל”ן מניב בתחום המרכזים המסחריים. בסרביה היא מחזיקה במרכז מסחרי גדול בעיר פאנצ’בו שמאוכלס במלואו, וכן בעלות בקרקע בשטח כולל של כ- 10,000 מ”ר בבלגרד. בארה”ב, החברה מחזיקה ומנהלת 10 מרכזים מסחריים המשתרעים על שטח של כ- 212 אלף מ”ר. היא הצליחה להגדיל את ההכנסות בשנים האחרונות בצורה משמעותית בעקבות גידול בהיקף הנדל”ן המניב שברשותה.
הצמיחה צפויה להימשך בשנים הקרובות, וכבר בימים אלו החברה נמצאת בעיצומה של הרחבת שטחו של המרכז המסחרי בפאנצ’בו בכ- 3,000 מ”ר נוספים, שכבר הושכרו במלואם לרשת האופנה H&M ולזכיין של מקדונלדס. בנוסף, היא מתעתדת להקים בשנים הקרובות פרויקט משולב של מגורים ומסחר על הקרקע בבלגרד. למרות סיכוני המאקרו בכל אחת מהמדינות בה פועלת החברה, הנדל”ן שלה מושכר ל”שוכרי עוגן” גדולים (רשתות גדולות), כך שהסיכון לירידה בהכנסות או בשיעורי התפוסה הוא מצומצם. למרות זאת, החברה נסחרת כ- 25% מתחת להון העצמי שלה ובמכפיל נמוך על ה- NOI שלה, כך שהמניה נראית מעניינת להשקעה.
מיקרונט: מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרי מחשוב ניידים לניהול ציי רכב ועובדי שטח. מדובר בעיקר בכלי רכב מסחריים כגון משאיות, רכבי הצלה, רכבי גרר וכד’, שנמצאים רחוק מבסיס האם, ומוצרי החברה מאפשרים לארגון לנהל באופן יעיל את צי הרכב ועובדי השטח למרות המרחק. עיקר פעילות החברה היא בשוק האמריקני.
בצד החסרונות אפשר לציין את העובדה שלחברה תלות בלקוח מרכזי (חברת Trimble), כך שהקטנת הזמנות מצדו פוגעת בשורת ההכנסות, כפי שהיה ב- 2013. מצד שני, החברה הצליחה לשפר את הרווחיות כך שהרווח התפעולי והנקי נשארו זהים לאלו של 2012. בנוסף, בשנתיים האחרונות מיקרונט הרחיבה את פעילות השיווק והמכירות במטרה לחדור לשווקים חדשים, תוך הצלחה מסוימת באירופה ובאזורים נוספים. בשנים האחרונות ניכרת בעולם מגמה של הרחבת השימוש בתקשורת נתונים ממוחשבת, מה שיכול לעזור למאמצי ההתרחבות של החברה והקטנת התלות בלקוח המרכזי בשנים הקרובות.
בצד הפיננסי, לחברה מאזן מושלם עם ים של מזומנים ואפס חובות, והיא נסחרת במכפילים הנמוכים ביותר בענף שלה. בנוסף, היא מחלקת דיבידנדים יפים שהניבו תשואה של 7.2% בשנה האחרונה. מבין השלוש, היא אולי בעלת פרופיל הסיכון הגדול ביותר בגלל התלות בלקוח מרכזי בודד, אבל גם היא נראית השקעה מעניינת.
לסיום, זכרו שהפער בין המחיר הנוכחי למחיר ההוגן של מניות נסגר בדרך כלל תוך פרק זמן הנע בין 1-3 שנים, ולכן תעשו לעצמכם טובה ואל תקנו את המניות שהצגתי כאן אם אין לכם את הסבלנות הנדרשת. בנוסף, מדובר בחברות קטנות יחסית, ולכן אם החלטתם לקנות, אל תקצו להן שיעור גבוה מידי מהתיק.
