הכתבה התפרסמה גם בגלובס.
מחיר הנפט שוב חצה לאחרונה כלפי מעלה את רף 100 הדולרים לחבית בעקבות הבלגאן בעולם הערבי, ובעיקר בלוב. העליות האלו עושות לי דז’ה וו למה שהתרחש למחיר הנפט בשנים שקדמו ל- 2008. האם גם הפעם מחיר הנפט יצא מנקודת האיזון הכלכלית שלו?
הטענה הרווחת בפי רבים היא שהשילוב של התדלדלות מאגרי הנפט בעולם יחד עם העלייה הגוברת בצריכתו, תוביל מתישהו בעתיד הלא רחוק מידי למחסור חמור במשאב הזה ולכן לעלייה דרמטית במחירו. אילו השיא בתפוקת הנפט היה קרוב, הייתה הצדקה לעליית המחיר המשמעותית. אולם, באמצע 2008 חקרתי את העניין קצת יותר לעומק (וגם פרסמתי על זה כתבה נרחבת), והשתכנעתי כי זה לא כל כך קרוב. אין ספק כי כמות הנפט בכדור הארץ מוגבלת, אולם ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת היום לחפור עמוק יותר באדמה או בים ולאתר מאגרי נפט הנמצאים בעומקים גדולים יותר מבעבר.
יותר מזה, מלבד השאיפה הבינלאומית להפוך את העולם שלנו לירוק יותר על ידי שימוש באנרגיה חלופית, ישנם כבר היום מקומות בעולם שעוברים לשימוש ב”דלקים” חלופיים המופקים מקני סוכר, מתירס או מ”עשבים” אחרים. בברזיל למשל, יותר ממחצית מכלי הרכב מונעים על ידי דלק המופק מקני סוכר. לאחרונה אף שמענו כי ישראל נבחרה להיות המדינה הראשונה בה תיושם טכנולוגיית האנרגיה הסולארית למכוניות שאותה מוביל שי אגסי.
ובכל זאת, על אף ההבטחות ולמרות שייתכן שמבחינה טכנולוגית זה כבר אפשרי, לפחות חלקית, השיקולים הפוליטיים-כלכליים של כל מיני מדינות וגופים בעולם ככל הנראה חזקים יותר מהרצון להתנקות מהדלקים המזהמים. בנוסף, פתרונות לייצור דלק חלופי המתאימים למקומות מסוימים בעולם, אינם ישימים במקומות אחרים בעיקר בגלל מחסור במשאבים הנדרשים לכך. לאור זאת, אני לא רואה את הנפט מאבד את הבכורה בתחום צריכת האנרגיה לתחליף נקי אחר כלשהו בעשור הקרוב. אם זה כך, ברור מדוע מחירי הנפט צפויים להמשיך את מגמת העלייה ארוכת הטווח שלהם. לאחסן חביות נפט בחצר יהיה קצת בעייתי עבור רובינו, אולם יש גם דרכים טובות יותר לעשות מזה כסף.
בטוח חשבתם על תעודות סל העוקבות אחר מחיר הנפט. ובכן, תעודות סל הן כלי פופולארי ונוח להשקעה, אבל לצערנו הן לא יעשו את העבודה בצורה יעילה במקרה הזה. הסיבה קשורה בעיקר למנגנון בו עוקבות תעודות הסל אחר מחיר הנפט. הן עושות את זה באמצעות רכישת חוזים עתידיים על המחיר לטווחי זמן שונים. הבעיה, היא שהחוזים לטווח ארוך לעיתים, ובמיוחד בתקופות של עליית מחירים, יקרים יותר מאלו של הטווח הקצר. כתוצאה מכך, כשהתעודה מוכרת חוזים שמתקרבים לפקיעה ורוכשת במקומם חוזים לטווח רחוק יותר, היא משלמת יותר ולכן משיגה ביצועי חסר בהשוואה לעליית מחיר הסחורה עצמו. לראיה, מחיר הנפט זינק ב- 12 החודשים האחרונים בכמעט 25% בעוד תעודות הסל הנפוצה ביותר למעקב אחר הנפט, USO, עלתה ב- 2% בלבד.
בהנחה שאתם לא מעוניינים לרכוש חוזים עתידיים על מחיר הנפט בעצמכם, הפתרון לעניין הוא להשקיע בחברות מתחום הנפט. אם אתם בעניין של תעודות סל, יש מספר תעודות סל כאלו, למשל OIH או XLE העוקבות אחר חברות אנרגיה המחפשות ומפיקות נפט וגז ונותנות שירותי קידוח. שתי התעודות האלו עלו 23% ו-28% בהתאמה בשנה האחרונה, בדומה ואפילו יותר מעליית מחיר הנפט.
אפשרות נוספת, שאני באופן אישי תמיד מעדיף, היא לקנות מניות של חברות אנרגיה ספציפיות. היום, יש מגוון של מניות מעניינות להשקעה, החל מענקית הנפט והגז Exxon Mobil (XOM) שנראית מעניינת וכלה בחברות קטנטנות הרבה יותר כמו (Vaalco Energy (EGY (שאני מחזיק כבר כשנה וחצי) הנשענת על מאזן חזק במיוחד ובעלת אפשרויות צמיחה משמעותיות.
גילוי נאות: מחזיק את מנית EGY. החברים באתר המניות המנצחות יכולים לראות גם את המניות הנוספות שאני מחזיק.
