האם להקשיב לאנליסטים?

ניהול תיק מניות רווחי, כרוך בהשקעת זמן רב בחיפוש מתמיד אחר חברות ובחינה מקיפה של נתוניהן הפיננסים ופעילותן לצורך הערכת מידת האטרקטיביות של ההשקעה בהן. משקיעים עסוקים רבים, המבינים שלא ישיגו את מבוקשם באמצעות השקעה בקרנות נאמנות, מקצרים את התהליך על ידי השענות עיוורת לעיתים על המלצות אנליסטים, המספקים למשקיעים אינפורמציה בסיסית על רשימה מצומצמת של מניות והערכה לגבי מידת האטרקטיביות שלהן.

למרות שמחיר המניה בטווח הארוך אכן נגזר מהערך האמיתי של החברה, הפופולריות של דירוגי האנליסטים הפכה להיות כה גדולה, שהם יכולים להקפיץ את מחירה של מניה לשמים או להוריד אותה שאולה במשפט אחד. הסיבה לכך נעוצה בעיקר באמונה העיוורת של משקיעים רבים מידי בהמלצות אלו, בעוד חלק נכבד מהמלצות האנליסטים אינן אובייקטיביות אלא נאמרות מתוך ניגוד אינטרסים שלא בהכרח יטיב עם אלו שיבחרו להשקיע על פיהן.

הצד הקונה – אובייקטיבי, אך לא תראו את זה

כמו כל דבר בחיים, גם האנליסטים מתחלקים לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, הם אנליסטים מהצד הקונה (Buy-Side) המועסקים על ידי חברות השקעות גדולות כגון קרנות נאמנות, קרנות גידור או חברות ביטוח וממליצים להם על רכישת ניירות ערך אטרקטיביים עבורם. אנליסטים אלו מתמקדים בעיקר במחקר על חברות מתחום מצומצם המעניין את הלקוח שלהם ומציגים את סקירותיהם בפני הלקוח בלבד ואינם חושפים אותם לציבור המשקיעים הרחב.

המלצות אנליסטים מהצד הקונה עשויות להיות ההמלצות האובייקטיביות ביותר, היות והן מהוות את הבסיס להשקעות של מיליונים ולעיתים אף מיליארדים של דולרים של חברות השקעות. למרות זאת, המלצות אלו אינן מפורסמות במרבית המקרים בפני הציבור הרחב, ולעיתים ימסרו רק בעבור תשלום כספי. נוסף על כך, אנליסטים מהצד הקונה מתרכזים בדרך כלל בהמלצות על חברות מסקטור מצומצם מאוד, ולכן חשוב יהיה לקרוא סקירות של מספר אנליסטים על מנת שלא לשים את כל הביצים בסל אחד. מימדיהן העצומים של מרבית חברות ההשקעות מובילה גם לכך שאנליסטים אלו מתעלמים כמעט לחלוטין מחברות בעלות מימדים בינוניים או קטנים, שעשויות להיות אטרקטיביות הרבה יותר עבור המשקיע הממוצע.

הצד המוכר – המשוחדים

הקבוצה השניה מורכבת מאנליסטים מהצד המוכר (Sell-Side) המועסקים על ידי חברות ברוקראז’, בנקי השקעות וגופי השקעות אחרים המרוויחים את לחמם מפעולות המסחר של לקוחותיהם. לאור זאת, אנליסטים אלו מפרסמים את סקירותיהם בחינם בפני לקוחות החברה ולעיתים רבות גם בפני ציבור המשקיעים כולו, על מנת לעודד אותם לרכוש מניירות הערך המסוקרים.

אנליסטים אלו נתקלים במקרים רבים בניגוד אינטרסים חריף בבואם לכתוב את המלצותיהם. ברור למשל כי אנליסט המועסק בגוף השקעות המנפיק לראשונה את מניותיה של חברה מסויימת, יסקור את החברה בהמלצה חיובית למדי בשל רצונו לסייע להנפקה מוצלחת של מניותיה, שיוביל לרווח גדול יותר לגוף ההשקעות. אנליסטים אלו גם נוטים לעיתים לפרסם המלצות חיוביות מידי על חברות שאינן אטרקטיביות באופן יוצא דופן, על מנת לרצות את החברות אותם הם מסקרים וכדי למשוך חברות נוספות לבקש להיסקר על ידם.

העצמאים – מעניין, אבל בזהירות

לקבוצה האחרונה משתייכים אנלסיטים עצמאיים שאינם מועסקים על ידי חברת השקעות כלשהי, ולכן מתיימרים לתת המלצות אובייקטיביות לחלוטין. למרות זאת, הם מקבלים תשלום מהחברות אותן הם מסקרים או על ידי מכירת הסקירות שלהם למעוניינים בכך. ברור כי אנליסט המקבל תשלום מהחברה המסוקרת בהתאם להיקפי ההשקעות החדשים במניותיה, יבחר, או יאלץ, לסקר אותה באור חיובי גם אם אין היא כזו הלכה למעשה.

במקרים רבים חברות ההשקעות המעסיקות אנליסטים מחזיקות בעצמן במניות החברות המסוקרות. אנליסטים כאלו יתקשו לכן לתת המלצות שליליות על אותן החברות ודעתם תיהיה משוחדת לטובה מפני שהדבר עלול לפגוע ברווחיהם.

לקרוא או לא לקרוא?

הרשות לניירות ערך אמורה אמנם לפקח על המלצות האנליסטים ולהתערב במקרה של ניגוד אינטרסים, אך למעשה חוק ניירות הערך הוא נטול שיניים בעניין זה ואינו מגביל המלצות שכאלו במידה והממליץ מצהיר על ניגוד האינטרסים בסיום הסקירה. לאור זאת, אם החלטתם לקרוא סקירת אנליסט כלשהי, התחילו מסופה וקראו תחילה את הגילוי הנאות על מנת להבין אם קיים ניגוד אינטרסים מסויים. לאחר מכן בדקו האם החברה המעסיקה את האנליסט מחזיקה בניירות הערך המומלצים בסקירה. גם לאחר בירור מקיף שכזה, לא תדעו בוודאות כי הסקירה אובייקטיבית לחלוטין, אך תגדילו את הסבירות לכך.

פרט להמלצה עצמה, סקירות אנלסיטים גם מציגות בדרך כלל פירוט נרחב על פעילות החברה, ניתוח פיננסי, הערכות לקצב צמיחתה, נתונים על השוק בו היא פועלת ועוד עובדות אשר עשויות להיות מועילות עבורכם ויכולות לסייע לכם בעריכת המחקר העצמאי שלכם על החברה.

אז האם לקרוא סקירות אנליסטים? ובכן, על פי וורן באפט ומשקיעי ערך רבים אחרים, קראו סקירות אנליסטים רק כאשר אינכם מוצאים את מדור הסטירה בעיתון. יש בזה הגיון רב.