בשוק ההון הישראלי יש לא מעט חברות מאוד מעניינות, אבל הבעיה היא שיש בהן בדרך כלל סחירות נמוכה מידי. בגלל זה רוב ההתעניינות שלי היא בשוק האמריקני. בכל זאת, החלטתי לסכם את עיקרי התובנות שלי לגבי שוק ההון המקומי וגם לתת לכם כמה רעיונות השקעה מעניינים.
איך נראית הכלכלה הישראלית?
ברמת המאקרו, הכלכלה המקומית נראית טוב. התמ”ג צפוי לצמוח בשיעור של מעל 3% בשנים הקרובות, וזה שיעור הצמיחה מהגבוהים בעולם המערבי. גם החוב הלאומי נמוך בהשוואה למדינות מערביות רבות (יחס החוב לתמ”ג בישראל הוא כ-62%). האבטלה במשק הישראלי בשפל היסטורי ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה בשיא. בשנה האחרונה נרשם גם שיא בהיקף גביית המסים, מה שצפוי להקטין את הגירעון התקציבי של הממשלה עוד.
מצד שני, בישראל יש יוקר מחיה מהגבוהים בעולם המערבי. מחירי הדירות והשכירות ממשיכים לעלות, אם כי בקצב איטי יותר מבעבר, ומקשים על זוגות צעירים (ולא צעירים) לרכוש דירות. גם מחירי המזון, התחבורה, הרכבים, ההנעלה וההלבשה ועוד, יקרים בהרבה מרמתם במדינות דומות לישראל. חייבים להודות שהמחירים יורדים, בעיקר בתחומי ההלבשה וההנעלה, אבל גם הם עדיין יקרים.
לדעתי, כדי שהמצב ייפתר הממשלה חייבת להוריד מיסי ייבוא ולפתוח את השוק לתחרות מחו”ל. מובן שזה עשוי לפגוע בחלק מהיבואנים המקומיים, אבל זה ייטיב עם הצרכן. קחו את תחום הסלולאר לדוגמא, שם נפתח השוק לתחרות והמחירים ירדו פלאים, אפילו לרמה נמוכה יותר מהנהוג בעולם. בכל מקרה, היום יש אפשרות לרכוש מגוון רחב של מוצרים באמצעות האינטרנט באתרים כמו איביי או אמזון ולהוזיל בצורה ניכרת את ההוצאות שלכם.
אמזון הודיעה לאחרונה כי היא מעוניינת להקים בארץ שטחי אחסון ענקיים ולהציע לצרכנים המקומיים את התוצרת שלה, מה שצפוי לייצר תחרות חזקה מאוד עם המוכרים המקומיים ולהוזיל בצורה משמעותית את המחירים. לדעתי, אם וכאשר זה יקרה, זאת תהיה מכה הרסנית עבור חלק נכבד מהחברות המקומיות בתחומים רבים, כולל חברות מובילות שוק. גם רבים מהקניונים צפויים להיפגע מהירידה בקניה בהם, וחלקם ייסגרו, בדיוק כמו שקורה בשנים האחרונות בארה”ב. צריך לזכור שכרגע שיעורי התפוסה ומחירי השכירות בקניונים גבוהים מאוד וברור שזה יהיה חייב להשתנות אם החברות המובילות יצמצמו פעילויות בקניונים ויעבירו אותן לרשת. כל מי שמשקיע במניות של קמעונאיות ישראליות או בחברות קניונים צריך לקחת את זה בחשבון. יש מי שמנסות להיערך לכך, למשל שופרסל, אבל להערכתי הן עדיין יתקשו להתחרות מול השחקניות הבינלאומיות הגדולות.
איך נראה שוק האג”ח המקומי?
כאמור, כשאמזון תגיע לישראל המחירים של מוצרים רבים ירדו בחדות. גם מחירי הדירות יהיו חייבים לשנות כיוון במוקדם או במאוחר, כך שיוקר המחיה בישראל יצטמצם. המשך ירידות מחירים משמעותו שהסביבה הדפלציונית בארץ צפויה להימשך לפחות עוד מספר שנים. כל עוד האינפלציה נמוכה, בנק ישראל יתקשה להעלות את הריבית.
בתחום הדיור הבנקים עושים עבור הנגיד את העבודה, והחלו להעלות את הריבית על המשכנתאות. זה מקטין את האטרקטיביות של ההלוואות וכבר מצנן את שוק הדיור. גם השקל, שממשיך להתחזק מול הדולר, מעודד את הנגיד לא להעלות ריבית, ולפעול בעיקר באמצעות התערבות מתונה בשוק המט”ח.
במילים אחרות, זה אומר שהריבית בארץ תמשיך להישאר נמוכה והתשואות לפדיון בשוק האג”ח ימשיכו להיות בלתי אטרקטיביות (אג”ח ל-10 שנים נסחרות בתשואה לפדיון של 1.8%). גם האפיק הקונצרני ימשיך להיות בלתי אטרקטיבי, והייתי אומר אפילו בועתי ומסוכן. למעשה, בניכוי האג”ח של חברות הנדל”ן האמריקניות שנסחרות בארץ (שבהן לא הייתי נוגע גם עם מקל באורך של קילומטר…), שוק האג”ח הקונצרני המקומי נסחר במרווח תשואה דומה לזה שהיה בו ערב התפוצצות בועת הסאב-פריים בסוף 2007. באופן אישי, הייתי מתרחק מהשקעה באג”ח קונצרניות מקומיות, בטח מאלו שבעלות מח”מ ארוך ממספר שנים. אני לא אומר שהבועה הזו תתפוצץ מחר בבוקר, אבל התשואות הנמוכות פשוט לא שוות את הסיכון.
ומה לגבי המניות בת”א?
כפי שאתם בטח יודעים, התשואה הנמוכה של המדדים המובילים בשנתיים האחרונות משקרת – אם ננכה את חברות התרופות הגדולות (טבע, מיילן, פריגו, אופקו וכד’), שתופסות (או יותר נכון תפסו כי חלקן כבר יצאו מהמדדים) נתח גדול מהמדדים ונמצאות בקשיים, שאר המניות הניבו תשואות מרשימות בשנה האחרונה. זה הקפיץ את התמחורים שלהן לרמה גבוהה, בדומה לתמחור של המניות במרבית הבורסות המערביות.
הבעיה המרכזית של הבורסה המקומית היא מחזורי המסחר הדלילים. פרט למניות ת”א 35, בשאר המניות הקטנות יותר קשה להשקיע סכומים משמעותיים, ולכן המשקיעים הזרים מדירים את רגליהם מת”א. כך אמנם נוצרים עיוותים תמחוריים גדולים יותר, אבל כאמור קשה לנצל אותם כי מחזורי המסחר נמוכים. זאת גם הסיבה שאני לא כל כך מסתכל על השוק המקומי.
בכל זאת, אם מסתכלים מבחינה מגזרית, סקטור הפיננסים נראה האטרקטיבי ביותר. מניות הבנקים ביצעו מהלך עליות דרמטי בשנה האחרונה, אבל רובם ממשיכים להציג תשואה טובה על ההון העצמי, להתייעל ולהתאים את עצמם לבנקאות בעידן המודרני, והמניות עדיין נסחרות מתחת להון העצמי שלהן. אמנם הריבית בארץ ככל הנראה לא תעלה בקרוב, אבל הבנקים כבר מעלים את הריביות על ההלוואות והמשכנתאות, וכך מגדילים את הרווחים שלהם.
גם חלק מחברות הביטוח נראות מעניינות ברמות התמחור הנוכחיות. החברות צפויות ליהנות מהמשך הגידול באוכלוסייה, העלייה המתמדת בתוחלת החיים והמודעות הגוברת לסיכונים בריאותיים. כשהריבית בארץ תתחיל לעלות, וזה יקרה מתישהו, החברות יצטרכו לרתק פחות הון והרווחים שלהן על תיקי הנוסטרו יגדלו. בנוסף, לאחרונה ראינו התעניינות של גופים זרים ברכישת חברות ביטוח מקומיות, וגם זה יכול לתת רוח גבית למגזר. בקישור הזה תוכלו לראות סקירה מעניינת של כלכלני בנק לאומי על מגזר הביטוח.
סקטור האנרגיה נראה גם הוא מעניין, אבל שם צריך להיות הרבה יותר זהירים. הסיכונים של חברות הגז המקומיות מתחילים ברגולציה בעייתית, קשיים בחתימת חוזים גדולים מול לקוחות מעבר לים, סיום החוזה עם חברת החשמל עוד מספר שנים שלאחריו התעריפים צפויים לרדת ולפגוע ברווחיות החברות, וסיכונים נוספים.
ממניות סקטור הנדל”ן, ובמיוחד מחברות הקניונים, הייתי נזהר לאור התמחור המלא והפגיעה הצפויה בפעילותן בשנים הקרובות עם ההגעה של אמזון לארץ. גם מחברות ההייטק הצעירות ומרוב חברות הביוטכנולוגיה הייתי מתרחק. רובן שורפות מזומנים בקצב מהיר וכנראה שלא יצליחו להגיע לבשלות. למעשה, פרט לבונוס ביוגרופ הנמצאת בתיק, שאר חברות הביומד גייסו כסף לפי מחירי מניה הולכים ויורדים בשנים האחרונות, וזה פגע במשקיעים.
“אפשר שמות ספציפיים של מניות ישראליות?”
בשביל לא לסיים בלי לתת לכם לפחות כמה רעיונות השקעה, אז הנה מספר חברות מעניינות, בעלות יציבות פיננסית, אשר נסחרות במכפילים הנמוכים ביותר בשוק הישראלי (עם מחזורי מסחר סבירים) ששוות בדיקה (מוצגות לפי א-ב): אחים נאוי, אמיליה פיתוח, הפניקס, טלדור, יעקובי קבוצה, מגדל ביטוח, סאני תקשורת, פרשקובסקי, קרסו מוטורס, ריט 1, רם און.
חשוב להדגיש שלא בדקתי אותן לעומק. לכן, אם אתם מעוניינים במניות ישראליות בודדות לתיק תצטרכו לנתח אותן לעומק בעצמכם כדי לוודא מי מהן אטרקטיבית מספיק לתיק שלכם. לחילופין, אם אתם לא בעניין של לבדוק מניות לעומק, אפשרות מושכלת להיחשף באמצעותן לשוק המקומי היא לקנות את כולן בשיעור החזקה שווה ולמכור בעוד שנה (זו נקראת שיטת השקעה פסיבית, בדומה לשיטת הרובוט שכתבתי עליה בעבר). זה יעשה את העבודה של החשיפה לשוק המקומי באמצעות סל של מניות של חברות יציבות בעלות תמחור נמוך מהממוצע בשוק.
