מידי שנה (בדרך כלל ביום העצמאות והפעם מספר שבועות מאוחר יותר), אני בוחר מניה ישראלית אחת שאני מעריך שתעשה את זה בגדול בשנה הקרובה. לפני ארבע שנים הייתה זו יצרנית גלאי כיבוי האש – ספקטרוניקס, שבשנה שלאחר הכתבה הגדילה את שוויה פי 4. לפני שלוש שנים בחרתי ברמי לוי, שהמשיך לצמוח והמניה עלתה ב- 60% במהלך השנה. לפני שנתיים בחרתי בחילן טק, שדווקא צמחה בצורה מרשימה באותה שנה, אבל המניה דרכה במקום. בשנה החולפת, הצעתי לכם להסתכל על חברת הביומד קמהדע, שהמשיכה להתקרב לעבר החלום, אישור הגרסה המשאפית (באינהלציה) של תרופת הדגל שלה לנפחת ריאות תורשתית. כתוצאה מכך, המניה נסקה בשיעור של כ- 87% מאז הסקירה.
השנה, אמשיך את המסורת ואציג רעיון השקעה ישראלי אטרקטיבי לשנה הקרובה. לשמחתי, השוק הישראלי אינו משתתף בראלי שחווים השווקים בעולם בשנה האחרונה, מה שמייצר שלל הזדמנויות השקעה, בעיקר בקרב המניות הקטנות יותר. התלבטתי בין מגוון רחב של מניות אטרקטיביות, והחלטתי להצביע על שתיים שאני מאמין שיציגו תוצאות טובות בשנה הקרובה, נמצאות מתחת לרדאר של המשקיעים המוסדיים, יש בהן סחירות של לפחות כמה מאות אלפי שקלים ביום, ונסחרות עמוק מאוד מתחת לשווי הכלכלי שלהן. את שתיהן הזכרתי כבר בעבר ואני סבור שעדיין מדובר בהזדמנות השקעה נהדרת עבור משקיעים סבלניים.
דורי בניה: החברה נשלטת על ידי גזית גלוב ועוסקת בניהול וביצוע של עבודות בניה בפרויקטים קבלניים למגורים, מלונאות, מבני ציבור, משרדים, מרכזים מסחריים, מבני תעשיה, מתקנים ביטחוניים ומבנים משולבים. החברה מציגה צמיחה עקבית במכירות של מעל 20% בשנה בממוצע בחמש השנים האחרונות, וזאת בעקבות זכייה בפרויקטים חדשים והקפדה על הצמדת התקבולים למדד תשומות הבניה למגורים. אני לא מאמין שהיא תשמור על קצב כזה גבוה גם בעתיד, אולם צריך לזכור כי דורי מדורגת במקום השישי בין חברות הבניה הישראליות עם הכנסות שנתיות של כ- 1.7 מיליארד שקלים בלבד, כך שיש לה עוד מספיק מקום לצמוח לכיוון הגדולות בענף, שהמכירות שלהן מגיעות ל- 5-6 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, מה שמעודד, זה שבניגוד לחברות דומות בענף, המשתמשות במינוף גבוה בשביל לצמוח, כאן מדובר בחברה שמרנית המנהלת בצורה אחראית את ההון החוזר שלה תוך שמירה על תזרים חיובי בסיום הפרויקטים, ולכן סיכון האשראי מצומצם הרבה יותר.
ברבעון הראשון של 2013 ראינו אמנם ירידה קלה בהכנסות וברווחים בהשוואה לתקופה המקבילה מלפני שנה, אולם צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף הרבעון על 2.7 מיליארד שקלים, כאשר מרבית הפרויקטים מיועדים לביצוע במהלך השנתיים הקרובות. לאחרונה, היא הנפיקה אג”ח שקיבלה דירוג גבוה מחברות הדירוג וראתה עודף ביקושים בהנפקה. התשואה האפקטיבית הנמוכה בה היא נסחרת כעת, סביב 3.5% בשנה, מרמזת על הביטחון של המשקיעים באיתנות הפיננסית של החברה, והכסף יסייע לה לשמור על כך ולגוון את מקורות המימון.
למרות הנתונים החיוביים, דורי לא השתתפה בגל העליות שחוו מניות המגזר האחרות בשנה האחרונה. למעשה, היא עדיין נסחרת כ- 30% מתחת להון העצמי שלה ובתשואת רווח (Earning Yield) של מעל 30% (!). וזה עבור חברה עם פוטנציאל צמיחה לא מבוטל, צבר הזמנות יציב, ותשואת דיבידנד של 6.8% בשנה האחרונה.
מובן שהאטה אפשרית בשוק הנדל”ן בארץ היא סיכון עבור החברה, אולם גם אם היא כבר התחילה (ויש סימנים מסוימים לכך), היא תפגע בתוצאות הכספיות של דורי רק בעוד שנתיים, לאחר שיסתיים צבר ההזמנות הנוכחי. לסיכום, גם בתרחיש שמרני אני סבור שהמניה שווה לפחות 8.5 שקלים, כ- 65% מעל המחיר הנוכחי.
סינרג’י כבלים: הזמן הטוב ביותר לקנות מניה הוא כאשר החברה נמצאת בתחתית הסייקל הכלכלי שלה ולמכור אותה כאשר היא בשיא הפריחה והשוק מתמחרו אותה ביוקר. אצל סינרג’י, יצרנית כבלי החשמל הגדולה בארץ, שיא הפריחה התרחשה בשנים 2006-2007, כאשר היא הגיעה למחזור מכירות גבוה ממיליארד שקלים, והתחתית הייתה להערכתי בסוף 2011, כאשר החברה יצאה מהסיכון לחדלות פירעון. כבר כתבתי על סינרג’י בעבר ולכן אקצר הפעם. ההאטה הכלכלית בעולם, נסיקה של מחיר חומרי הגלם והתנהלות פיננסית לא יעילה, הובילו את החברה להפסדים ולבעיות תזרימיות חמורות בשנים 2008-2010.
ואז, רגע לפני פשיטת הרגל, החברה התעשתה, חתמה על הסדר חוב עם הנושים, בעלי החברה (אלפיין השקעות) הזרימו מזומנים פנימה, והיא עברה רה-ארגון מקיף שכלל החלפת אנשי מפתח, מכירת נכסים לא רווחיים, והתאמת מדיניות השיווק והמכירות לשינויים הכלכליים בעולם. בנוסף, החברה הצליחה להקטין את התלות שלה במכירות לחברת החשמל המקומית ומנתבת יותר משאבים להתרחבות מעבר לים. מאמצי ההתייעלות האלו נשאו פרי, וסינרג’י חזרה לרווחיות ב- 2012.
על סמך הרבעונים האחרונים, החברה יודעת לייצר הכנסות של לפחות 400 מיליון שקל בשנה עם רווח נקי גבוה מ- 6 אגורות למניה בשנה. עכשיו שאלו את עצמכם האם הגיוני שחברה כזו תיסחר במחיר של 21 אגורות (מכפיל מכירות נמוך מ- 0.1 ומכפיל רווח 3.5) וכמעט 40% מתחת להון העצמי שלה?
אסור לשכוח את הסיכונים בחברה כמו התלות שלה במספר מצומצם של לקוחות עיקריים, וביניהם חברת החשמל, העובדה שהמאזן שלה עדיין נשען על מינוף משמעותי, וגם הסחירות הנמוכה יחסית במניה. מנגד, התלות בחברת החשמל המקומית ירדה, לחברה יש צבר הזמנות יציב, היא פועלת במרץ כדי להשלים את הקמת חברת בת בברזיל שתיתן לה דריסת רגל בשוק כבלי הכוח במדינה, ובנוסף, היא מינתה מנהל שיווק ומכירות כדי להגביר את מאמצי השיווק לחברות חשמל לאומיות ואיזוריות ולקוחות פוטנציאליים נוספים.
יש עוד אנשים שסבורים שהמניה מעניינת להשקעה במחיר הנוכחי – לדוח השנתי של 2012 צירפה החברה הערכת שווי מפורטת שנעשתה על ידי משרד רואי החשבון המוביל פאהן קנה (Grant Thornton) שהעריך כי החברה שווה 265 מיליון שקלים, או 1.3 שקלים למניה. אני חושב שמדובר בהערכה אופטימית מידי, אולם לפי התוצאות של הרבעונים האחרונים והפוטנציאל של החברה בעתיד, נראה שהמניה נסחרת בחסר.
