לכל אחד מאיתנו מטרות ושאיפות פיננסיות שונות שעשויות להשתנות לאורך תקופת ההשקעה שלנו. ההצלחה בהשקעתנו טמונה בעיקר בבניית תיק השקעות מגוון, כזה שיסייע לנו להקטין את הסיכון הכרוך בהשקעה ויתרום לשיפור התשואה של התיק. על מנת להרכיב תיק השקעות מגוון שכזה בצורה מיטבית, עלינו להכיר את רכיבי ההשקעה השונים הקיימים בשוק. הנה רכיבי ההשקעה המרכזיים שלדעתנו כל משקיע חייב להכיר לפני שהוא מתחיל להרכיב את תיק ההשקעות שלו.
פקדונות
הפקדונות בבנק המוכרים לכל אחד מכם, הם אפיק השקעה סולידי למדי המאפשר להשקיע כספים לתקופת זמן מוגדרת מראש, הנעה בין יום בודד ועד למספר שנים, ולקבל ריבית מסויימת על ההשקעה בסיום התקופה. קיימים מספר סוגים של פקדונות כגון פקדונות שקליים המתנהלים בשקלים ומניבים ריבית קבועה וידועה מראש, פקדונות שהריבית עליהם צמודה לשינויים במדד המחירים לצרכן, פקדונות הצמודים לשער של מטבע חוץ (מט”ח), פקדונות במט”ח, ופקדונות מובנים שהריבית עליהם נקבעת על פי נוסחה המבוססת על שינוים בערכו של גורם מסויים.
באופן כללי, היתרון המרכזי של הפקדונות הוא ברמת הסיכון הנמוכה יחסית הכרוכה בהשקעה בהם. למרות זאת, יהיה עליכם לסגור את כספכם בפקדון לתקופה ארוכה מאוד על מנת לקבל ריבית אטרקטיבית יותר. אי לכך, ההשקעה ברכיבים האחרים תהיה רווחית יותר בדרך כלל.
אגרות חוב (אג”ח)
אגרת חוב (אג”ח) היא שטר חוב המונפק על ידי המדינה או חברה כלשהי כנגד קבלת הלוואה מהמשקיע. כשאתם קונים אג”ח אתם למעשה מלווים כסף למנפיק האג”ח לתקופה ידועה מראש (מועד הפרעון). מובן כי לא תהיו מעוניינים להלוות כסף לגוף כלשהו ללא כל תמורה. אי לכך, מתחייב מנפיק האג”ח לשלם לכם ריבית (קופון) ו/או הצמדה על ההלוואה שנתתם לו. הריבית משולמת אחת לשנה או מספר פעמים בשנה בהתאם לתנאי האג”ח.
קיימים שני סוגי אג”ח: אג”ח ממשלתיות ואג”ח קונצרניות (אג”ח של חברות). רכישת אג”ח ממשלתית שקולה למתן הלוואה למדינה ואילו רכישת אג”ח קונצרנית היא למעשה מתן הלוואה לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה. אגרות החוב השונות נסחרות בבורסה בכל ימי המסחר כך שניתן למכור אותן למעשה בכל עת שתחפצו בכך. אולם, מכירת האג”ח לפני מועד הפרעון שלה, כלומר לפני נקודת הזמן בה המלווה יחזיר לנו את הכסף והריבית במלואם, עשויה להוביל לקבלת חלק מהריבית המובטחת בלבד, ולעיתים אף הפסד כספי בשל ירידה זמנית במחיר האג”ח.
השקעה באג”ח ממשלתית היא השקעה בטוחה יחסית, מכיוון שקיים סיכון נמוך בלבד שהמדינה לא תעמוד בהתחייבותה להחזיר את הכסף ולשלם את הריבית למשקיע. הסיכון טמון אם כן בעיקר בירידה בערכו של המדד או המטבע אליו צמודה האג”ח (במקרה של מכירת האג”ח לפני מועד הפדיון). בהתאם לכך, התשואה המתקבלת מהשקעה באג”ח ממשלתיות היא נמוכה יחסית ונעה סביב אחוזים בודדים (כ- 4%).
התשואה המתקבלת מהשקעה באג”ח של חברות גבוהה יותר בדרך כלל בשל הסיכון הגדול יותר שהחברה המנפיקה את האג”ח תקלע לקשיים כספיים וכתוצאה מכך תתקשה להחזיר את החוב למשקיע. במקרה כזה, יאבד חלק או כל סכום ההשקעה. על מנת לידע את הציבור על סיכון נמוך יותר הכרוך בהשקעה באג”ח קונצרניות, פונות חלק מהחברות המנפיקות אג”ח לחברות דירוג המדרגות את רמת הסיכון של החברה, כלומר את מידת הסיכון שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבותה להחזיר את ההלוואה למשקיע. חברות בעלות דירוג גבוה יותר יהיו אמנם בעלות סיכון נמוך יותר, אך עדיין אין בכך עירבון מוחלט להחזר החוב למשקיע.
מלווה קצר מועד (מק”מ)
המק”מ הוא סוג של אגרת חוב המונפקת על ידי המדינה (בנק ישראל) במחיר נמוך מהמחיר בעת הפדיון (שנה לאחר הנפקת המק”מ). ההפרש בין מחיר קניית המק”מ לבין המחיר שתקבלו מהמדינה בתום התקופה יהיה התשואה שלכם. בשפה פשוטה יותר, המדינה למעשה לווה מכם כסף לצרכיה השונים ומתחייבת להחזיר לכם את סכום ההלוואה בתוספת כספית ידועה מראש לאחר שנה. לדוגמא, אם קניתם יחידת מק”מ אחת שמועד פדיונה יחול בעוד שנה בסכום של 96 אגורות, בתום השנה תפדה היחידה באופן אוטומטי וחשבונכם יזוכה ב- 100 אגורות, כלומר תשיגו תשואה שנתית של קצת יותר מ- 4%.
המק”מ, בניגוד לפקדונות, נסחר בבורסה בכל ימות המסחר, ולכן ניתן למכור אותו בכל עת בה תחפצו בכך. במקרה כזה, תשיגו בדרך כלל רק חלק מהתשואה השנתית המובטחת. כאן בעצם טמון הסיכון היחיד הכרוך בהשקעה במק”מ. מכיוון שהוא נסחר בבורסה מידי יום, ישנם ימים בהם מחירו יכול באופן עקרוני לרדת. אבל, אם לא תמכרו את המק”מ לפני מועד הפדיון שלו, כספכם והתוספת הכספית המובטחת ישולמו במלואם. המדינה מנפיקה סדרת מק”מ חדשה מידי חודש, אי לכך יש באפשרותכם לרכוש יחידות של המק”מ על פי מועד הפדיון המתאים לצרכיכם.
קרנות נאמנות
קרן נאמנות היא מכשיר השקעה המאפשר להשקיע בניירות ערך באמצעות השתתפות בתיק השקעות משותף של קבוצת משקיעים המנוהל על ידי חברת השקעות (מנהל הקרן). משקיע המחזיק ביחידות בקרן כלשהי זכאי לשותפות ברווחים של הקרן בהתאם לגודל האחזקה. ניהול הקרן מתבצע על ידי חברת השקעות מוסמכת, הבוחרת בעצמה את ניירות הערך לקרן ההשקעות על פי התשקיף של הקרן. אי לכך, המשקיע בקרן נאמנות אינו נדרש כלל להקדיש זמן לבחירת ניירות הערך לתיק ההשקעות שלו (אך הוא חייב להקדיש זמן לבחירת הקרן המתאימה לו).
ישנו מגוון רחב מאוד של קרנות נאמנות, החל מקרנות המתרכזות בהשקעה ברכיבים בסיכון נמוך ועד לקרנות המשקיעות בעיקר במניות. ישנן גם קרנות המשנות את מדיניות ההשקעה שלהן מידי תקופה בהתאם למצבו של השוק (קרנות גמישות), ולכן מקנות גמישות רבה יותר למשקיע. מגוון זה מאפשר לכל משקיע לבחור את הקרן או הקרנות המתאימות לאופיו ולצרכיו.
החסרון העיקרי של ההשקעה בקרנות נאמנות הוא דמי הניהול והנאמנות הגבוהים שגובה הקרן בעבור ניהולה, דמי ניהול העשויים להגיע לכ- 4% ויותר מסכום ההשקעה ולכן צפויים לצמצם את התשואה של ההשקעה שלכם באופן משמעותי. דמי הניהול הגבוהים הללו והכשלון של מרבית הקרנות בהשגת תשואה גבוהה יותר מתשואת השוק, מצמצמת מאוד את האטרקטיביות של הקרנות.
קרנות כספיות
קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר בלבד, כגון מק”מ, פיקדונות בנקאיים לתקופה של עד 30 יום ואג”ח בדירוג גבוה מ- AA לטווח של עד שנה. הקרנות הכספיות הוקמו במטרה למשוך את מיליארדי השקלים ששוכבים כיום בפיקדונות הבנקאיים בתנאים גרועים ובריבית נמוכה. הקרנות הכספיות עשויות אם כן לשלם ריבית גבוהה יותר מהריבית על הפק”מ בבנק. בנוסף, הקרנות מאפשרות נזילות רבה יותר עבור המשקיע בהשוואה לנזילות הנמוכה בפקדונות הבנקאיים, המחייבים סגירה של הכסף לתקופה ארוכה כדי לשפר את שיעור הריבית, בעבור עלות נמוכה משאר קרנות הנאמנות.
הקרנות הכספיות הינן השקעה בסיכון נמוך שעשוייה להניב תשואה גבוהה במקצת מהריבית על הפקדונות, אך בדרך כלל היא לא צפויה להיות רווחית בצורה משמעותית מהשקעה במק”מ.
תעודות סל
תעודת סל היא נייר ערך העוקב אחר השינוי הממוצע במחירן של אוסף מניות, המכונה מדד. לדוגמא, מדד ת”א 25 הינו המדד של 25 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה בת”א. רכישת יחידה מתעודת סל מסויימת, שקולה לרכישת כל המניות הכלולות במדד אחריו עוקבת התעודה, ומבטיחה לכן למחזיק התעודה את תשואת המדד מבלי להשקיע באופן ישיר בכל אחת מהמניות המרכיבות אותו בנפרד.
היות וישנם מדדים רבים מאוד, מגוון תעודות הסל הוא רחב ביותר. ישנן תעודות סל העוקבות אחר מדדים כללים כגון מדד ת”א 25, וישנן תעודות סל העוקבות אחר מדדים סקטוריאלים כגון מדד מחירי סחורות, חברות מסקטור מסויים וכדומה. תעודות הסל השונות נסחרות בבורסה בכל ימי המסחר בדיוק כמו כל אחת מהמניות הכלולות במדד עצמו. על כן, ניתן למכור את תעודות הסל שאתם מחזיקים בכל עת ולקבל את שווין במזומן ולעיתים אף להמירן למניות המרכיבות את המדד (בהתאם לתשקיף התעודה).
בניגוד לקרנות נאמנות, דמי הניהול הנגבים ממחזיקי תעודות הסל השונות הינם נמוכים, פחות מחצי אחוז עד אחוז מההשקעה. תעודות הסל העוקבות אחר המדדים הישראליים אף אינם גובות דמי ניהול בכלל בדרך כלל. אי לכך, תעודות סל הן אפיק השקעה אטרקטיבי ביותר עבור משקיעים המעוניינים להשיג תשואה יפה ללא צורך לנהל את תיק ההשקעות שלהם באופן אקטיבי.
מניות
מניה היא נייר ערך המקנה למחזיק בו בעלות חלקית בזכויות השליטה בחברה, בנכסיה, בחובותיה וכן ברווחיה. בנוסף, החזקה במניות החברה מקנה לך זכות הצבעה באסיפות החברה. המניות נסחרות בבורסה בכל שעות המסחר כך שניתן למכור אותן בכל עת בה תחפצו (תחת מגבלות היצע וביקוש) ולקבל את שווין הנוכחי במזומן.
בניגוד לאגרות חוב או רכיבים אחרים שאינם מנייתים, מניות עשויות להתנהג לעיתים קרובות בצורה תנודתית והפכפכה למדי בטווח הקצר. במילים אחרות, מחיר מניה יכול לזנק מעלה או לצנוח מטה בעשרות אחוזים בפרקי זמן קצרים מאוד, אפילו של מספר ימים בודדים, לאור ידיעה חיובית או שלילית בנוגע למצבה או עתידה הפיננסי של החברה. בנוסף, במקרה של פשיטת רגל של החברה, מחזיקי המניות הינם הנושים האחרונים ברשימת הזכאים לנכסי החברה לאחר פירוקה. לאור זאת, הסיכון הכרוך בהשקעה במניות הוא הגבוה ביותר מבין כל רכיבי ההשקעה הנסחרים בשוק ההון (פרט לאופציות). אי לכך, השקעה במניות מחייבת הבנה עמוקה קצת יותר של אופן התנהגותן של מניות וכיצד לבחון אותן (אבל אל דאגה, אלו דברים שיכול ללמוד בקלות כל אדם שסיים בית ספר יסודי).
באופן כללי, מחיר המניה מתנהג בצורה אקראית שאינה ניתנת לחיזוי בטווח הקצר. אולם, קיים קשר הדוק בין ביצועי החברה (רווחים/הפסדים ובעיקר סך המזומנים שהיא מזרימה לקופתה) לבין התנהגות מחיר המניה בטווח הארוך (עלייה/ירידה). יחד עם זאת, מחיר המניה עשוי להיות מושפע מגורמים נוספים כגון המצב הביטחוני והכלכלי בשוק, המלצות של אנליסטים לגבי מידת האטרקטיביות של המניה ועוד. ההיסטוריה מלמדת כי שוק המניות מניב בממוצע תשואה של 11-12% מידי שנה ומנצח כל רכיב השקעה אחר בטווח הארוך. מניות הינן לכן רכיב ההשקעה הרווחי ביותר, המאפשר הגדלה משמעותית של שווי השקעותיכם והתמודדות טובה כנגד עליית האינפלציה.
עבור משקיעים פסיביים, כאלו שאינם מעוניינים לבחור את ניירות הערך שלהם בעצמם, קיימות אסטרטגיות בחירת מניות פשוטות ואוטומטיות כגון שיטת המניות המנצחות המוצגת באתר, שאינן מצריכות ניתוח מעמיק של חברות, אך עשויות להניב תשואה גבוהה מתשואת השוק הממוצעת. משקיעים אקטיביים, כאלו המקדישים זמן ומחשבה לניתוח מעמיק של חברות ובחירת המניות לתיק שלהם בעצמם, עשויים להשיג אף תשואה גבוהה יותר אם יבנו תיק מניות מצומצם יותר ויבחרו את מניותיהם בחכמה.
אופציות והמירים אחרים
אופציה היא נייר ערך המקנה למחזיק בו את הזכות, אך לא החובה, להמירו לנכס כלשהו (נכס הבסיס), אשר יכול להיות מניה, אג”ח וכדומה, במחיר ידוע מראש (מחיר המימוש) ובטווח זמן מסוים (מועד המימוש), שלאחריו תפקע האופציה ותהיה חסרת ערך לחלוטין. אם יחליט הקונה להמיר את כתב האופציה לנכס הבסיס יהיה עליו לשלם את מחיר המימוש במועד המימוש. יחד עם זאת, האופציות השונות נסחרות בבורסה בדיוק כמו מניות, ועל כן יכול רוכש האופציה למכור אותה בשוק בכל עת בה יחפוץ בכך על פי השער הנוכחי בו היא נסחרת.
המטרה ברכישת אופציות הינה להשיג תשואה גבוהה יותר מהתשואה שתניב השקעה בנכס הבסיס. בנוסף, רכישת אופציות מאפשרת למשקיע להגן על השקעתו מפני עליה או ירידה בערכו של מדד, מטבע או כל נכס בסיס אחר.
אופציות הן רכיב ההשקעה בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר בשוק. השקעה באופציות, ובמיוחד באופציות לטווח קצר (לדוגמא אופציות מעו”ף) אינה נבונה ולא צפויה להוביל אתכם לרווחים במרבית המקרים. השקעה באופציות עשויה להיות מתאימה רק למשקיעים בעלי נסיון של שנים רבות בשוק ההון ותהיה נבונה רק אם היא נעשית לאחר הבנה מעמיקה של אופן תמחור האופציות ותוך הסתכלות ארוכת טווח.
פירוט נרחב יותר ורכיבי השקעה נוספים
אפיקי ההשקעה השונים הוצגו כאן על קצה המזלג בלבד ומהווים רק חלק ממגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה הקיימות בשוק. היינו ממליצים שתכירו ותבינו בצורה מלאה יותר את כל רכיבי ההשקעה הקיימים בשוק ההון ואת היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם לפני שאתם מתחילים במלאכת הרכבת תיק ההשקעות שלכם.
